משרד הביטחון לא ערוך: הפסד ההכנסה מהרכש הביטחוני צפוי להגיע ל-5.6 מיליארד שקל

מבקר המדינה מדגיש כי "אי-היערכות למצב זה עלולה לפגוע בצה"ל ומכאן גם עלול להיפגע ביטחון המדינה" • מעבר לפגיעה הביטחונית מתריע המבקר גם מפני פגיעה כלכלית במשק כתוצאה מהפסקת הרכש

שר הביטחון, בני גנץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ
שר הביטחון, בני גנץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

משרד הביטחון לא נערך לפגיעה בבטחון המדינה ובמשק כתוצאה מההפסקה ההדרגתית הצפויה החל מ-2025 באפשרות להשתמש בכספי הסיוע האמריקאי לצורך רכש מהתעשיות הביטחוניות. מבקר המדינה מדגיש כי "אי-היערכות למצב זה עלולה לפגוע בצה"ל ומכאן גם עלול להיפגע ביטחון המדינה".

מעבר לפגיעה הביטחונית מתריע המבקר גם מפני פגיעה כלכלית במשק כתוצאה מהפסקת הרכש. הוא מציין כי עבודת צוות פנימי במשרד הביטחון העלתה כי הפסקת הרכש עלולה לסכן את עתידן של כ-21,500 משרות בתעשיות הבטחוניות, בדגש על חברות קטנות ובינוניות הפועלות בפריפריה.

מצד שני המבקר מביא את גרסת משרד הכלכלה שלפיה הפגיעה לא תעלה על 1,500 משרות של עובדים במפעלים קטנים בפריפריה ואת גרסת האוצר שלפיה הפגיעה תהיה מצומצמת אף יותר. הערכות האוצר ומשרד הכלכלה התבססו על מצב המשק לפני משבר הקורונה.

ישראל משתמשת בכרבע חלק מכספי הסיוע הצבאי מארה"ב לרכש מהתעשיות הבטחוניות שלה. בין השנים 2013 ל-2018 עמד הסכום השנתי שנוצל מתוך כספי הסיוע לרכש מקומי על 3.2 מיליארד שקל (שהם כ-815 מיליון דולר). מדובר ביותר משליש (38% בממוצע) מהיקף המכירות השנתי של שלוש החברות הבטחוניות הגדולות (התעשייה האווירית, רפאל ואלביט מערכות) באותן שנים.

במסגרת מזכר ההבנות שנחתם בין ישראל לארה"ב ב-2016, בתקופת כהונתו של הנשיא ברק אובמה, הובטחה לישראל הגדלת הסיוע הצבאי השנתי, מ-3.1 ל-3.8 מיליארד דולר לשנה משנת 2019 ועד שנת 2028. ואולם במסגרת ההסכם נקבע החלק מכספי הסיוע שמומר לשקלים ומשמש לרכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל - יצומצם בהדרגה בעיקר משנת 2025, עד לביטולו המלא בשנת 2028. המבקר מגלה כי מדובר בסכום שנתי מירבי של 3.2 מיליארד שקל, שמערכת הביטחון תאבד לחלוטין משנת 2028. לטענת משרד הביטחון הפסד ההכנסה הריאלי גדול יותר ועומד על 5.6 מיליארד שקל משום שכוח הקנייה של כל דולר בארה"ב נמוך בכ-30% מבישראל והרכישות בחו"ל יחוייבו במע"מ בשיעור גבוה יותר.

המבקר מציין כי כבר בינואר 2016 התריע מנכ"ל משרד הביטחון דאז כי הפחתת הרכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל מהווה סיכון בטחוני הפוגע בין היתר ביכולת לקיים את המאמץ הטכנולוגי העצמאי בישראל.

בדיקת המבקר, שנערכה מיולי 2018 עד ספטמבר 2019 העלתה, כי משהב"ט טרם בחן מהן ההשלכות האפשריות של צמצום הרכש של משהב"ט מהתעשיות הביטחוניות בארץ - הגדולות, הבינוניות והקטנות - בעקבות מימוש מזכר ההבנות, לרבות על התעצמות צה"ל ועל היערכות מעהב"ט למצבי חירום, וכן לא בחן את הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה עקב השלכות אלה. כמו כן משהב"ט, בשיתוף צה"ל, לא סיכם מהן החלופות לצמצום הרכש האמור.

המבקר מציין כי מנכ"ל משרד הביטחון מינה ב-2017 צוות לבחינת המשמעויות של מימוש מזכר ההבנות, וצוות נוסף בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה ובהשתתפות נציגי האוצר ומשרד הביטחון פועל משנת 2018. בדצמבר 2017 הציג ראש צוות משרד הביטחון את ממצאי עבודתו לפיהם התעשיות הביטחוניות הבינוניות והקטנות נמנעות כבר כיום מהשקעות בציוד ובמכונות ומקטינות בכך את יכולת ההישרדות והתחרות שלהן. חמור מכך, הצוות מצא כי ללא נקיטת צעדי היערכות מתאימים בשנים הקרובות צפויה פגיעה פוטנציאלית בתעסוקה במשק של 21,500 עובדים, וכן צפויה ירידה בתוצר המקומי הגולמי בסך של כ-7 מיליארד שקל בתקופת תחולתו של מזכר ההבנות.

