חובת הסברה, אבל לא חובת חיסון: חוק החיסונים מונח שוב על שולחן הכנסת

כמה מאות חיסונים לקורונה נמצאים עכשיו בשלבים שונים של פיתוח, והעולם נושא אליהם עיניים, בתקווה שיצילו חיים, ימנעו סבל, יאפשרו לשקם את הכלכלה וישחררו אותנו לחופשי. אבל כל זה יוכל לקרות רק אם אנשים באמת יתחסנו.

האם ייתכן שיגיע לשוק חיסון יעיל ובטוח ולא יהיה בו שימוש? סקרים שנעשו לאחרונה בארה"ב מגלים שהאמריקאים לא ימהרו להתחסן נגד קורונה. לפי אחד הסקרים, שנעשה על ידי חוקרים מאוניברסיטת שיקגו ו-AP, רק 50% אמרו שבטוח יתחסנו. מהירות הפיתוח של חיסון לקורונה מעלה שאלות לגבי הבטיחות שלו ועלולה לבסוף להביא לפחות מתחסנים.

 רק מחצית מהאמריקאים אומרים שבטוח יתחסנו

אדוה לוטן, מנכ"לית מדעת, עמותה התנדבותית שמורכבת בעיקר מרופאים ומדענים ופועלת להסברה בתחום בריאות הציבור, מאשרת שהחששות קיימים גם בישראל. "מבחינת הציבור, בינתיים אנחנו שומעים על ירידה בהיענות להתחסנות. אנחנו מדברים על זה עם משרד הבריאות ברצינות רבה, כי חוסר אמון לממסד מסוג אחד מתקשר לחוסר אמון בממסד מסוג אחר. אבל אני חושבת שהגישה יכולה להשתנות עוד כמה פעמים. אולי הרצון להתחסן ולחזור לשגרה יטה את המטוטלת שוב לכיוון אמון רב יותר בחיסון".

ד"ר דיצה לוין, לשעבר ראשת המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה וראשת התואר השני בביוטכנולוגיה במכללת אורט בראודה, ומי שהייתה לאחרונה חוקרת אורחת ב-FDA, מבקשת להעביר מסר מרגיע בעניין הבטיחות: "חשוב לומר שלא חתכו פינות. החיסונים המתקדמים נכנסים בקרוב לניסויים בעשרות אלפי בני אדם, עם הגדרה מאוד ברורה של ה-FDA מהי הצלחה שחייבים לעמוד בה ומהן תופעות לוואי שאין לקבל אותן. אחרי האישור יבוצע מעקב צמוד יותר מכפי שהתאפשר לגבי כל חיסון שניתן עד היום. לכן אנחנו בכלל לא בטוחים שהחיסונים הראשונים שנכנסו לניסויים הם גם אלה שיאושרו ויגיעו לשוק. אבל חשוב מאוד שעם כל הזהירות, גם מתקדמים מהר כי בינתיים אנשים מתים".

חוק החיסונים קם לתחייה

ניסיון העבר מראה שברוב המקרים של מחלות מסכנות חיים, רוב האוכלוסיה משתכנעת לבסוף בתועלת של החיסון, אבל מספיקים כמה אחוזים של לא-מתחסנים למניעת השתלטות על המחלה.

ב-2018 החלו חברי הכנסת לשעבר יואל חסון (קדימה והמחנה הציוני) ושולי מועלם (הבית היהודי) לקדם חוק שמטרתו למנוע מצב כזה. בינתיים הם עזבו את המשכן והחוק נתקע, אבל בימים אלה, מתעורר שוב העניין בו. הפעם מובילה אותו חברת הכנסת טלי פלוסקוב מהליכוד.

החוק, שגובש על בסיס ההמלצות של עמותת מדעת, לא יהיה בהכרח רלוונטי לעניין הקורונה. הצעת החקיקה מתמקדת בחיסוני ילדות עד גיל שנתיים, ולא שפעת למשל. השאלה אם החיסון נגד קורונה ייכלל בו תלויה בשאלה באיזה אופן הוא ייכנס לשגרה.

