הפגנות | ניתוח

מפגינים ניתוק? החוק לא אוסר לכבות סלולרי בהפגנה

ארגוני זכויות אדם ממליצים למפגינים בבלפור על דרכים להתחמק ממעקב • השרה רגב טוענת שזו עבירה על החוק, אלא שאין שום סעיף שמחייב לאפשר איכון, או בכלל להסתובב עם מכשיר טלפון

מירי רגב, הליכוד / צילום: תמר מצפי, גלובס
מירי רגב, הליכוד / צילום: תמר מצפי, גלובס

האם מוחים שמבטלים את האפשרות לאיכון הסלולרי בזמן הפגנה הם עבריינים? שרת התחבורה מירי רגב טענה שכן. בראיון לגלי צה"ל היא האשימה את הקרן החדשה בעידוד המפגינים נגד נתניהו להתחמק ממעקב בניגוד לדין.

"בעמוד הפייסבוק של הקרן הם כותבים 'תעבירו את הטלפונים שלכם למצב טיסה'", רגב סיפרה. "זו עבירה על החוק. למה? משום שההפגנות האלה הן גם מקור להידבקויות, ואנחנו צריכים לדעת את השרשרת של ההידבקויות. הם מסבירים איך להגיע להפגנות; איך להתנהג במעצר; עם איזה בגדים להגיע; איך להסתיר קעקועים. לא שיש בעיה עם קעקועים - אבל הם יודעים שקעקוע זה אמצעי זיהוי. לא יכול להיות מצב כזה".

רגב לא בדתה את ההמלצות האלה. לפני שלושה שבועות פרסמה הקרן בעמוד הפייסבוק שלה פוסט עם עצות למפגינים. "מסתמן שהקיץ הזה הולך להיות חם במיוחד", נאמר שם. "כשהשר לביטחון פנים קורא למפגינים 'סוכני כאוס', ברור שצפויים למפגינים עימותים מול כוחות השיטור". אז איך להתכונן להפגנה? התשובות הופיעו בעלון צבעוני, שבין השאר אמר במפורש: "זכרו שמכשיר הטלפון הוא גם מכשיר מעקב. ככל שניתן כבו אותו או העבירו למצב טיסה".

היו שם גם טיפים אחרים (ראו רשימה): לנטרל אמצעי זיהוי ביומטרי בטלפון; ללבוש בגדים שיסוו סימנים מזהים; לא להגיע עם "דברים שלא תרצו להיעצר איתם" כמו סכין וסמים; ללמוד מהן הזכויות שלכם במעצר.

העלון לא נכתב בקרן החדשה, אלא במיזם דוקורייטס - פרויקט להגנה על זכות ההפגנה שהאגודה לזכויות האזרח מפעילה בשנים האחרונות. האגודה והקרן עקצו את רגב על הטעות בקרדיט, אבל זה קצת לא הוגן. הקרן החדשה באמת הפיצה את העלון, והיא גם אחד התורמים העיקריים לאגודה לזכויות האזרח. (גילוי נאות: לפני קליטתה ב"גלובס" גם המשרוקית פעלה כעמותה עצמאית, וקיבלה תרומות בין השאר מהקרן החדשה לישראל).

אבל השאלה שוודאי תעניין יותר את באי ההפגנות היא האם רגב צודקת: האם החוק אוסר עליהם להעביר את הטלפון למצב טיסה, לכבות אותו או להשאיר אותו בבית?

רגב: "זו הפצת מחלה בהתרשלות"

באופן כללי, אדם רשאי לעשות כל מה שהחוק לא אסר במפורש. העובדות הן שבחוק הישראלי אין שום סעיף שמחייב לפתוח מכשיר סלולרי לאיכון. "יש פסיקה ספציפית לגבי חיפוש במכשירים סלולריים, והאם ניתן להכריח מפגין להשתמש בטביעת אצבע כדי לפתוח את הטלפון לחיפוש", מסביר עו"ד יהונתן קלינגר, היועמ"ש של התנועה לזכויות דיגיטליות. "מעבר לכך, אין פסיקה או חקיקה לגבי שימוש במכשירים דיגיטליים מצד המפגינים. דווקא על שוטרים יש חובת תיעוד שלא מקוימת - הן בחקירות, והן נוהל שמחייב מצלמות גוף".

שאלנו את רגב למה היא התכוונה. היא הפנתה אותנו לסעיף 218 לחוק העונשין: "העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו - מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו - מאסר שבע שנים". רגב טוענת שההמלצה לעבור למצב טיסה נועדה למנוע את איכון הטלפונים, וכי "מעשה כזה תורם דה-פקטו לחבלה חמורה במאמצים למניעת ההדבקה בקרב הציבור הרחב".

