חוקרי האוניברסיטה העברית: מסתמן שהושגה שליטה בגל השני של הקורונה

לפי החוקרים, ישנה התייצבות במספר המאושפזים במצב קשה ובינוני והפחתה בכמות הנדבקים הממוצעת • עם זאת, צפויה תמותה של כ-200 בני אדם ב-3 השבועות הקרובים עקב גל התחלואה הנרחב ביולי

חולה קורונה מטופל בבית החולים שיבא / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות
חולה קורונה מטופל בבית החולים שיבא / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

חוקרי האוניברסיטה העברית, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, טוענים היום כי "לאור ההתייצבות במספר המאושפזים במצב קשה ובינוני, מסתמן שהושגה שליטה בגל השני". עם זאת, מספר הנדבקים ממשיך להיות גבוה, ודורש המשך הקפדה. אתמול, אותרו בישראל 1,968 חולים חדשים, בעוד מספר החולים במצב קשה ירד, ולמניין המונשמים נוסף אדם אחד. למרות שיאים יומיים בהדבקה, יש הפחתה בכמות הנדבקים הממוצעת.

לפי קבוצת החוקרים של האוניברסיטה העברית, ובהם פרופ' רונית קלדרון ופרופ' ינון אשכנזי, זמן ההכפלה של מספר החולים במצב קשה ובינוני עלה ל-27 ימים, ומקדם ההכפלה האפקטיבי ירד מתחת ל-1, ומצוי במגמת ירידה. זאת, מפני שהצעדים שננקטו לבלימת המגפה ובראשם איסור ההתקהלויות, הובילו לירידה משמעותית בקצב ההדבקה והגידול במספר המאושפזים. אי לכך, החשש מפני מצב של אי ספיקה בבתי החולים מתרחק משמעותית, אך צפויה תמותה של כ-200 בני אדם ב-3 השבועות הקרובים עקב גל התחלואה הנרחב ביולי.

מסקנתם של החוקרים היא שבשל הבלימה, אין צורך לבצע בשלב זה צעדי החמרה נוספים. השיפור במצב התרחש כתוצאה מאיסור ההתקהלויות (החוקרים ציינו בדוחות הקודמים כי לסגירת אולמות האירועים חשיבות מכרעת), כך שישראל הצליחה להימנע מסגר מלא למרות התפרצות רחבת היקף. חשיבות הגבלת התקהלויות בחלל סגור היא קריטית בשלב זה, במקביל גיבוש אורח חיים לצד המגפה. בשל ההתייצבות, ישנו יתרון במיקוד מאמצים בקטיעת שרשראות ההדבקה, באופן שיאפשר ייצוב לאורך זמן במגבלות מופחתות וימנע התפרצויות עתידיות.

כיצד יש לקבוע מגבלות על המשק?

דוח שפורסם השבוע על ידי מרכז המידע והידע למערכה בקורונה, סוקר את הנעשה בעולם באשר לניהול מערכת הקורונה, בין סגרים להפעלת המשק, ומנגנוני השקיפות מול האזרחים הנדרשים לעמוד במגבלות השונות. לפי הדוח, מדינות רבות ובהן ארה"ב, אנגליה, גרמניה, ויפן, גיבשו אסטרטגיית ניהול למערכה בקורונה, שמבוססת על "מדרגות הסיכון/ההתרעה" - המקשרות בין מצב התחלואה, לבין חומרת המגבלות על המשק. בשיטה זו, נעשית הערכה ברמת המדינה ו/או בחלוקה לאזורים ביחס לרמת השליטה במגפה או רמת ההתרעה להתפרצות מחודשת של המחלה.

בישראל אין עדיין שיטה סדורה לניהול ארוך טווח של משבר הקורונה, אך "מדרגת הסיכון/ההתרעה" במרבית המדינות נקבעת על פי מספר מדדים: שיעור שכיחות הנגיף ומספר החולים החדשים ביחס ל-100 אלף איש; שיעור הבדיקות החיוביות; שינויים במקדם ההדבקה; והעומס על צוותי הרפואה שנמדד על ידי תפוסת מיטות בבתי החולים, ובפרט בטיפול הנמרץ.

יתרונה של "שיטת המדרגות" טמון בכך שהקריטריונים למעבר בין המדרגות וכן הצעדים הננקטים בכל שלב נקבעים מראש. בכך, השיטה נוצרת שקיפות מול הציבור, אשר יודע בכל עת את מצב התחלואה במקום מגוריו, מבין את השיקולים להעלאת "מדרגת הסיכון/ההתרעה", ויכול לצפות מראש, מה יהיו ההגבלות במקרה של עלייה בתחלואה.