תיק ההשקעות האלטרנטיבי: אסטרטגיית הטרמפיסט למשקיע הישראלי

משקיעים פרטיים מוגבלים במשאבים וביכולות העומדים לרשותם • לכן, כדאי להם להציץ לתיקי ההשקעות של גופים מוסדיים מובילים ולרכוב על הידע והניסיון שהביאו את המקצוענים להחלטה להשקיע באפיקים מסוימים - ולא באחרים

אסטרטגיית הטרמפיסט למשקיעים ישראלים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
אסטרטגיית הטרמפיסט למשקיעים ישראלים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

בעיית הטרמפיסט היא כינוי למצב שבו קבוצה מסוימת נהנית משירות או ממוצר מסוים מבלי שהיא נושאת בעלויות שלו, או שהיא נושאת בהן באופי חלקי. מקור השם: אדם המשתמש בתחבורה ציבורית בלי לשלם. אם רבים ינהגו כך, למערכת לא יהיה כסף כדי לפעול.

מה לבעיית הטרמפיסט ולטור בנושא השקעות אלטרנטיביות? לרשות המשקיעים הפרטיים והקטנים עומדים משאבים ויכולות מוגבלים. הרחבת היכולות האלה מתאפשרת על ידי הצצה לתיקי הגופים המוסדיים המובילים. הרגולציה בישראל מאלצת את גופי החיסכון לטווח ארוך לפרסם אחת לרבעון את תיק ההשקעות שלהם, ברמת הנכס הבודד. בתחום האלטרנטיבי מדובר באוצר, המאפשר למשקיע הקטן לגלות את מוצרי השקעה המועדפים על-ידי מקצועני השוק.

נכון, במקרים רבים יתקשה משקיע קטן להגיע להשקעות "הנוצצות" שמרכיבות חלק ניכר מהתיק האלטרנטיבי המוסדי. אך כשמצב זה מתאפשר, השקעת מוסדי בכיר מגדילה את הסיכוי כי נערכו מבחנים ובדיקות משמעותיות מצד אותו גוף, וכי המוצר עשוי להיות "איכותי" יותר.

בטורים הקרובים נציג את הגופים האלטרנטיביים המובילים בתיקי המוסדיים הישראליים - שתשעת הגדולים מביניהם הם הראל, כלל, מגדל, הפניקס, מנורה, עמיתים, פסגות, מיטב ואלטשולר - על פי תחומי הפעילות: נדל"ן ותשתיות, BO, קרנות גידור וקרנות חוב וקרנות הון סיכון (VC).

שיטת הבדיקה הייתה פשוטה: ספירה של המוסדיים מתוך התשעה המחזיקים במנהל (או קרן) מסוים. מובן שישנן קרנות רבות ואיכותיות נוספות בתיקי המוסדיים, וכי כמות המוסדיים לאו דווקא מצביעה רק על איכות.

קרנות השקעה (BuyOut)

ככלל, מדובר בחברות השקעה, הפועלות כשותפות שבה השותף הראשי (GP) מצרף שותפים מוגבלים (LP). השותף הראשי מבצע השקעות בחברות, משביח אותן ומוכר אותן בתוך תקופת חיי הקרן.

פימי (FIMI) - לאורך שנות קיומה גייסה פימי שש קרנות ויותר מ-3 מיליארד דולר. הקרן נמצאת כיום בתחילת גיוס הקרן השביעית, המתוכננת לגייס 1.2 מיליארד שקל. הקרן פועלת בעיקר ברכישת חברות תעשייה מקומיות ובהשבחתן. בין החזקותיה היום: נייר חדרה, קמהדע, מנועי בית שמש, המ-לט וחברות רבות נוספות. 

החזקות מוסדיים בקרנות השקעה (BuyOut)
 החזקות מוסדיים בקרנות השקעה (BuyOut)

פורטיסימו - פורטיסימו נוטה יותר לצד הטכנולוגי ובפורטפוליו שלה חברות טכנולוגיות רבות, לצד השקעות מסורתיות כגון סוגת ומלח הארץ. ההישג הגדול והמוכר של פורטיסימו הוא סיפור ההצלחה של סודהסטרים. הקרן סיימה לאחרונה גיוס קרן חמישית בהיקף של 620 מיליון דולר.

טנא - לטנא ארבע קרנות. תחילת דרכה בשיתופי פעולה מוצלחים עם התעשייה הקיבוצית ועם המושבים. בין החזקותיה בקרן האחרונה דלתות חמדיה, חוליות וטריפלוג, ובין החזקותיה אבן קיסר, כרומגן וטלדור. הצלחה משמעותית שנרשמה לה היא הנפקת אבן קיסר.

סקיי (SKY) - קרן סקיי גייסה שלוש קרנות בסך של 450 מיליון דולר. בין החזקותיה: חברת הדואר מסר, 013 נטוויזן, אביב שיגור, נטלי ו-IDB תיירות. ב-2020 רכשה SKY את חברת התיקים קל-גב ואת אזטק.

תחום נדל"ן ותשתיות

הגופים המוסדיים פעילים משמעותית, וישירות, בתחומי הנדל"ן והתשתיות. יחד עם זאת, ההתמחויות הנדרשות בתחום הובילו להקמת קרנות ייעודיות מתמחות, הפועלות בתחומים שבהם למוסדיים חסרון יחסי.