"העקרונות של הצעת החוק עדיין מאוד רלוונטיים, אבל אולי יצטרכו לעבור התאמה", אומרת לוטן. "למשל, כשמדברים על חיסוני מבוגרים, הנושא של נגישות צריך לקבל התאמה נוספת, כגון האפשרות להתחסן דרך מקומות עבודה, בתי מרקחת ואפילו קניונים וכדומה, כך שהחיסונים יהיו זמינים בכל מקום".

בכל מקרה, לוטן מדגישה שהחוק לא נועד לחייב איש להתחסן. "הכלל החשוב ביותר בעניין הוא שכל אחד מקבל את ההחלטה עבור עצמו, אך באחריות הצוות הרפואי ובאחריות המדינה לדאוג שיהיה בידיו את כל המידע האפשרי הדרוש לו לקבל את ההחלטה", היא אומרת.

כבר היום, פקודת בריאות העם מאפשרת להוציא ילדים ומבוגרים ממסגרות חינוך ותעסוקה אם נקבע כי נוכחותם מסכנת את בריאות הציבור - כפי שאמנם ראינו בימי הקורונה.

החוק החדש בתחום החיסונים לא הולך בכיוון הזה, אלא נועד לוודא שכל אדם ייחשף להסברה על חיסונים על פי הידע הקיים בידי משרד הבריאות, וכי מי שבוחר להתחסן יוכל להמשיך להגן על עצמו.

ניבוי מוקדי מחלה וחובת מפגש הסברה

"הדבר הראשון שבו אנחנו מטפלים בהמלצתנו לחוק הוא נגישות", אומרת לוטן. חיסוני ילדות בישראל, כמו ברוב המדינות, ניתנים בחינם, אבל תחנות טיפת חלב לא תמיד מצליחות לתת את המענה. הפיזור של התחנות לא בהכרח מייצג את הצרכים באוכלוסייה המקומית, אין תקינה מספקת לאחיות טיפת החלב, שעות העבודה של התחנות לא באמת מאפשרות נגישות לכלל האוכלוסייה העובדת, לא תמיד מלאי החיסונים בכל תחנה הוא מספק, ובעוד ישנן תחנות מזמינות מאוד המשדרות את המסר הרפואי המרגיע, תחנות אחרות נראות מוזנחות ומשרות פחות ביטחון.

 העקרונות של הצעת חוק החיסונים בישראל

העיקרון השני הוא הקמת מאגר מידע, שבו יירשמו החיסונים הניתנים בישראל. המאגר הקיים היום לקוי ויש הסתמכות מוגזמת על פנקסי חיסונים. ישנם ילדים שכלל אינם מוכרים למחשבי טיפת חלב, ואין הצלבה בינם לבין מרשם האוכלוסין.

מתנגדי חיסונים חוששים כי המאגר ישמש לזהות אותם כדי לחייב אותם להתחסן, אולם זו לכל הפחות לא המטרה המוצהרת. המאגר נועד כדי לעקוב אחרי שיעורי ההתחסנות הכלליים במדינה, לאתר אזורים ללא התחסנות ולנבא התפרצות של מגפות.

"אפשר להשתמש במאגר כדי להימנע מכניסה לאזורים שעלולים להיות מסוכנים לאדם עם סיכון מסוים", אומרת לוין. "למשל, אם באזור מסוים יש רף התחסנות נמוך לשעלת, אולי לא תעברי לגור שם אם את מטופלת לסרטן או מתכננת הריונות ולידות. שעלת היא מחלה מאוד מסוכנת לתינוקות, ומתחת לגיל חודשיים אי אפשר להתחסן".

העיקרון השלישי של הצעת החוק הוא הקמת מערכי הסברה שיאוישו לא על ידי הרופאים והאחיות של טיפות החלב אלא על ידי כוח אדם רפואי נוסף. למעשה, בסעיף זה יש אלמנט הכפייה היחיד בהצעת החוק: "כל הורה שלא יגיע להתחסן יוזמן למפגש הסברה. הוא יקבל בו את כל המידע על בטיחות חיסונים, הסכנה שבמחלות וכדומה. אם בסוף המפגש הוא עדיין לא ירצה להתחסן, הוא יהיה חייב לחתום על סירוב לחיסון.

