מבקר המדינה על ביטוח לאומי: פרויקט המחשוב השאפתני מתעכב, ובינתיים התקציב התנפח במאות מיליוני שקלים

הפרויקט שאמור היה להסתיים השנה בתום כעשור של פיתוח, צפוי להימשך עד 2028 בעלות של כ-1.4 מיליארד שקל • המבקר ממליץ לביטוח לאומי לשתף פעולה עם "רשות התקשוב הממשלתי", ולבחון את הצטרפות הביטוח הלאומי לאתר gov.il המאגד את כלל השירותים והמידע הממשלתיים לאזרח

המוסד לביטוח לאומי צילום איל יצהר
המוסד לביטוח לאומי צילום איל יצהר

11 שנים לאחר שיצא לדרך, שנת 2020 הייתה אמורה להיות השנה שבה הביטוח הלאומי משיק את פרויקט המיחשוב השאפתני "תבל". מאז נהגה ב-2009, עבר הפרויקט דרך ארוכה רצופת כשלים ודוחות שבחנו אותם והתריעו עליהם, הן בהיבט הניהולי והן בהיבט של התנפחות התקציב.

תבל הוא מפרויקטי המחשוב הגדולים, המורכבים והיקרים שנעשו במגזר הציבורי בישראל בשנים האחרונות. הפרויקט נועד לשפר את השירות לציבור באמצעות יישום של תשתית נתונים מרכזית שתספק מבט כולל על כל מבוטח, תוך התמקדות במיצוי זכויותיו. הרכיב הראשון במערכת שהושק רק ב-2016, היה מערכת ועדות רפואיות בתחום נפגעי עבודה, שבאמצעותה עבר הביטוח הלאומי לעבודה באמצעות תיק לקוח ממוחשב, צעד ששיפר במידה רבה את תהליכי העבודה.

לפני חמש שנים, ב-2015 פרסם מבקר המדינה דוח על הפרויקט, שהתריע על שורת כשלים - רובם במישור הניהול. הדוח לא היה חריף ולא כלל המלצות מרחיקות לכת. כשנתיים לאחר מכן, דוח שהוזמן על ידי מנכ"ל הביטוח הלאומי דאז רמי גראור והוצג בוועדת המדע של הכנסת היה כבר הרבה יותר חריף. בישיבה שבה הציג את הדוח אמר אז גראור כי עד סוף אותה שנה (2017) יושק רק רכיב אחד (מודול) מתוך 33 שנכללו בתוכנית המקורית, וכי על מנת לעמוד בה יימשכו מאמצי הפיתוח עד 2028 בעלות של כ-1.4 מיליארד שקל. "וזה עדיין לא סופי כי יכולות להיות סטיות של עד 20%", אמר אז גראור.

השנה, במקום חגיגות השקה, דוח חדש של מבקר המדינה שבדק את התנהלות הפרויקט מצביע על כך שגם המשבר שפקד את הפרויקט ב-2017 לא הביא לתיקון משמעותי, אדרבה, "בעקבות המשבר שאליו נקלע הפרויקט ב-2017", נכתב בדוח, "בחן הביטוח הלאומי מחדש את מצבו והתווה תוכנית המשך עד סוף 2019 שכללה תכולות מצומצמות ביחס לתכנון המקורי. נמצא כי ב-2019 חל עיכוב של ממש בפעילות המתוכננת בשל תקלות רבות, וזאת לאחר שכבר נוצל רוב התקציב שאושר לה" .

בדוח, שמבקר המדינה מייחד לו פרק מיוחד בן קרוב ל-40 עמודים, נבדקו שוב התקציב ותוכנית העבודה של הפרויקט, וכן נבדק האופן שבו תוקנו ליקויים עליהם התריע המבקר בדוח הקודם.

הדוח החדש מצא שגם נכון למועד עריכת הביקורת עדיין הפרויקט מתקדם בעצלתיים. על פי הדוח, עד לאוגוסט 2019, פותחו רק 5 מ-31 ה-'מערכות העיקריות בתחום הליבה' שנכללו בתכולה המקורית של הפרויקט, ואף זאת באופן חלקי בהשוואה לתכנון המקורי.

