כנס ראשי רשויות למיגור הקורונה: "ניהול דיפרנציאלי הוא המפתח להצלחה"

לאחר שהממשלה הכריזה על אימוץ מודל ה"רמזור" במסגרתו סמכויות בניהול משבר הקורונה יועברו לרשויות המקומיות, מתקיימת היום "הוועידה הלאומית ליישום המודלים למיגור הקורונה" • נתניהו: "עד שיימצא החיסון, אנחנו בונים אופציה של קטיעת שרשרת ההדבקה באמצעות פיקוד העורף"

בנימין נתניהו בועידה. "במדינות שכ-80% ומעלה ממלאים אחר ההוראות, התחלואה יורדת באופן דרמטי" / צילום: צילום מסך
בנימין נתניהו בועידה. "במדינות שכ-80% ומעלה ממלאים אחר ההוראות, התחלואה יורדת באופן דרמטי" / צילום: צילום מסך

לאחר שהממשלה הכריזה על אימוץ מודל ה"רמזור" של הפרוייקטור פרופ' רוני גמזו, במסגרתו סמכויות בניהול משבר הקורונה יועברו לרשויות המקומיות, מתקיימת היום "הוועידה הלאומית ליישום המודלים למיגור הקורונה", בהשתתפות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר הבריאות יולי אדלשטיין, פרוייקטור הקורונה, רוני גמזו וראשי רשויות ברחבי הארץ.

את הכנס פתח חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, שהדגיש את חשיבות המודל החדש והחלוקה בין הערים. "ניהול דיפרנציאלי הוא המפתח להצלחה, ההבנה הזו חלחלה. אין דין רשות אחת כרשות אחרת. זה היופי והאתגר. אין תחליף לראש רשות שמכיר את המרחב הציבורי, ואין תחליף לפקח שמכיר את בעלי העסק והאופי של המקום. המודל מייצר אינסנטיב משמעותי לראש רשות לעשות הכל כדי להיות 'ירוק', ולקבל יותר סמכויות. מצב המשק לא פשוט, הפניות למחלקות הרווחה זינקו. הבנו שחייבים לעשות הכל כדי להימנע מסגר נוסף. יש שביל אחד גדול וצר, שביל ההיגיון, השפיות והאיזון, בו אנחנו צועדים. אנחנו חייבים לשמור על איזון. יש רק שני גופים בישראל שיכולים להיות אופרטורים של המשבר: צה"ל עם פיקוד העורף, והשלטון המקומי.

ביבס אף התייחס למשבר הקואליציוני ולאופציית הבחירות שעל הפרק כעת; "ככל שייתנו לרשויות יותר גמישות, כך השנה תתנהל על הצד הטוב ביותר. אך אנחנו חייבים יציבות ברורה של הממשלה ושל קול שינחה אותנו: איך נחזור בחזרה לצמיחה כלכלית. אני לא יכול להעלות על הדעת מערכת בחירות רביעית, כשכולנו נמצאים במאבק אחד. זה לא השעה לפוליטיקה וקמפיינים, אלא להעברת תקציב כדי שנוכל לנהל את המשבר. אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד בשלטון המקומי, אנחנו חייבים את תמיכת הממשלה".

"במדינות שכ-80% ומעלה ממלאים אחר ההוראות, התחלואה יורדת באופן דרמטי"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בכנס שההחלטה להעביר סמכויות לרשויות המקומיות היא חשובה ביותר, ופתח את דבריו בהתייחסות למשבר הקואליציוני. "בממשלה הקודמת, הרזה יותר והיעילה יותר, קיבלנו החלטות נכונות וקיבלנו אותן בזמן. זה עזר לנו להתגבר על הגל הראשון של הקורונה. גם בממשלה הזו, שהיא יותר מורכבת, קיבלנו החלטות חשובות. עד אתמול 99% מהמשפחות קיבלו את המענק ו-90% מהאחרים קיבלו. הארכנו את החל"תים ואת תוכניות המענקים, ואתמול פתחנו בחזרה את עולם התרבות. יש עוד 8.5 מיליארד שקל שאמורים להגיע לאזרחי ישראל עכשיו - לתשתיות, להכשרות מקצועיות ועוד. אני כל הזמן עוסק, מלבד הביטחון, בשתי משימות; שמירה על הבריאות והחיים, ותמרוץ הכלכלה. לצורך זה, צריך לייצב את הממשלה כדי שתוכל לפעול ביעילות".

באשר לאפשרות הנוגעת להליכה לבחירות רביעית, אמר נתניהו: "לכן, כשפנה אליי אתמול ח"כ האוזר מסיעת דרך ארץ, וביקש שניתן הזדמנות להגיע לייצוב המערכת הפוליטית, אמרתי שאני מוכן. אנחנו צריכים לעשות כל מאמץ כדי להימנע מבחירות, ולהילחם נגד הקורונה ולפתיחת הכלכלה. זה מה שאני עושה. אני יודע שאתם שותפים גדולים. הדבר החשוב ביותר שאתם יכולים לעשות הוא להנחיל לתושבים שלכם את כללי הקורונה; מסכות, שמירת מרחק, מניעת התקהלויות. אין תחליף למנהיגות ולאכיפה שלכם.

