חילוקי דעות, הפרד ומשול וראיון אחד אצל אופירה וברקו: לאן נעלמה מחאת העצמאים?

כל אחד מארגוני העצמאים מושך לכיוון אחר, ההפגנות הכלכליות שהובילו ראשי המאבק שינו כיוון, והפוליטיקאים ואנשי האוצר ניצלו את המצב וטיפלו במחאה בשיטה של הפרד ומשול • מה קרה למחאת העצמאים, שעד לפני חודש נראתה שתוביל את הממשלה לשינוי היסטורי במעמדם

מפגינה בהפגנת העצמאים בגן בצ'רלס קלור, בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
מפגינה בהפגנת העצמאים בגן בצ'רלס קלור, בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

חמישה חודשים לתוך המשבר הכלכלי שהביאה הקורונה ומצבם של העצמאים בישראל עדיין חמור. איך שלא נסובב את הנתונים: כל מענקי הסיוע, הפעימות בתוספת הלוואות בערבות מדינה לא יביאו אותנו לסכומים שמתקרבים אפילו לחלקם של העצמאים, האחראים ללמעלה ממחצית מהתוצר העסקי במשק.

התחזיות של כלכלנים וארגונים שונים במשק בנוגע לשרידותם של העצמאים בצל משבר הקורונה מבשרות רעות, והן מדברות על בין 60 ל-100 אלף עסקים שייסגרו בשנה הקרובה. לפי הערכת דן אנד ברדסטריט, כ-85 אלף עסקים, מרביתם קטנים ובינוניים צפויים להיסגר ב-2020, עלייה של כ-80% ביחס ל-2019. לפי הערכת מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, מספר העסקים החדשים שייפתחו ב-2020 צפוי לעמוד על כ-40 אלף בלבד - שיעור נמוך ב-30% מבשנים רגילות. וכך, 2020 צפויה להיות השנה הראשונה מזה כעשור שבה נסגרים יותר עסקים מאשר נפתחים.

חרף הנתונים העגומים, בשבועות האחרונים נראה שמשהו במחאת העצמאים, בקשב הציבורי שהם מקבלים ולעתים נדמה שגם במידת הלוחמנות שלהם - שכך. ולא, הירידה בווליום לא מתרחשת מאחר שקיבלו את כל מבוקשם.

העצמאים קיבלו מענקים, חלקם אפילו סכומים נאים, אבל הדרישות המרכזיות שבאמת יכלו לשנות את המציאות העסקית בישראל לא נענו. רשת ביטחון סוציאלית, למשל בדמות דמי אבטלה, לא נראית באופק; גם ההבטחה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לכנס שולחנות עגולים עם נציגי העצמאים מדי יום שישי לא החזיקה מעמד, מעבר לשתי פגישות שהתקיימו.

מה בכל זאת קרה? שיחות של "גלובס" עם שורה ארוכה של גורמים בארגוני העצמאים השונים ובממשלה משרטטות תמונה מורכבת: זעקת העצמאים שהתעוררה במרץ-אפריל הייתה חזקה ואותנטית. הזעקה הייתה כה ברורה וחזקה שהיא איימה להפוך לאיום פוליטי, אולי אפילו למפלגה.

אבל אז התחילו קשיים מבית, חילוקי דעות בין הארגונים השונים (לה"ב, לשכת יועצי המס, השולמנים, נשיאות המגזר העסקי ועוד) שנפלו כפרי בשל לידי הפוליטיקאים ופקידי האוצר. בינתיים, ההפגנות הכלכליות שינו גוון והפכו להפגנות עם גוון פוליטי, חלק מהבעיות הנקודתיות נפתרו, חלק מהעצמאים התייאשו וכניסתה של ההסתדרות לזירה של העצמאים עם פורום עצמאים חדש - גם לא ממש מועילה. גם לא הריאיון של אביר קארה מייסד תנועת "אני שולמן" בתוכנית של אופירה וברקו. כך איבדה המחאה מומנטום.

