מכרז הדור החמישי יוצא לדרך עם משתתפת מפתיעה. איך יושפעו הצרכנים?

בהיעדר אישור לעסקת סלקום–גולן טלקום, האחרונה תשתתף במכרז לתדרי הדור החמישי • גיל שרון הדיר את עצמו מעיסוק במכרז בעקבות בחירתו לתפקיד ממלא מקום יו"ר בזק • לא ידוע מתי יסתיים המכרז, שנערך בשיטה רב סבבית

אנטנות הדור החמישי. החברות נדרשות להשקעה גדולה בתשתיות ומקוות לגבות פרמיה על שירותים חדשים שיתאפשרו / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
אנטנות הדור החמישי. החברות נדרשות להשקעה גדולה בתשתיות ומקוות לגבות פרמיה על שירותים חדשים שיתאפשרו / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

גולן טלקום לוקחת חלק פעיל בהיערכות לקראת מכרז הדור החמישי שנפתח השבוע, ולא הודיעה שלא תיקח בו חלק. היא צפויה להשתתף במכרז ולפרוש ממנו רק לאחר שתושלם עסקת המכירה שלה לסלקום. גיל שרון, שמונה לתפקיד ממלא מקום יו"ר דירקטוריון בזק, והוא עדיין מנכ"ל ויו"ר גולן טלקום, לקח עד לאחרונה חלק פעיל בהכנות למכרז, אך מרגע שהיה ברור שהוא עומד להתמנות לתפקיד בבזק הפסיק להשתתף בהכנות ואת מקומו תפס שי אמסלם, סמנכ"ל הכספים של גולן טלקום.

כפי שפורסם ב"גלובס" נעשים מאמצים גדולים, מצד משרד התקשורת ומצד סלקום, להשלים את קבלת האישור לעסקת הרכישה של גולן על ידי סלקום, לפני פתיחת המכרז לתדרי דור חמישי, ביום שלישי בבוקר. יחד עם זאת, גולן טלקום וסלקום החליטו שגולן תתמודד כשחקן לכל דבר וככל הנראה תפרוש לאחר האישור.

עוד נודע ל"גלובס" שבמסגרת הסימולציות שנערכו לקראת המכרז, גיל שרון היה זה ששיחק את תפקיד פלאפון, כך שהוא בהחלט מכיר את האסטרטגיות במסגרת ההתמודדות המשותפת של גולן ביחד עם סלקום ואקספון. שרון לא ייכנס לתפקידו בבזק מיד אלא בעוד כמה שבועות, ולכן ברור שלא ייקח חלק בהיערכות של חברת פלאפון למכרז כדי להימנע ממצב של ניגוד עניינים.

המפעילים יעלו את המחיר סבב אחר סבב

במסגרת מכרז הדור החמישי יקצה משרד התקשורת תדרים למפעילים הסלולריים כדי שיוכלו להקים רשתות חדשות שיאפשרו שיפור משמעותי בקצב הגלישה של המשתמשים. המכרז נבנה כך שהוא מחייב את המפעילים שחולקים רשת להגיש הצעות משותפות. בישראל פרטנר והוט מובייל חולקות רשת (PHI), סלקום, גולן ואקספון חולקות ברשת ((CMG ופלאפון שמתמודדת לבד.

ארהב ואסיה מובילות באימוץ
 ארהב ואסיה מובילות באימוץ

שיטת המכרז היא של מכרז רב סבבי, במסגרתו המפעילים מעלים את המחיר סבב אחר סבב. התהליך יכול תאורטית לקחת ימים ושבועות, ולכן ככל הנראה הוא לא יסתיים מהר. הרבה תלוי בשאלה מה תהיה האסטרטגיה של כל מפעיל לאור מלאי התדרים שמשחרר המשרד.

החשש הגדול הוא שאחד המפעילים "ישתולל" וירצה לקנות יותר תדרים ממה שהוא צריך באמת. משרד התקשורת נערך לכך, אך בעיקר סומך על הרציונליות של המפעילים ומקווה שמכיוון שיש מספיק תדרים לכולם, אף מפעיל לא ירצה לייצר מרוץ מיותר שממנו אף אחד לא באמת ירוויח.

הבעיה מתמקדת בעיקר בתדרי 700 מגה הרץ, תחום התדרים המבוקש ביותר במכרז מפני שאלו נחשבים לאיכותיים ביותר. תדרים אלו נחשבים "נמוכים" במדרג התדרים ולכן מאפשרים למפעיל כיסוי הרבה יותר רחב עם פחות אתרים. שלוש רצועות תדרים מוצעות בתחום זה, לכן לכאורה כל מפעיל יכול לרכוש רצועה של 10 מגה (מתוך 30 מגה) וכולם יבואו על סיפוקם. אלא שהמשרד הכניס "עז" והוא מאפשר למפעיל לרכוש יותר מאשר 10 מגה הרץ. האי ודאות הזו משגעת את המפעילים, שחזרו וביקשו מהמשרד לחייב אותם לקנות עד 10 מגה הרץ בלבד - כדי למנוע מצב שמישהו מהמפעילים ישתולל על מנת לפגוע במתחרים. אלא שמבחינת המשרד אין למכרז משמעות במצב כזה, ולכן היה חייב להכניס אלמנט של אי ודאות, וגם על מנת שהמכרז ישיא את התמורה הכלכלית עבור המדינה.