"גילינו במדינות שכ-80% ומעלה ממלאים אחר ההוראות, התחלואה יורדת באופן דרמטי. אנחנו חייבים להגיע לרמה הזו. נעשה את זה גם באמצעות שיטת הרמזור החדשנית, שמדרגת את הרשויות לפי רמת התחלואה. כך נקבעות ההגבלות וההקלות. היעד הוא לעבור מאדום לירוק. יש לנו את הדוגמה של דימונה; היא הייתה עיר אדומה, וראש העיר, בני ביטון, שינה את הדירוג מאדום לירוק בזמן קצר מאוד. מה אנחנו רוצים להשיג? פתרון בעיית הקורונה ימצא כאשר יימצא חיסון. עד שיימצא החיסון, אנחנו בונים אופציה של קטיעת שרשרת ההדבקה באמצעות פיקוד העורף. אבל זה אומר להוריד את רמת התחלואה לעד 500 חולים נוספים ביום. זה ייקח לנו עוד כמה שבועות להשלים את המפעל החשוב הזה, שלדעתי לא קיים בשום מקום בעולם".

"חיש מהר נחזיר את הרופאים לטיפול בחולים, ולא לטיפול בבעיות הפיננסיות"

"ללא השלטון המקומי, לא היינו מצליחים כלל להתמודד עם הנגיף", אמר בכנס שר הבריאות, יולי אדלשטיין. "אני נמצא ברשויות המקומיות, בהן תחלואה גבוהה. אני פוגש את ראשי הרשויות הרציניים, מביני העניין, הנכונים לשתף פעולה למרות שמדובר במגבלות. השלטון המקומי והמרכזי יכולים למגר את התחלואה ולנצח. יוצג כאן מודל הרמזור המבטא את שיתוף הפעולה שלנו - מתן צבעים לרשויות על כל המשתמע מכך. אדום - התפרצות תחלואה גבוהה וטיפול מקיף על ידי משרד הבריאות, פיקוד העורף והמשלת, ועוד. ועד רשות שבה אין תחלואה כלל, והכל פתוח וחופשי. כדי להגיע למצב הזה, אנחנו צריכים שיתוף פעולה של כלל הציבור וההנהגה המקומית".

באשר להיערכות לחודשי החורף, אמר אדלשטיין; "הדבר שהכי מדאיג אותנו במשרד הבריאות כעת, הוא החורף, וההכנות בעיצומן. אנחנו מודאגים מפני המחלות המקבילות; שפעת מול קורונה. התסמינים בין המחלות דומים, וכדי להיערך היטב אנחנו מבצעים שלל פעילויות כעת. האזרחים, כדי להיערך, צריכים לשמור על הכללים. אנחנו רואים שבמדינות שבהן כרגע חורף, בחצי הכדור הדרומי, איפה שמקפידים על הכללים - מורידים את התחלואה".

לאחר שהסתדרות הרופאים הכריזה על סכסוך עבודה, אמר אדלשטיין כי "אני מודע לדרישות של הצוותים הרפואיים שבמסירות אין קץ מטפלים במגפה. אני מקווה שחיש מהר נחזיר את הרופאים לטיפול בחולים, ולא לטיפול בבעיות הפיננסיות". עוד הוסיף אדלשטיין באשר למחלוקות הפוליטיות כי "בחירות בעת הזו הן אסון. בואו נטפל בכלכלה ובאזרחים, ולא בהתפתחויות פוליטיות בלתי רצויות".

מאיר בן שבת: "מודל הרמזור ממחיש את חשיבות הערבות ההדדית"

ראש המל"ל, מאיר בן שבת, הדגיש את חשיבות המודל החדש ואמר; "מודל הרמזור ממחיש את חשיבות הערבות ההדדית, כל תושב יכול להטות את הכף. אישור הקונספט הזה הוא ביטוי באמון בכוחה של המנהיגות המקומית. המודל לא חף מחשות; הפערים בין רשויות חזקות וחלשות, האתגר שהנגיף מייצר לגבולות הגזרה הגיאוגרפית. יכולים להיות מקרים שבהם מקור ההדבקה במקום אחד, והנדבקים במקום אחר. ניתן את דעתנו לתרחישים כאלו. אני משוכנע שהשלטון המקומי ישכיל להתמודד עם האתגרים האלו בזרועות שלובות".