לא מסונכרנים: מדברים בכמה קולות

לעצמאים הייתה מאז ומתמיד בעיה מרכזית אחת - בעיית נציג, או אולי נכון יותר בעיית התארגנות. בשעה שמקבץ של גופים אחרים במשק (כמו תעשיינים או יבואנים) מאוחדים כבר עשרות שנים תחת גופי לובי חזקים, העצמאים מעולם לא הצליחו להסכים על ארגון גג אחד שייצג אותם. כך יצא שמספר ארגונים והתארגנויות פועלים בשמם, ומייצגים אותם מול הממשלה והפקידות שתמיד ידעו לנצל את העובדה הזו עד תום.

לרגע היה נדמה שהקמתם של "השולמנים" - בתחילה כקבוצת פייסבוק הכוללת כ-209 אלף חברים, ובהמשך כעמותה רשומה - תשנה את המציאות הזו. אבל ראיון אחד של מייסד הקבוצה אצל אופירה אסייג ואייל ברקוביץ', שבו נטען כי קארה מתכתב עם שר האוצר ישראל כ"ץ ומקיים לכאורה גם קשר הדוק עם נתניהו, טרף את הקלפים. קארה, למרות הכחשותיו, לא הצליח להתנער.

אביר קארה אצל אופירה אסייאג ואיל ברקוביץ'. ראיון שחשף את הסדקים / צילום: צילום מסך
 אביר קארה אצל אופירה אסייאג ואיל ברקוביץ'. ראיון שחשף את הסדקים / צילום: צילום מסך

בינתיים, בממשלה הצליחו להביא את שיטת ההפרד ומשול לשיאים חדשים, כאשר החליטו להדיר את רועי כהן יו"ר לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) מאחת הפגישות החשובות בנוגע לזכויות העצמאים לאחרונה. כהן טען במכתב לנתניהו שהסיבה הייתה ביקורת שהשמיע על תוכנית "מזומן לכל אזרח" של ראש הממשלה. גורם שנכח בישיבה סיפר ל"גלובס", שפקידי האוצר דיברו במהלכה בכעס על העובדה שהם "נותנים לעצמאים 80% ממה שהם מבקשים", ובכל זאת הוא (רועי כהן) ממשיך לבקר אותם.

"יש ניסיון תמידי לעשות הפרד ומשול בין הארגונים מצד הפקידות ומצד הממשלה. הם רוצים לשבת עם כל אחד בנפרד ולתת פתרונות קטנים ואיזוטריים לעומת פתרונות רחבים ומערכתיים", אומר גורם דומיננטי אחר.

רועי כהן, רשימת העצמאים / צילום: שלומי יוסף
 רועי כהן, רשימת העצמאים / צילום: שלומי יוסף

חלוקים: אין הסכמה על דמי אבטלה

הפיצול בין ארגוני העצמאים השונים הגיע לשיא סביב נושא דמי האבטלה לעצמאים. במאי השנה קיבלו העצמאים מראש הממשלה את אם-כל-ההבטחות: חוק דמי אבטלה לעצמאים. אבל אז הסתבר שלא כולם מסכימים על המתווה המוצע לחוק.

העמדה המוצהרת של "השולמנים" היא שאין צורך בחוק דמי אבטלה לעצמאים. הם דורשים "רשת ביטחון כלכלית" בדמות מענקי ממשלה קבועים שאינם מגיעים רק במקרה של סגירת העסק, ודוחים כל מתווה שמבוסס על חישוב הכנסות מסובך.

יתר ארגוני העצמאים, ובראשם לה"ב בראשות רועי כהן, דווקא מקדמים חקיקה לדמי אבטלה עם נוסח ספציפי שכולל השוואת מצבם של עצמאים לשכירים במקרה של אובדן מקום העבודה. כלומר: תשלום דמי אבטלה בתנאי שהעסק נסגר, וחישוב של הסכום לפי ההכנסות בשנתיים קודם לכן.