החזקות מוסדיים בקרנות נדלן ותשתיות
 החזקות מוסדיים בקרנות נדלן ותשתיות

ריאלטי - הקרן פועלת להשבחת נדל"ן בישראל, ורוכשת בעיקר קרקעות או נכסים בעלי פוטנציאל להשבחה משמעותית, נכסים בעלי מורכבות, נכסים "במצוקה" ונכסים מניבים. היא מנהלת מעל 4.5 מיליארד שקל.

קרן תשתיות ישראל - הקרן הוותיקה בישראל בתחומי התשתיות. הקרן מנהלת ארבע קרנות, כולל קרן 4 שגייסה 260 מיליון שקל בתחילת השנה. עם השקעות הקרן בעבר ובהווה ניתן למנות את דרך ארץ, הבעלים של כביש 6 (נמכרה), תחנת החשמל דליה אנרגיות (נמכרה), מאגר הגז תמר, כביש 431, מתקן ההתפלה בפלמחים ועוד.

קרן נוי (NOY) - הוקמה בשנת 2011 ומנהלת שלוש קרנות. בין השקעות הקרן בעבר ובהווה ניתן למצוא את מתקני הסולאר באשלים ובמגלים, מתקן לאגירה שאובה בכוכב הירדן, דרך ארץ (כביש 6) חלקו הצפוני של כביש 6, עיר הבה"דים, מתקני הפקת אנרגיה מאשפה, מתקני PV ועוד.

קרן הליוס - הקרן, שהוקמה בשנת 2010, עוסקת בעיקר בתחומי האנרגיה והאנרגיה הירוקה, ומשקיעה בפרויקטי תשתית בארץ ובעולם (איטליה ואנגליה). הקרן מנהלת מאות מליוני אירו.

קרנות החוב

תחום החוב הפרטי בקרנות חדש יחסית בשוק ההון הישראלי. קרן קלירמרק, שהוקמה בשנת 2006, הייתה החלוצה המובילה בתחום. בחמש השנים האחרונות הוקמו מספר קרנות אשראי פרטיות, הפעילות בעיקר בתחום המזנין.

החזקות מוסדיים בקרנות חוב
 החזקות מוסדיים בקרנות חוב

רוב קרנות ההשקעה בחוב הינן קרנות מזנין (ארבל, שקד, ויולה) או חוב בעייתי (קלירמרק). חוב מזנין הוא חוב משני מסוכן יחסית, או שהבטוחות הניתנות לו "חלשות יחסית". חוב מזנין יישא ריבית גבוהה יחסית (כ-8%-10%) ולרוב יזכו המלווים גם ל-KICKER - אפשרות ליטול חלק בהצלחת החברה שלה ניתן החוב, כך שבתרחישים אופטימיים יכול המלווה ליהנות מתשואה גבוהה היכולה לעלות על 20%.

קרן יסודות - קרן המממנת יזמי נדל"ן לאורך כל שלבי הפרויקט - ליווי, השלמת הון עצמי וחילוץ הון עצמי. הקרן גייסה כבר שלוש קרנות.

קרנות גידור

תחום קרנות הגידור קיים בישראל זה עשורים, ופעילות בו יותר מ-100 קרנות. התחום מתאפיין בכניסה וביציאה של שחקנים רבים לאורך השנים, ועיקר המוצרים הם מוצרי מניות LONG-SHORT, המתחרים במדדי השוק המקומיים (אך לא רק).

קרנות הגידור שאותן מחזיקים הגופים המקצועיים בשוק הן לרוב ותיקות, ובעלות צוותים מקצועיים שהוכיחו את עצמם לאורך השנים. קרן ION משקיעה במניות ישראליות בבורסה האמריקאית (בעיקר), הקרנות נוקד וספרה פעילות בעיקר בהשקעה במניות בשוק המקומי ואילו קרן VAR מתמחה בחברות במצבים מורכבים (SPECIAL SITUATION).

גופי ההשקעה המקצועיים משקיעים במחקר ובהגנה מפני סיכונים שונים בבואם לבחור השקעה אלטרנטיבית. סביר להניח כי מעקב אחר הבחירות הללו, והשקעה בעקבותיהן, יובילו את המשקיע הקטן למוצרים בעלי תוחלת סיכון-סיכוי טובה יותר. זאת, כמובן, אם מתעלמים מהבחנתו של דאגלס אדמס: "בני אדם, אשר כמעט ייחודיים ביכולתם ללמוד מניסיונם של אחרים, יוצאי דופן גם בחוסר הרצון הבולט לעשות כך". 

הכותב הוא שותף באופטימום קפיטל - בנקאות להשקעות, ומכהן כדח"צ במנועי בית שמש, חברה בשליטת קרן FIMI הנזכרת בכתבה. אין לראות בכתוב ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בניירות ערך או בנכסים פיננסיים כלשהם, או כשידול לקנות, למכור או להחזיק מוצרים פיננסיים. אין באמור כדי להחליף שיקול דעת עצמאי או התייעצות עם יועץ מומחה. לכותב או לגורמים הקשורים עימו יש - או יכולות להיות - החזקות או עניין אחר במוצרים הפיננסיים המוזכרים בטור