בג"ץ בהחלטה דרמטית: ביטל את ימי המחלה הגורפים לעובדים בבידוד מהקורונה

ביהמ"ש העליון ביטל את היכולת של משרד הבריאות להוציא תעודות מחלה גורפות לעובדים השוהים בבידוד בעקבות נגיף הקורונה. המשמעות של הביטול: המעסיקים לא ישאו בנטל הכלכלי של ימי הבידוד. כעת, המדינה תיאלץ לשפות את העובדים על ימי הבידוד או שהעובדים עצמם יוותרו ללא כל מענה כלכלי לימי הבידוד.

בית המשפט העליון קיבל היום (ב') שתי עתירות שהגישו מעסיקים וארגוני מעסיקים כנגד תעודות המחלה הגורפות שהעניקה המדינה לעובדים ששהו בבידוד, וקבע כי חוק דמי מחלה אינו מסמיך את ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות להנפיק תעודת מחלה גורפת לכל העובדים השכירים השוהים בבידוד מחשש להידבקות בנגיף הקורונה. על כן נקבע, כי תעודת המחלה הגורפת בטלה.

עד כה הנטל לתשלום ימי המחלה לעובד היה מוטל על כתפי המעסיק. כעת הובהר כי המעסיקים לא יאלצו לשלם לעובדים ימי מחלה על ימי הבידוד. השאלה היחידה שנותרה פתוחה הנה: מי ישלם לעובדים עבור הימים הללו?

במהלך הדיון בעתירה בבג"ץ בשבוע שעבר הבהירו שופטי ביהמ"ש העליון כי אין בסמכות ביהמ"ש לחייב את המדינה לשלם לעובדים עבור ימי הבידוד, ולכן קיים חשש כי הנטל הכלכלי יפול בסופו של דבר על כתפי העובדים עצמם, שישארו ללא שכר וללא כל הכנסה בימי הבידוד שהם נאלצים לצאת אליהם בעקבות הוראות משרד הבריאות.

ביטול ימי המחלה הגורפים ייכנס לתוקף ב-30 בספטמבר

השופט אלכס שטיין, בהסכמת הנשיאה אסתר חיות והשופט עוזי פוגלמן, הגיע למסקנה זו לאחר שניתח את לשון חוק דמי מחלה ותכליותיו וקבע כי חשש למחלה או להידבקות בנגיף הקורונה אינו בגדר "מחלה" ששוללת מהעובד את הכושר לבצע את עבודתו, כנדרש בחוק. בפסק הדין נקבע גם כי פרשנות המדינה לחוק דמי מחלה לפיה "מחלה" כוללת גם "חשש ממחלה" או "חולה סטטיסטי" אינה מקובלת. עם זאת ועל מנת למנוע פגיעה בעובדים ולאפשר היערכות מתאימה, נקבע כי ביטולה של תעודת המחלה הגורפת לשוהים בבידוד ייכנס לתוקף ביום 30 בספטמבר.

השופט שטיין ציין בהכרעה, בין היתר, כי "אנו מצויים במצב חירום לאומי חסר תקדים. כולנו דואגים, כולנו נזהרים, וכולנו עוטים את המסכה כדי למנוע הדבקוֹת. בד-בבד, אנחנו ממשיכים לדבר באותה שפה ולעשות שימוש באותם עקרונות משפטיים ששימשונו בהצלחה מקדמת דנא. במקרה שלפנינו, שפה זו ועקרונות אלה אומרים לנו כי 'חולים סטטיסטיים' השוהים בבידוד מניעתי, בעודם נקיים מתסמיני מחלה ומהנגיף, אינם חולים בשום מחלה אשר שוללת את יכולתם לעבוד; כי אי-כושרם לבצע את עבודתם נכפה עליהם על ידי צו-בידוד שלטוני, ולא על ידי מחלה; וכי תעודת המחלה הגורפת, אשר ניתנה בעניינם על ידי רשב"צ, איננה בגדר 'תעודת מחלה' כהגדרתה בתקנות דמי מחלה, שהצגתה מזכה את העובד החולה בדמי מחלה בהתאם לחוק דמי מחלה".

על כן, נקבע, "חוק דמי מחלה לא אִפשר לרשב"צ להוציא את תעודת המחלה הגורפת כדי לחייב באמצעותה את כלל המעסיקים בישראל לשלם לעובדיהם, שבבידוד כפוי, דמי מחלה אף כשאלו אינם מגלים שום תסמיני מחלה ואין הם נשאים של הנגיף. תעודה זו הוצאה אפוא בחוסר סמכות ודינה בטלות".

הנשיאה חיות הוסיפה, כי "פרשנותם של המשיבים המבקשת לכלול בגדר המונח 'מחלה' את כל מי שחייבים בבידוד על פי הצו, היא פרשנות גורפת מדי ואין לקבלה. פרשנות כזו מתנגשת חזיתית עם לשון החוק ומותחת את התכלית הנוגעת לשמירה על בריאות הציבור למחוזות החורגים מיחסי עובד-מעביד. היא אף משנה באופן משמעותי את תמונת הסיכונים הכלכליים הנשקפת הן לעובדים והן למעסיקים באשר לדמי המחלה שלהם זכאים העובדים. שינוי איזון כזה, אשר לו השלכות על זכויותיהם של הצדדים ליחסי העבודה, אינו מצוי בסמכותו של הגורם המבצע במשרד הבריאות - הוא נתון למחוקק".