לפי הפרשנות הזאת, אם מי מאיתנו יחליט לצאת מהבית בלי טלפון, אפשר יהיה להאשים גם אותו בהפצת מחלה בהתרשלות. קלינגר פוסל את האפשרות הזאת. "יש חשש אחד תיאורטי, שאם אדם שחשוד שהוא נושא את וירוס הקורונה בכוונה לא נטל את הטלפון הסלולרי עמו, הוא עשה זאת כדי לשבש את העבודה האפידימיולוגית ולהפיץ את המחלה". אבל כדי לבסס קביעה כזאת, הוא מסביר, צריך יהיה להוכיח את כל יסודות העבירה, ורף ההוכחה די גבוה. עצם העובדה שהוא הקשה על מעקבי השב"כ כנראה לא תספיק.

גם באגודה לזכויות האזרח מתעקשים שההמלצה שלהם לכבות טלפונים חוקית לחלוטין. "אין חובה לשאת טלפון סלולרי לכל מקום משל היה תעודת זהות. טלפון הוא לא מוצר שהמדינה מספקת לאזרחים, ולא ניתן לחייב את הציבור להסתובב איתו".

אנחנו, פדנטים שכמונו, ליתר ביטחון בדקנו בעצמנו את חוק איכוני השב"כ שאושר ב-1 ביולי. החוק מאפשר לממשלה לבקש מהשב"כ, במקרים "ייחודיים ופרטניים בלבד", סיוע באיכון סלולרי לאיתור אנשים שבאו במגע עם חולים מאומתים. אבל אין בו שום סעיף שמחייב אזרחיות ואזרחים להקל על השב"כ וללכת לכל מקום עם טלפון פעיל.

גם ברשימת ההגבלות של משרד הבריאות אין סעיף כזה. ההנחיות לימי הקורונה מחייבות לשמור מרחק ולחבוש מסכה (חפץ שגם האגודה לזכויות האזרח ממליצה להביא להפגנות) ואוסרות להשתמש במתקני שעשועים בפארקים. הן פוסלות התקהלויות, אבל מתירות הפגנות. חובה להסתובב עם טלפון? יוק.

דובר משרד הבריאות אישר לנו באופן חד משמעי: "במסגרת החוק לא הוטלה כל חובה לנוע עם מכשיר 'טלפון פעיל' או בכלל עם מכשיר טלפון".

רואים אתכם גם במצב טיסה

כך או אחרת, לא בטוח שמפגינים שישתמשו במצב טיסה יצליחו לחמוק מהוראה להיכנס לבידוד. כתבה שפורסמה ב"ישראל היום" עם תחילת השימוש באיכוני שב"כ סיפרה על אנשים שנוקטים באמצעי הזה בצאתם מהבית כדי לא ליפול קורבן לאיכון שגוי. מומחים שהתראיינו לכתבה הדגישו שמאחר שהכלים הטכנולוגיים שבידי השב"כ לא נחשפו לציבור, ייתכן שהארגון מסוגל לעקוב אחרינו גם במצב טיסה.

אם זה נכון, הרי שהמלצת האגודה מיועדת לחמוק דווקא מאיכוני המשטרה, שמתבססים על נתוני המיקום שאוספות חברות הסלולר. קלינגר מסביר: "בהנחה שמדובר בשימוש מול מפגינים, ולא באיכוני קורונה, המשטרה תוכל לקבל נתוני איכון, פלט שיחות וזהות מסרונים, במקרה שבו יש חשש לפשע או לעוון מהרשימה המפורטת בחוק נתוני תקשורת. לא כל הפרת סדר קטנה תאפשר זאת, וגם קבלת מידע כזה דורשת צו בית משפט. היעדר צו עלול לפסול את הראיה לאחר מכן". 

מה האגודה לזכויות האזרח ממליצה למפגינות ולמפגינים?

סעיפים נבחרים מהעלון של פרויקט דוקורייטס

פרטיות סלולרית - נעלו את הטלפון בסיסמה ובטלו זיהוי ביומטרי
מניעת מעקב - במידת האפשר, העבירו את הסלולרי למצב טיסה
לבוש גנרי - לבשו בגדים שמסתירים קעקועים וסימני זיהוי אחרים
משמעת כיסים - אל תביאו סמים, סכינים ומה שלא תרצו להיעצר איתו
עמידה על זכויות - זכרו שמותר לשתוק בחקירה ולסרב לחיפוש בטלפון

מקור: אתר docorights.org.il של האגודה לזכויות האזרח