והפוליטיקאים? כאמור, הם יודעים לנצל היטב את הפערים. באחת הפגישות של ארגון לה"ב עם שר האוצר ישראל כ"ץ, כאשר אנשי הארגון ציינו שנתניהו הבטיח דמי אבטלה לעצמאים בחוק ההסדרים, כ"ץ הפנה אותם לשולמנים ואמר "העצמאים בכלל לא רוצים דמי אבטלה". וכשזה המצב, מה הפלא שאף אחת משתי הגישות - לא זו של השולמנים ולא זו של לה"ב - מקודמת.

מעבר לכך, חלק מהארגונים מרגישים שהממשלה נתנה להם כבר 80% ממה שביקשו, ואין סיבה לתקוף אותה; בעוד אחרים סבורים שזה קרוב יותר ל-50%, וצריך להילחם בכל הכוח.

זירה עמוסה: פתאום ההסתדרות בעניין

אם הזירה לא הייתה עמוסה מספיק, הרי שלאחרונה נכנס אליה שחקן חדש - ההסתדרות, שמפעילה החל מהשבוע "פורום עצמאים" חדש ששם לו למטרה את קידומה של רשת הביטחון לעצמאים.

גם הכניסה של ההסתדרות מעוררת מחלוקת בין הארגונים השונים. לכאורה מדובר בבשורות טובות, להסתדרות יש בדיוק את מה שלעצמאים אין - כוח מיקוח מול הממשלה. אלא שהאינטרסים של ארגוני עובדים לא תמיד חופפים בהגדרה לאלו של השכירים, ויש גורמים בקרב העצמאים שמרגישים לא בנוח עם הדיסוננס הזה.

מי ששם עצמו בפרונט של המתנגדים הוא אביר קארה מהשולמנים שבפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק של התנועה כתב כך: "ברוכים הבאים, חמודים שלנו מההסתדרות הכללית וההסתדרות הלאומית, שני ארגונים בני מאה שגילו פתאום בנס, באותו היום ממש, שיש גם עצמאים בארץ. כאנשים שמקדמים שוק חופשי, אנחנו אוהבים ושמחים לראות תחרות בריאה. חבל שזה לקח כל כך הרבה שנים, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. כשצצים מתחרים, סימן שאתה עושה משהו נכון. יש רק בעיה קלה אחת: בארגונים האלו אין באמת עצמאים, הם לא מכירים אותם ולא מבינים אותם, ולמעשה הרבה פעמים הם מקדמים דברים שפוגעים בעצמאים שמעסיקים עובדים. אז כשיבוא להם ללמוד איך לעזור לעצמאים, הם מוזמנים לדבר איתנו".

איבדו פוקוס: ההפגנות כבר לא כלכליות

הפוקוס הכלכלי הלך לאיבוד גם ברחוב. מה שהתחיל כהפגנות על רקע כלכלי תפס בשבועות האחרונים טוויסט אחר ובחלק מארגוני העצמאים לא ממש אוהבים את זה. "זו לא המחאה שלנו", אומר ל"גלובס" נשיא להב רועי כהן. "זה לא אנחנו, ולא המאבק שלנו. אנחנו מדברים על הסיוע הלקוי לעצמאים. לא על שחיתות כן או לא. המאבק שלנו הוא כלכלי. הסוסים יצאו מהאורווה וההפגנות קיבלו גוון פוליטי שלא מתעסק כלל בנושאים הכלכליים, אלא בכן כתב אישום או לא".

לדברי ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס ומראשי מאבק העצמאים: "המאבק שלנו היה מקצועי, תכליתו שמירה על העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים כמנועי צמיחה של המשק הישראלי וכמי שאמורים להחזיר את המשק בסיום המשבר הבריאותי. הראייה שלנו הייתה מקצועית, כלכלית וממלכתית לרווחת העתיד של כולנו כאן בישראל".

על הרקע הזה ומחשש לזיהוי פוליטי הבהירו רוב ארגוני העצמאים לעסקים שהם מייצגים, כי הם אינם עומדים מאחורי ההפגנות הללו, ובחרו שלא להגיע אליהן.