"משרד הביטחון טרם בחן מהן ההשלכות האפשריות של צמצום הרכש" כותב המבקר "בין היתר על עצמאות המו"פ והייצור של מדינת ישראל בתחום האמל"ח, על התעצמות צה"ל, על התאמת האמל"ח לצרכיו המיוחדים, על לוחות הזמנים לאספקת האמל"ח ועל היערכות מעהב"ט למצבי חירום. כמו כן משרד הביטחון לא בחן מהי ההיערכות הנדרשת כדי להתמודד עם השלכות אלה, ככל שיהיו. משרד הביטחון, בשיתוף צה"ל, לא סיכם מהן החלופות לצמצום הרכש מהתעשיות הביטחוניות, כגון התייעלות בתחומי הפעילות של צה"ל ומשרד הביטחון".

בסיכום הדוח קובע המבקר כי משרד הביטחון, בשיתוף צה"ל, לא קבע מהם יכולות הפיתוח והייצור שנדרש לשמר "כחול לבן", בין היתר לצורך שמירה על עצמאות הייצור ויכולות צה"ל ולצורך היערכות למצבי חירום, ולא קבע את התקציב הנדרש לשמירה על יכולות אלה". על אף שמרבית ההשפעה של מזכר ההבנות צפויה להיות החל מ-2025 קובע ההמבקר כי "הצורך להיערך לכך כבר כעת מקבל משנה חשיבות נוכח לקחים שעלו מהפחתת הרכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל והגדלת הרכש במט"ח הסיוע לפני מלחמת לבנון השנייה, דבר שגרם לאובדן כושר ייצור מקומי ולהיווצרות פערים ניכרים בין צורכי צה"ל לבין היכולת לספקם בפרק זמן סביר בעת המלחמה ולתפקוד לאחריה".

משרד הביטחון מסר בתגובה למבקר המדינה כי בהמשך לעבודת הצוות בוצעו פעילויות רבות, בין היתר מול צה"ל ומשרדי ממשלה שונים, כדי למזער או להסיר את הסיכונים האמורים. בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2019 מסר משרד הביטחון כי על פי המלצות צוות משרד הביטחון המשמעויות של התעצמות צה"ל והמענה למצבי חירום אמורים להיבחן במסגרת התוכנית הרב שנתית (תר"ש תנופה) שצה"ל מגבש עבור השנים 2020-2023 - שטרם סוכמה.

לעומת זאת, התגובות שקיבל מבקר המדינה מהאוצר וממשרד הכלכלה מציגות גרסה שונה לחלוטין לגבי המשמעויות של הפסקת הרכש מהחברות הבטחוניות. משרד הכלכלה והתעשייה מסר כי ממחקר שביצע וכן מניתוחים שונים שבוצעו עולה כי מימוש מזכר ההבנות צפוי להשפיע על כ-1,500 עובדים בלבד בעיקר במפעלים קטנים ובינוניים בדגש על ענפי המתכת והאלקטרוניקה; וכי הצוות בראשות משרד הכלכלה פועל לגיבוש כיווני פעולה לחיזוק ולשימור התעשייה הביטחונית הישראלית.

ממשרד האוצר נמסר כי מבחינה שעשה עולה, שמימוש מזכר ההבנות אינו צפוי "להוביל לפגיעה משקית", וכי גם מבחינה שעשה צוות משרד הכלכלה והתעשייה עלה שלא צפויה השפעה מקרו- כלכלית על המשק. אשר לעובדים בתעשיות הביטחוניות ציין משרד האוצר כי אם יפוטרו עובדים מתעשיות אלה אזי נוכח "התעסוקה המלאה" במשק הישראלי מרביתם ייקלטו מחדש בשוק העבודה, וכי ייתכן שכ-1,200 עובדים בלבד יתקשו להסתגל למצב שיווצר לאחר הפחתת כספי ההמרות".

תגובת משרד הביטחון : "עם חתימת הסכם הסיוע בשנת 2016 החל משרד הביטחון בבחינת משמעויות הקיטון הצפוי בנתח ההמרות והשפעותיו על התעשיות הביטחוניות. המבקר ציין לחיוב את עבודת הוועדה בראשות הכלכלן הראשי במשרד, שהוקמה בינואר 2017 בשיתוף עם צה"ל, התעשיות הביטחוניות ומשרד הכלכלה. המלצות הוועדה מיושמות משנת 2018 בתוכניות העבודה של משרד הביטחון וכוללות: רכש רב-שנתי בפרויקטים מרכזיים בתעשיות, סיוע ממוקד לתעשיות קטנות ובינוניות ברכש ובייצוא, ניצול מיטבי של התקציב השקלי לטובת רכש מקומי בדגש על הפריפריה, סיוע בחיבור עשרות תעשיות ישראליות לחברות אמריקניות גדולות ועוד".