ועדת הכלכלה: להקים אזור סחר חופשי ליהלומים בישראל

ועדת הכלכלה של הכנסת המליצה לבדוק בהקדם הקמת אזור סחר חופשי בבורסה ליהלומים, ובכירי משרד הכלכלה ציינו כי הם כבר פועלים לקידום הנושא • ענף היהלומים חווה ירידה של 80% בשל מגפת הקורונה

בורסת היהלומים הישראלית ברמת-גן / צילום: שאטרסטוק
בורסת היהלומים הישראלית ברמת-גן / צילום: שאטרסטוק

בדרך להקמת אזור סחר חופשי ליהלומים בישראל: ועדת הכלכלה של הכנסת ממליצה למשרד הכלכלה והתעשייה, יחד עם האוצר ורשות המסים, לבדוק בהקדם את האפשרות להקים בבורסה ליהלומים, אזור סחר חופשי של האבנים היקרות שיאפשר לחברות מחו"ל לפתוח משרדים בישראל. בכירי משרד הכלכלה והמסחר הודיע כי הנושא כבר הועלה מולם וכי הם פועלים לקדמו.

המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, נעמה קאופמן פס, אמרה כי באשר לענף היהלומים המשרד עוסק "בפיקוח ופיתוח". היא התייחסה לנושא אזור סחר חופשי ואמרה כי הדבר הובא לידיעת המשרד לאחרונה, ונמצא בתחילת הטיפול מול רשות המסים. מנהל מינהל היהלומים במשרד, אופיר גור, הוסיף כי צריך לתת פתרון מהיר ונראה כי עניין אזור סחר חופשי נראה ככיוון חיובי.

הוועדה המליצה עוד למשרד האוצר להתאים את הסיוע שהוא מעמיד לצרכי כל ענף בנפרד, בהידברות עם נציגיו. בדיון היום בוועדה אמר נשיא בורסת היהלומים הישראלית, יורם דבש, כי ענף היהלומים בן 83 שנה ובשנה בינונית אחראי ליצוא בסך של 20 מיליארד שקל. הוא הוסיף כי מדובר בענף שאולי נראה זוהר, אבל יש בו 15 אלף משפחות שרובן בחל"ת, וזקוקות לסיוע של המדינה. "מה שמתאים למסעדות לא מתאים ליהלומנים", אמר. הוא הסביר כי היהלומנים זקוקים לקווי אשראי בערבות מדינה, והציע בנוסף להקים בישראל אזור סחר חופשי בינלאומי ליהלומים, בשיתוף עם משרד הכלכלה. לדבריו, "מדובר במנוע צמיחה שיכול להגדיל את הכנסות המדינה מהענף בכמיליארד שקל בשנה. המדינה לא תצטרך להשקיע שום דבר, חברות מחו"ל לא ישלמו מסים ויהיה כדאי להם לעסוק עסקים, בעוד היהלומנים הישראלים ישלמו מס וייהנו מכניסת החברות הזרות".

היו"ר יעקב מרגי פתח את הישיבה ואמר כי כולנו גדלנו על כך שענף היהלומים הוא ענף היצוא מספר אחת בישראל, אך הוא חווה ירידה של 80% בפעילות וקיימת סכמה אמתית להמשך קיומו. הוא הוסיף כי הוועדה מטפלת בכל סקטור שנפגע בקורונה ומנסה למצוא את הסיוע שמתאים עבורו.

יו"ר מכון היהלומים, בועז מולדבסקי, התייחס לכך ואמר כי 450 חברי בורסה באו ולקחו 1,250 שקל שהבורסה נתנה בלי לדעת מי המבקשים, וזה מראה עד כמה המצב קשה.

נציג אגף התקציבים, גל ברנס, אמר כי 74%-76% מהבקשות של היהלומנים להלוואות מהקרן בערבות מדינה מאושרות, לעומת ממוצע של 68%. הוא הוסיף כי הוקמה גם קרן ייעודית לענף, וכי האוצר יהיה מוכן לשנות את מאפייני הקרן בהתאם לבקשות רלוונטיות. באשר לאזור סחר חופשי אמר כי מדובר בפנייה שהתקבלה לאחרונה ולכן אין עדיין עמדה בעניין. היו"ר מרגי קרא לכל הגורמים להיפגש ולקדם את הטיפול בנושא.

נשיא התאחדות תעשייני היהלומים, ניסים זוארץ, אמר כי מה שיכול להציל את הענף זה הלוואות בערבות מדינה גם למי שבסיכון. לדבריו, הבנקים מאפשרים הלוואות למי שלא בסיכון ואלה שבאמת צריכים הלוואה אפילו לא הגישו בקשה. חבר הנהלת ההתאחדות, רפי ירושלמי, אמר כי המדינה חייבת לשמור על מקומות עבודה. הוא ציין כי הענף הידלדל מ-30 אלף משפחות לפני עשור ל-15 אלף משפחות כיום, ואמר כי חייבים לשמור עליו שכן מדובר בענף עם הון וקשרים בינלאומיים.