לפני כשבועיים, היא פינתה את שארית הסחורה שלה מהבוטיק שפתחה ביפו, כיבתה את האור וסגרה את עסק לאחר שנתיים של פעילות. רותם טלמור, מעצבת אופנה בת 29 מרמת השרון, לא הצליחה לעמוד בנטל הקורונה, והרגישה שהממשלה לא מספקת לה ביטחון - ודאי שלא וודאות, ושבתנאים האלו, להחזיק עסק אי אפשר.
"בתחילת מרץ כבר הרגשתי את הקורונה; מספר התיירים פחת, והבנתי שנקלעתי לבעיה. הפסדתי במרץ-אפריל יותר מ-100 אלף שקל. הכל נעצר בבום, בשנייה", היא מספרת. "כבר שילמתי כסף על ייצור, שכר הדירה כבר ירד לפני הסגר. את הכסף לא קיבלתי בחזרה, בזמן שהייתי צריכה לשלם חשבונות, ביטוחים, הוצאות על קידום בפייסבוק. המחויבויות דרך האשראי המשיכו, אבל מסביב הכל נעצר".
השוק, בדרך כלל הומה אדם - נדם. 5-6 לקוחות פקדו את החנות ביום, וטלמון נותרה להתמודד עם ההפסדים. בעל הבית שלי לא היה מוכן להתחשב ולהפחית בשכר הדירה הגבוה. ביטלו לי חודש אחד של ארנונה, ומהמדינה קיבלתי 1,500 שקל במענק אחד - ליתר לא הייתי זכאית כלל. זאת הייתה העזרה שקיבלתי. המענק לא כיסה לי אפילו את הארנונה, הוא לא עזר לי בכלום, ואני עוד צריכה לשלם עליו כי הוא נרשם כ'הכנסה'. זה מאבק בלתי אפשרי; במקום שאקום לעבודה כמו שאני רגילה, אני נאבקת על כל יום שלי שם. הרבה חנויות באזור ננטשו ומחפשות שוכרים, אבל זה לא משנה את המצב מבחינת המחירים. הם לא יורדים. ניסיתי לחפש מקום אחר וזה לא משתלם".
מה קרה אחרי הסגר?
"כשנגמר הסגר לקח זמן עד שדברים התחילו להתעורר, אנשים לא הסתובבו ביפו. אמרו לנו לחזור לעבוד פשוט כדי להשתיק אותנו, בזמן שאנשים פוחדים לצאת מהבית ואין תיירים. החלטתי לעשות מכירת חיסול לפני שהקולקציה החדשה מגיעה ולפני שידעתי לאן דברים הולכים עם החנות, וזה מה הציל לי את מאי. כשהצלחתי לייצר במאי קצת רווחים, ולא הייתה לי ירידה של 40%, אז אני לא זכאית למענק. מבחינת המדינה 'הסתדרתי', למרות שזה ממש לא נכון. בסה"כ החזרתי מעט מההפסדים. זה שהרווחתי מעט כסף על הנייר זה לא אומר שמצבי טוב.
"החלטתי לעבור לאונליין ולהמציא את עצמי מחדש. בעוד שנה שנתיים אני מקווה - אם המצב יחזור להיות נורמלי - לקחת חנות חדשה. כרגע אני צריכה להפיק את המיטב מהמצב הזה כדי לא לסגור את העסק. זה לא שמחכה לי עבודה אחרת בחוץ. אנשים בגילי שולחים קורות לכל מקום, ולא לוקחים אותם לעבודה. אני רוצה להמשיך עם העסק, אבל בין כה זו האופציה היחידה שעומדת מולי".
מה את חושבת על הטיפול של המדינה במשבר אליו נקלעו העסקים הקטנים?
"אני מאוד מאוכזבת ומתוסכלת מהמדינה. אני לוקחת חלק במאבק העצמאיים נגד החלטות הממשלה. היו הרבה דברים שאפשר היה לעשות כדי לתת לנו מענה, והם לא נעשו. אנחנו משלמים סכומי עתק למס הכנסה ולביטוח הלאומי. היה צריך להשהות את התשלומים החונקים שלנו. למשל, הגשתי דיווחי מס הכנסה ביום איחור במאי, וקיבלתי קנס של 12 אלף שקל. בגלל שהרווחתי יותר במאי, הייתי צריכה לשלם מע"מ ומס הכנסה מאוד גבוהים. המדינה במשבר, לאנשים אין כסף, אתם נותנים מענקים וכשאנחנו מנסים להשאיר את הראש מעל המים - אתם לוקחים לנו אותם. אתם לא רוצים לעזור? אל תקחו מאיתנו מס הכנסה. המדינה היא שותפה שלי והיא שמה לי רגליים. אנחנו אמורים להסתמך על המדינה, אבל היא עסוקה בלספר איזו עבודה מדהימה היא עושה בזמן שאנשים לא מקבלים כלום וסוגרים עסקים על ימין ועל שמאל".
טלמון חיה עם בן זוגה - גם הוא עצמאי, שנקלע למשבר הקורונה ולא היה זכאי לעזרה מספקת מהמדינה. "מזל שיש לנו חסכונות, עצוב שאנחנו נאלצים לשרוף אותם", היא אומרת. "עם עבודה קשה ומוטיבציה אנחנו נשיג את הכסף הזה בחזרה. אין לנו מה לעשות. אנחנו זוג צעיר, אנחנו רוצים לקחת משכנתה ולהביא ילדים. ברור שזה לא מה שאנחנו צריכים לעשות כרגע, אבל יש אנשים שאפילו את זה אין להם. זה לא פשוט".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