עכשיו, כשהם מנסים לארגן הפגנה "כלכלית" חדשה, הם נתקלים בקשיים מצד המשטרה שלא מאשרת להם לערוך מחאות בכיכר רבין, ומבקשת להעביר אותן בשל מגבלות הקורונה לפארקים צדדיים יותר, שלטענת רועי כהן אינם הבמה המרכזית שבה קולם יוכל להישמע.

יועץ המס ירון גינדי / צילום: יונתן בלום, גלובס
 יועץ המס ירון גינדי / צילום: יונתן בלום, גלובס

העתיד: העצמאים איבדו מומנטום?

בארגוני העצמאים לא מרגישים שהם איבדו את הדרך. "כל יום אני נפגש עם שרים וחברי כנסת", אומר ל"גלובס" אחד מראשי הארגונים. "המחאה", הוא אומר, "פשוט עברה מהרחוב אל חדריהם של חברי הכנסת והשרים". יו"ר של ארגון ארגון אחר סבור, כי "הכוח בידיים שלנו. בממשלה מפחדים מאיתנו. הם מקשיבים לנו".

גם עו"ד רועי כהן, נשיא להב, סבור שאסור להספיד את המחאה. "המצוקה הגדולה של העצמאים ובעלי העסקים הקטנים לא נעלמה מהשטח, היא פשוט התרחבה לקהלים נוספים בחלקם פוליטיים", הוא אומר. "שמנו לנו למטרה להביא את הממשלה להכיר בצורך לתת פתרונות אמתיים למצוקות שעולות מהשטח, ואכן הבאנו תוצאות משמעותיות עבור ציבור העצמאים. אך הדרך עוד ארוכה ולא נשקוט עד שיינתן מענה לכל אלה שנפלו בין הכיסאות ולא קיבלו אפילו שקל אחד. בימים אלה אני נאבק על החזרת המחאה של העצמאים לכיכר רבין, וכלל הארגונים השותפים לכך מאוחדים סביב המטרה. יהיה מפגן כוח נוסף שיבהיר לממשלה ולעומד בראשה שלמאבק יש דרך, יש כתובת וכל ניסיון להפרד ומשול לא יצלח".

כך או כך, בין אם המומנטום אבד או שניתן יהיה להחזיר אותו, דבר אחד ברור: חלק ניכר מהבעיות עוד רחוק מפתרון.

כך למשל, עסקים חדשים שנפתחו בשנת 2020, לא קיבלו עד כה כל פתרון למצוקה הכלכלית אליה נקלעו; עסקים חדשים שנפתחו ב-2019 קיבלו מענה חלקי בדמות מענק חודשי המוגבל ל-2,000 שקל (סכום של יציל אף אחד מהם מקריסה); והקריטריון לפיו רק עצמאים ועסקים שנפגעו ב-40% ויותר כתוצאה ממשבר הקורונה יהיו זכאים למענקים מותיר אף הוא עצמאים רבים מול שוקת שבורה.

המשבר הכלכלי לא עומד בפני סיום בעתיד הנראה לעין, או כמו שהיטיב לתאר זאת אחד מראשי הארגונים: "המחאה תחזור ותתגבר בין אוקטובר לדצמבר, אם לא יהיה פה שינוי דרסטי, אלו יהיו החודשים הכי קשים עסקית שהיו אי פעם במדינת ישראל. עכשיו מתחילים לחזור הצ'קים ומתחיל להצטבר האפקט של ההתנהלות הלא נכונה של הממשלה. המחאה לא מתה. היא תחיה שוב".

גם אביר קארה לא מתרגש במיוחד מהמצב של מחאת העצמאים בימים אלו. במענה כתוב ששלח לשאלות "גלובס", הוא עונה: "קמנו לפני 10 חודשים במטרה לעשות מהפכה, לשנות את השיח הציבורי שיעסוק בעיקרו במצבם של העצמאים, בחברה וכלכלה, בקשר הישיר שבין הקושי הרגולטורי בפתיחת וניהול עסק בישראל, להקלות בעשיית עסקים ולרמת הרווחיות של העסקים בישראל קיים קשר ישיר ליוקר המחייה, הדיור והחיים בארץ בכלל - נושאים בהם לא עסקו כאן במהלך השנים האחרונות. הארגון עוסק לא רק במחאה אלא גם במתן פתרונות. 'אשכרה ות'כלס' הן מילים מובילות בשיח הפנים-ארגוני בשולמן. שמנו את העצמאים במרכז השיח במדינת ישראל".