"אנחנו מתבססים על העקרונות של התנהגות הצרכנים, שמראים שכאשר מתלבטים, קל יותר לעשות את הצעד שאיננו אקטיבי", אומרת לוין, "אם הצעד האקטיבי הוא להגיע להתחסן, המתלבטים עלולים לא לקבל החלטה, אבל למצוא את עצמם לא מגיעים להתחסן. לעומת זאת בתרחיש החדש, הצעד האקטיבי הוא לחתום על הוויתור, ואנחנו מקווים שזה ישנה את הדינמיקה עבור המתלבטים.

"המחקרים שלנו עבור משרד הבריאות הראו כי 1% מהאוכלוסייה לא מאמינים למשרד הבריאות. 4% מהססים ומתעכבים".

מי שלא יגיע למפגש ההסברה, יקבל קנס מידתי, אומרת לוין. "אם הוא שמע ובסופו של דבר חתם, אבל לא התחסן, הוא לא יקבל קנס".

לדברי לוטן, המגנון הזה בחוק עדיין לא סגור לפרטיו, מבחינת גיל הילד ומספר המפגשים. "צריך לראות איך אפשר לעשות זאת באופן הכי אפקטיבי", היא אומרת.

מוטרדים בעיקר מהתפרצות חצבת

האם החקיקה צריכה לכלול את כל חיסוני השגרה, כולל חיסונים שמעוררים התנגדויות?
לוטן: "השיקולים צריכים להיות קודם כול בריאותיים. לכל מדינה יש הרכב החיסונים שמתאים לה לפי האיומים הבריאותיים הרלוונטיים, וזה מה שצריך להנחות את ההחלטה".

אחד החיסונים שמעוררים התנגדות הוא HPV, נגד סרטן צוואר הרחם. "כל השנים התפללנו שיהיה חיסון לסרטן, ועכשיו יש חיסון כזה ואנשים לא מתחסנים!", אומרת לוין. "עם השנים התברר שהוא מגן לא רק מפני סרטן צוואר הרחם, אלא גם סרטן הפין, פי הטבעת וסרטן הפה והלוע. אנחנו מגלים בהדרגה שהווירוס הזה לא עובר רק ביחסי מין אלא במגע של עור לעור".

בכל זאת, עיקר הדאגה היא ממחלת החצבת. "זו כנראה המחלה הכי מידבקת בעולם, כל אדם חולה ידביק בממוצע 13 אנשים נוספים. כשישנה ירידה בהיענות של הציבור לחיסונים, התפרצויות חצבת הן הדבר הראשון שרואים, וכשמתחילים לחסן על פי התוכניות, מיד רואים ירידה בתמותת תינוקות".

 מדיניות החיסונים ב53 מדינות באירופה

סדצקי וגרוטו התנגדו: "אל תעוררו שדים"

אז איפה בעצם עומד החוק היום? לדברי לוין, "החוק עבר בקריאה ראשונה, אבל לא הייתה רציפות בכנסת. היו התנגדויות של משרד האוצר, כי הוא זה שצריך להקים את המנגנון הזה, או של ארגוני המורים שחששו שמעקב החיסונים ייפול עליהם, אם כי זה לא בתוכנית. מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב היה בעד. סדצקי וגרוטו התנגדו. הם אמרו 'אל תעוררו שדים. יש לנו גם ככה אחוז ההתחסנות גבוה בישראל ולא כדאי ליצור עוינות’.

"לאחרונה שמחנו לשמוע מחברת הכנסת טלי פלוסקוב מהליכוד שהיא מעוניינת לקחת על עצמה להוביל את החוק. היא מאוד מתאימה כי יש לה תואר בפסיכולוגיה, אחות מוסמכת, חברה בוועדת העבודה, הרווחה ובריאות, וחברה בשדולה לצמצום הפערים במתן שירותי הרפואה בין הפריפריה למרכז".

לוטן מוסיפה: "אנחנו פועלים לחקיקה מקדמת חיסונים, כיוון שמדובר ברפואה מונעת מוכחת יעילה, שהצילה עשרות מיליוני אנשים בעולם. מדינת ישראל חייבת לקחת אחריות על המצב שבו הססנות והתנגדות לחיסונים, והיעדר מידע והבנה מספקת, גורמים לכך שיש קהילות שבהן אין מספיק מחוסנים וכך יש ילדים ואנשים שחשופים לסכנות גדולות ממחלות שניתן למנוע".