נוסף למערכות בחום הליבה בדק המבקר את קצב הפיתוח של 'מודולים בתחום המטה (מערכת ERP )'. כאן יושמו "רק שניים באופן מלא ואחד באופן חלקי", נכתב בדוח.

המבקר בדק גם את הוצאות הפרויקט ומצא חריגה של 58% מהתקציב המקורי - נוצלו כ-755 מיליון שקל בעוד שהתקציב המקורי שאושר לפרויקט ב-2009 עמד על 477 מיליון שקל.

המבקר התריע גם על כשל במאמצי אבטחת הסייבר של הפרויקט כשציין כי "הביטוח הלאומי ביצע בדיקות חוסן לאחת ממערכות תבל יותר משנה לאחר שהמערכת כבר עלתה לאוויר". המבקר המליץ לביטוח הלאומי "לנהל באופן שוטף ויסודי את סיכוני אבטחת המידע במערכות תבל בכל שלבי הפרויקט, לתקן במהירות המרבית כל ליקוי העולה בבדיקות החוסן המבוצעות במערכות אלו, ולפעול לביצוע בדיקות חוסן בכל מערכת נוספת שתקום בתבל לפני עלייתה לאוויר".

בצד החיובי ציין המבקר כי "בשנים האחרונות חל שיפור ניכר במעורבותה של ההנהלה הבכירה של הביטוח הלאומי בפרויקט. מעורבות זו תרמה לפתרון בעיות מהותיות בקידום הפרויקט והובילה לבחינה של תהליכי העבודה ולשיפור". כמו נכתב בדוח כי "החלטת הביטוח הלאומי להקים צוות לפיקוח תקציבי בראשות החשבת תרמה רבות לשיפור הפיקוח הפרטני על תקציב הפרויקט ולבקרה עליו".

בעקבות הממצאים ממליץ המבקר, "לבחון את תהליכי העבודה הקיימים שניתן לפשטם וכך להפחית את מספר הפיתוחים הנדרש".

כמו כן ממליץ המבקר, לביטוח הלאומי לחבור לרשות התקשוב הממשלתית במטרה "להפיק תועלת מניסיונה של הרשות במציאת פתרונות לבעיות שעלו בפרויקט". המבקר הרחיב והסביר כי מאחר שהפרויקט "סבל מקשיים ומעיכובים רבים, ומאחר שרשות התקשוב היא בעלת ניסיון בליווי פרויקטים בעלי מאפיינים דומים - פיתוח רב שנתי, פלטפורמה של עשרות תת-מערכות, תקציב נרחב, חילוץ פרויקטים ממצבי משבר - ראוי לבחון דרכים להרחבת שיתוף הפעולה" בין שני הגופים וזאת במטרה לשפר את השירות לציבור ולייעלו.

המבקר מציין עוד כי "ראוי לבחון את הצטרפות הביטוח הלאומי לאתר il.gov המאגד את כלל השירותים והמידע הממשלתיים לאזרח", ולבחון "שיתוף של מידע בין הביטוח הלאומי למשרדי הממשלה במסגרת החלטת הממשלה מ-2016. זאת, כדי לשפר את השירות לציבור ולייעלו, דבר שיתרום לקידום תפיסת "המבוטח במרכז".

הביטוח הלאומי מסר בתגובה כי "דוח הביקורת מעיד על השיפור הניהולי שחל בשנים האחרונות בכל הנוגע למערך קבלת ההחלטות, הפיקוח והבקרה התקציבית הנוגעים לפרויקט ׳תבל׳. בשנה האחרונה נדבך נוסף של המערכת הוטמע בכ-50% מסניפי הביטוח הלאומי כשכעת הוא מוטמע ביתר הסניפים. הנהלת הביטוח הלאומי התייחסה בכובד ראש להערות דוח המבקר בנוגע להתנהלות המערכת בעניין תבל מאז שנת 2009. במסגרת זו, הופקו לקחים, הוסקו מסקנות והתקבלו החלטות שימנעו הישנותם של כשלים אלה בעתיד".