עוד לדבריו, "הניסיון לצייר כאילו שיש אי אילו אינטריגות בינינו לבין ארגוני עצמאים אחרים מיותר. כמו בכל מאבק ישנן שנאות ואהבות, יש הסכמות ואי-הסכמות על בסיס ענייני, אך רבים הדברים עליהם ניתן לגשר ולפתור".

באשר להתקפות האישיות נגדו בעקבות הראיון בתוכנית של אסייג וברקוביץ', כותב קארה, כי "כל אדם שמשפיע משלם מחיר, ורכילות צהובה ושקרים זה חלק ממנו. לצערי נקלעתי לזה ברמה האישית, אבל אני לא העניין. הנושא המרכזי, העצמאים, הוא המטרה הקדושה לשמה אני עובד קשה במהלך 10 חודשים. כל השאר זה רעשי רקע מיותרים". 

רוב הכסף עבר לעצמאים, אבל הבעיות לא נפתרו

בחודשים האחרונים זכו העצמאים לסיוע במסגרת מספר "פעימות" - ראשונה, שנייה ושלישית - וכן במסגרת מענקי השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים. מראשית הדרך עלו טענות על התנאים של המענקים, אשר חסמו רבים מהעצמאים מלקבל את הסכומים להם הם זכאים, וגם אלה שקיבלו סיוע נאלצו לרוב להסתפק בסכומים נמוכים מאוד ביחס להפסדים שספגו.

רבים מהעצמאים התלוננו על כך שהכספים הגדולים עוכבו חודשים ארוכים, וגם כאשר הועבר להם הכסף, מדובר בסכום נמוך משמעותית מהסכום שדרשו, מבלי שניתן להם כל הסבר.

בנוסף, לאחר מאבק ממושך של העצמאים להמשך סיוע גם לאחר סיום הסגר ופתיחת העסקים, הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ על תוכנית סיוע חדשה לעצמאים (שנפגעו ב-40% ומעלה במחזור), במסגרתה יוענקו מענקים נוספים לתקופה של בין מאי-יוני 2020 למאי-יוני 2021. התוכנית הזאת יצאה לדרך בחודש שעבר, אך גם עליה נשמעת ביקורת חריפה בקרב העצמאים, בעיקר על כך שתנאי הסף לפגיעה בהיקף 40% במחזור מוציא ממעגל הזכאות עסקים רבים שנפגעו מהמשבר.

המדינה הבטיחה 11
 המדינה הבטיחה 11

כשבוחנים את סכומי המענקים שהועברו מתוך התקציבים שהוקצו לכל מענק, עולה כי המדינה העבירה כ-71% מתקציב הפעימות לזכאים, כ-8.2 מיליארד שקל מתוך 11.5 מיליארד שקל. אך גם אם אחוז מימוש התקציבים יטפס ל-100%, זה לא יפתור את הבעיות הקשות שהיו בתכניות המענקים מראשית הדרך - בעיות שהוציאו עשרות אלפי עצמאים מרשימת הזכאים.

כך למשל, בכל הפעימות עד היום ניתן סכום המענק כנגזרת מההכנסות של העסקים בשנת 2018, ולא 2019, מה שגרם לעסקים רבים שספגו הפסדים ב-2018 לקבל סכומי מענקים זעומים או אפסיים. גם עסקים חדשים שהוקמו ב-2019 לא זכו עד כה לכל סיוע, ורק בספטמבר יזכו לסיוע כספי ראשון ומינימלי מהמדינה. הבעיות עוד רבות, אך בשורה התחתונה ברור כי תכניות הסיוע שהושלמו עד כה לא נתנו מענה למשק.