אסור שלשכת עורכי הדין תהיה וולונטרית וחלשה

לשכת עורכי הדין אינה רק איגוד מקצועי צר-מידות, השוקד על האינטרסים של חבריו, היא לא גילדה מקצועית מסוגרת, כי אם גוף ציבורי, בעל ייעוד מובהק בנושא שלטון החוק

 

אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין / צילום: יונתן בלום
אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין / צילום: יונתן בלום

בשבוע שעבר בחרה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בעורך הדין מוחמד נעאמנה כנציגה בוועדה לבחירת שופטים. מבין שני המועמדים המרכזיים שעמדו לבחירה, בחרה לשכת עורכי הדין במועמד שלא היסס להצהיר בקול רם וברור כי "יפעל להגן על שלטון החוק ומערכת המשפט". בכך הפגינה לשכת עורכי הדין את רצונה, כי בוועדה למינוי שופטים הבאה יכהן, כנציג מטעמה, אדם שישמור על מערכת משפט עצמאית וחזקה, אשר לא ישמש ככלי שרת בידי פוליטיקאים.

ערב הבחירות לוועדה לבחירת שופטים התבשרנו שחברת הכנסת אוסנת מארק (הליכוד) הגישה הצעת חוק לביטול לשכת עורכי הדין. נוכח עיתוי הגשתה, רבים מאיתנו תהו לגבי המניע האמיתי אשר עמד ביסודה והניחו שהיה זה הרצון של גורמים אינטרסנטיים בממשלה ובכנסת, לסלק את נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה למינוי שופטים. כך או כך, אין מחלוקת שישנם נימוקים כבדי משקל בעד ונגד הצעת החוק של חה"כ מארק, לחלקם נחשפנו, במאמרי הדעה שפורסמו ב"גלובס" ע"י עמיתיי עוה"ד ערן בן ארי ואייל בסרגליק.

כך למדנו, כי בעוד עו"ד בן ארי מחזיק בדעה שעל פעילות לשכת עורכי הדין להתקיים כארגון וולונטרי, מחזיק עו"ד בסרגליק בדעה הפוכה ולפיה, תרומתה הרבה של הלשכה, כאיגוד מקצועי, בפעילות שמבצעים ראש הלשכה אבי חימי, חברי המועצה הארצית והחברים בוועדות המקצועיות השונות, מצדיקים את היות החברות בלשכה, תנאי לעיסוק במקצוע.

ואולם, בן ארי ובסרגליק החמיצו את העיקר. שניהם לא עמדו על מהותו של הרציונל העומד בבסיס הוראת החוק המחייבת כל עורך דין בישראל להיות חבר בלשכת עורכי הדין, כתנאי לעיסוקו במקצוע. על פי אותו רציונל ללשכת עורכי הדין תפקיד כפול - האחד: לפעול, ככל איגוד מקצועי, לרמתו וטהרו של המקצוע ולרווחת חבריו, והשני, החשוב לא פחות: להגן על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל.

שהרי כך נקבע בסעיף 1 לחוק לשכת עורכי הדין:
"מוקמת בזה לשכת עורכי הדין בישראל שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין וכן תפעל למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל".

בכך יוחד מעמדה של לשכת עורכי הדין על פני מעמדם של איגודים מקצועיים אחרים (כגון לשכת רואי החשבון או לשכת שמאי המקרקעין), שכן המחוקק הישראלי רואה בלשכת עורכי הדין בישראל את אחד מעמודי התווך של מערכת המשפט בישראל, על כן הכרחי, בעיניו, שהיא תהיה לשכה עוצמתית, עצמאית וגדולה, ככל הניתן.

עוצמה זו בדיוק ביקש המחוקק להשיג משהתנה את החברות בלשכה לכל עורכי הדין בישראל כתנאי לעיסוקם במקצוע. תפקידה של לשכת עורכי הדין הישראל, בהגנה ובשמירה על שלטון החוק, הוא, העיקר.

לשכת עורכי הדין איננה רק גוף מקצועי צר-מידות, השוקד על האינטרסים של חבריו, היא לא רק גילדה מקצועית מסוגרת, כי אם גוף ציבורי, בעל ייעוד מובהק בנושא ההגנה על שלטון החוק. מתפיסה זו נגזרת גם חובת לשכת עורכי הדין, להמשיך ולהשמיע קולה בנושאים ציבוריים, לדאוג לביצור מעמדו של שלטון החוק ולהדוף כל ניסיון לפגוע במוסדותיו.

על מנת שתוכל לשכת עורכי הדין לעמוד כשומרת סף בהגנתה על שלטון החוק היא חייבת להמשיך לכלול את כל עורכי הדין בישראל, על מנת קולם של כל עורכות ועורכי דין בישראל, יהדהד, יישמע וישפיע.

לשכה וולונטרית, מעוטת חברים וחלשה, כמו שח"כ מארק ופוליטיקאים אינטרסנטיים נוספים מבקשים לייצר, לא תוכל למלא את ייעודה בהגנה על שלטון החוק ותפקיר את מערכת המשפט לאלה המבקשים להחלישה.

לכן דווקא בשעת מבחן גורלית זו, שבה מתקיים שיח אלים המבקש להלך אימים על מוסדות שלטון החוק, האינטרס בקיומה של לשכת עורכי דין בלתי תלויה, גדולה, עוצמתית וחזקה, הוא אינטרס של כלל הציבור בישראל. רק לשכת עורכי דין עוצמתית וגדולה תוכל להגן על מוסדות שלטון החוק אל מול מתקפות נמשכות שנועדו להחלישם ולרפות את ידיהם.

היום יותר מתמיד, הדמוקרטיה הישראלית המאוימת, זקוקה ללשכת עורכי דין שתעמוד כשומרת סף וכחומת מגן מפני מבקשי רעתה. אסור לפגוע בחוסנה של לשכת עורכי הדין. אל לנו ליפול למלכודת הפתאים המונחת לפתחנו באצטלה מיתממת ומשיקולים זרים.

אל לנו לתת לכך יד! 

הכותבת שותפה במשרד בן-שחר, לקנר ושות' וחברת המועצה הארצית בלשכת עורכי הדין

צרו איתנו קשר *5988