גיל שרון / צילום: יונתן בלום, גלובס
 גיל שרון / צילום: יונתן בלום, גלובס

על שיטת המכרז ועל כך שהמשרד לא היה מוכן להקל על המפעילים נשפכו הררי מלים ונשמעו התנגדויות אינספור. בשורה התחתונה המשרד החליט שמכרז ייערך אבל מנגד ייבנו מנגנונים שיקלו על המפעילים בדברים אחרים כמו למשל בדחיית תשלומים ובהענקת תמריצים למפעילים שיפרסו מהר. המשרד התנגד בתקיפות לכך שהתדרים יחולקו מראש לכל מפעיל בתמורה למחיר קבוע. בסופו של יום החברות הסלולריות במצב לא טוב, וניתן היה להסיר מעליהן אי ודאות בדמות מכרז שיש לו פוטנציאל לעלות יותר מדי.

צריך לזכור כי בשוק התקשורת מדינת ישראל כמעט ולא תומכת, בעוד בענפי תעשייה רבים המדינה עזרה ותעזור הרבה יותר. האם לעזור לרשתות אופנה זה טוב יותר מאשר לעזור לרשתות תקשורת? לא ברור. מה שבטוח הוא שהמדינה, ובעיקר משרד האוצר, לא הסכימו להקל על המפעילים בדמות ויתור על המכרז המסובך.

גם בקשות לדחיות לא התקבלו, בעיקר בגלל הפיגור שבו ישראל נמצאת ביחס לעולם בכל הקשור להטמעת דור חמישי. המכרז נדון במשרד התקשורת כבר כמה שנים וטוב שהוא יוצא וגם שהמשרד לא דוחה אותו למרות כל הקשיים של החברות. נראה כי המצב בישראל ובכל העולם לא צפוי להשתפר בקרוב, ולכן אי אפשר לחכות לשחרור והקצאת התדרים. על העלות אפשר עוד להתווכח אבל לא על היישום.

המהירות תשנה את חיינו, גם אם לא מיד

חשוב להזכיר כי המכרז הנוכחי לא יביא את ישראל מיד לקדמת החזית העולמית בדור החמישי. בשלב הראשון התדרים שיוקצו במכרז ישמשו את המפעילים לטובת עיבוי ושיפור הרשתות הקיימות ורק בשלב מאוחר יותר התדרים ישמשו לדור חמישי מלא, על כל המשמעויות.

ומהן המשמעויות? בשלב הראשון נחווה שיפור בקצב הגלישה. יותר תדרים שווים יותר מהירות, ולכן בראש ובראשונה אנחנו אמורים להרגיש שיפור בביצועים ברשתות הדור הרביעי הנוכחיות. אבל ככל שיעבור הזמן והמפעילים יחליפו גם את ליבת הרשתות שלהן יותר ויותר שירותים חדשים ייכנסו לחיינו שיהיו מבוססים על דור חמישי. בשלב הראשון זה צפוי לקרות בתחומי התעשייה והמסחר השונים. תחבורה, תעופה, בריאות, חינוך, ביטחון - הכל עניין של מהירות וביצועים ברשתות ובעיקר שיהוי נמוך, כך שחיינו אמורים להשתנות לבלי היכר.

השאלה הגדולה היא האם המפעילים יוכלו לגבות תשלום עבור ההשקעות הכבדות הנדרשות בבניית הרשתות. השאלה הזו היא מעט טריקית, מפני שמצד אחד לאור המתחרים הרבים בשוק הישראלי קשה לראות כיצד המחירים עולים, ואולם מצד שני ככל שיהיו יותר מודלים עסקיים, כך יוכלו המפעילים לגבות פרמיה על שירותים חדשים. המשפט האחרון הוא נעלם אחד גדול. ישנם הרבה מאד פרסומים בעולם על סוגי השירותים שניתן יהיה לקחת עבורם תשלומים גבוהים יותר, אבל בשורה התחתונה אנחנו עוד לא רואים את הנסיקה בשערי המניות של החברות הסלולריות. בסוף זה יקרה גם אם זה ייקח זמן כי בשוק התקשורת עובד תמיד העיקרון ההפוך - ההיצע יוצר את הביקוש ולא ההיפך. ברגע שרוחב הפס יגדל והשיהוי יקטן התמורה הכלכלית לכולנו בוא תבוא.