העתירה דרשה לחייב את המדינה לשפות את המעסיקים

הדיון בתיק סבב סביב השאלה מי ישלם על ימי הבידוד - המדינה או המעסיקים? בעתירה שהוגשה ברשאית משבר הקורונה נטען כי על המדינה לשאת בתשלום דמי המחלה לעובדים השוהים בבידוד. העותרת, חברת "סל שרותי סיעוד", אליה הצטרפו ארגוני מעסיקים רבים, טענה כי הצו שהוציא משרד הבריאות בעניין תשלום ימי מחלה לעובד בבידוד, לפיו ניתן אישור מחלה אוטומטי לכל עובד ששוהה בבידוד, מנוגד לחוק ומטיל על המעסיקים את הנטל שהיה אמור להיות מוטל על כתפי המדינה.

הבג"ץ הראשון הוגש באמצעות עו"ד ליאת תבל ממשרד Mei Law ובהמשך הצטרפו אליו גם התאחדות התעשיינים, התאחדות התעשייה והמלאכה וגופים נוספים. בעתירה הוצגה הדרישה לחייב את המדינה לשפות את כלל המעסיקים בישראל על התשלומים שיאלצו לשלם לעובדיהם הנדרשים לשהות בבידוד בעקבות הנחיות משרד הבריאות בגין נגיף הקורונה.

בעתירה נכתב כי "צו שהוצא על ידי רשות מינהלית מחייב כל מעסיק בישראל לשלם לעובדיו, שיימצאו בבידוד בעקבות נגיף הקורונה, תשלום ימי מחלה בגין תקופה הבידוד. זאת, בסתירה מוחלטת לחקיקה ראשית של הכנסת, בהיעדר סמכות, תוך העברת הנטל הכלכלי כתוצאה מהתפשטות הקורונה מידיה של המדינה - מי שמופקדת על שמירת בריאותם של אזרחיה, לידיהם של המעסיקים הפרטיים ותוך אפליה תוצאתית".

עו"ד ליאת תבל, יוזמת ומגישת הבג"ץ ממשרד meilaw, שהגישה את העתירה בשם חברת "סל" שירותי בריאות, ברכה על פסיקת בג"ץ, "אנו מברכים על הפסיקה. נעשה פה צדק עם המעסיקים ועם העובדים. הטלת ימי הבידוד על כתפיהם של המעסיקים והעובדים באמצעות החשבתם בתור ימי מחלה הייתה מעשה לא חוקי ומעשה של אבסורד. אנחנו במצב בו גם המעסיקים בקריסה וגם העובדים חיים בחוסר ודאות כלכלית, אך טבעי שבמצב זה המדינה תקח את האחריות ותשפה את המעסיקים והעובדים על ימי הבידוד. כפי שקבע בג"ץ בפסיקתו על המדינה יהיה עתה לקבוע הוראות מתאימות לטובת העובדים והמעסיקים בנושא. ובכוונתנו לעקוב אחר ביצוע פסיקת בג"ץ בנושא".

יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, המייצגת עסקים יצרניים קטנים, שהייתה שותפה לעתירה: "יש שופטים בירושלים. לשמחתנו, שופטי בג"צ הבינו שהעיוות שיצרה המדינה בימי הבידוד זועק לשמיים וכי הוא גרם לנטל בלתי סביר על המעסיקים הקטנים. אני מקווה שהמדינה תבין כי במקרה של מגיפת הקורונה, עליה לשאת בהוצאות ימי הבידוד, הן של העובדים והן של העצמאים".

ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים: "אנו מודים לבג"צ שקבע כי עמדת ההתאחדות נכונה. הפרשנות של ההתאחדות לחוק הייתה מדויקת וצר לנו שנדרשנו לבית המשפט לקבוע את המובן מאליו: בידוד אינו מחלה ונטל של תשלום שכר לעשרות אלפי עובדים בבידוד, על חשבון ימי המחלה שלהם, הוא בלתי נתפס. המדינה היא האחראית להנחיות הבידוד והיא גם זאת שצריכה לממן אותו ולא המעסיקים והעובדים. לצד זאת, בית המשפט עדיין לא שחרר את המעסיקים והעובדים מהעלויות הגבוהות שחלו עליהם בחודשים האחרונים כולל עובדים שימי המחלה שלהם הסתיימו ואינם מקבלים תשלום כלל בעת הבידוד. אנו מצפים שהממשלה תקח אחריות לפיצוי רטרואקטיבי למעסיקים ותיישם את החלטת בית המשפט באופן מייד". 

את התאחדות התעשיינים ייצגו בבג"צ, מנהלת אגף עבודה בהתאחדות, עו"ד מיכל וקסמן חילי ועורכות הדין, איה רייך מינא, רחל הררי ליפשיץ ונטליה זרון ממשרד עורכי הדין עמית פולק מטלון.

מההסתדרות נמסר כי "ההסתדרות לא תשלים עם פגיעה בשכר העובדים בשל החלטת הממשלה על ימי הבידוד, ותפעל בכל האמצעים הנדרשים כדי למנוע פגיעה זו. בית המשפט העליון קבע כי אין להטיל את עלות ימי הבידוד על העובדים והנחה את המדינה לגבש הסדר הוגן ומאוזן שיבטיח את המשך תשלום שכר העובדים תוך שמירה על בריאות הציבור.

ההסתדרות שבה וקוראת למדינה להיכנס בהקדם למו"מ, יחד עם ארגוני המעסיקים, במטרה להחיל על ימי בידוד את ההסדר החל בעת מצב מיוחד בעורף. הסדר זה מאפשר לעובדים לקבל את שכרם הרגיל על ימי היעדרות כתוצאה מהוראות פיקוד העורף, בעוד שהמעסיקים מקבלים מהמדינה שיפוי בגין שכרם של העובדים בימים אלה. הסדרים מסוג זה מונהגים במרבית מדינות ה-OECD מאז פרוץ משבר הקורונה".