בן שבת הזהיר כי אי הורדת התחלואה תוביל לצעדים קשים יותר עד כדי סגר, ובאשר לצורך להוריד את רמות התחלואה, אמר; "רמת התחלואה ממשיכה להיות גבוהה. מצבנו יציב, אך אנחנו במצב לא טוב. אם נדמה זאת לטיסה - הפסקנו לתפוס גובה, אך אנחנו עדיין משייטים בגובה רב. מדוע צריך להוריד את התחלואה? רמה כזו גוררת עלייה במקרי המוות - וקדושת החיים בראש סולם הערכים שלנו. רמה כזו שוחקת את מערכת הבריאות ומטילה עומסים בלתי סבירים על הקהילה ומערכת האישפוז. רמת תחלואה כזו צובעת את ישראל כאדומה, מכווצת את הכלכלה ומונעת מהלכי צמיחה. היא מונעת תפקוד מערכות חיוניות לרמות החוסן החברתי. תחלואה כזו לאורך זמן היא כמו לנסוע על שוליים צרים, ומאתגרת את רמות השליטה. ברמה כזו, אי אפשר לקטוע את שרשראות ההדבקה באפקטיביות".

אריה דרעי, שר הפנים, בירך על אימוץ מודל הרמזור ואמר: "לקח קצת זמן, אבל זה הכיוון שגמזו הולך אליו, וגם הממשלה. התמודדנו בגל הראשון עם שלושה מיליארד שקלים שנתנו לעסקים בארנונה. עזרנו לרשויות החלשות. אין תלונות בשטח. אעמוד כדי שהרשויות יקבלו את כל המשאבים האפשריים, ונעבוד אתכם ביחד כדי שתוכלו למלא את המשימה הקדושה הזו".

פרופ' רוני גמזו, אמר בדבריו כי "לרשות המקומית מיקום מרכזי במאבק בקורונה. זו הזדמנות לרשויות לקבל משאבים ויכולות, וזו חובת השלטון המרכזי להעביר תמיכה, סמכות ומשאבים, ולא רק אחריות. אסור לצפות מהרשויות שיפעלו לבד ללא תמיכה. יש תחושה שההתמודדות של ישראל עם הקורונה קשה. זה נכון, אבל צריך לומר מילה חיובית; בכל יום נתון מטופלים בישראל על ידי קופות החולים 20 אלף חולים. חלקם מטופלים במלוניות.

"בהשלכה לגרמניה, מדובר ב-200 אלף איש - זו כל התחלואה שהייתה שם במדינה. אנחנו צריכים להסתכל על התמותה הנמוכה, שם אנחנו מצליחים מאוד. בין היתר בזכות החיבור של קופות החולים ובתי החולים, אך גם מפני שהאוכלוסייה הבוגרת שומרת על עצמה. אנחנו צריכים להמשיך לשמור, ולהימנע ממצב שבו צעירים מדביקים קשישים, ומביאים אותם לבתי חולים במצב קשה, ולא עלינו - להיות בין הנפטרים".

גרוטו: ""אם במשך שבועיים לא נראה שיפור בערים אדומות, נשקול הכרזה על המקום כ'אזור מוגבל'"

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הציג בכנס את מבנה "המצפן", לפיו יקבעו כללים לרשויות אדומות, צהובות וירוקות. השלב הראשון הוא של סיווג הרשויות; הסיווג יעשה באמצעות משרד הבריאות ומרכז המידע והידע. המגבלה של המודל הנוכחי היא שהסיווג נעשה לפי הממוצע הארצי, ולכן יתבצע שינוי במודל, כך שיווצר בנצ'מארק לאומי שייתבסס על נתונים אחידים באופן שיאפשר השוואה בין ערים. החלק הראשון יעסוק בשיעור החולים הקשים מתוך סך האוכלוסייה ביישוב, החלק השני בשיעור הבדיקות החיוביות מתוך סך הבדיקות, וקצב ההכפלה בעיר. המדד ידרג את כל הרשויות לפי מידת התחלואה, ויאפשר את קביעת המגבלות.

כיצד נקבעות מגבלות בערים אדומות, צהובות וירוקות? "המודל מסתכל על התקהלות במרחב הציבורי", מסביר גרוטו. "אנחנו קובעים שני פרמטרים; מחוץ ובתוך מבנה". בערים אדומות, למשל, התקהלות תתאפשר ל-20 איש מחוץ למבנה ו-20 בתוך מבנה, ואילו בעיר ירוקה יהיו פרמטרים נרחבים יותר, של 80% תפוסה או מגבלת אנשים לפי גודל המקום. "אם במשך שבועיים לא נראה שיפור בערים אדומות, נשקול הכרזה על המקום כ'אזור מוגבל'. אני מקווה מאוד שלא נצטרך להגיע למצב הזה", אמר גרוטו. המודל עודנו מצוי בדיונים ואיננו סופי, אך נשקלת אפשרות של "קפסולות" עבור התקהלות. למשל, אם במסעדות יש שני חללים נפרדים ללא קשר ביניהם, הכללים לחללים יספרו בנפרד.

עם זאת, ישנם נושאים שיישארו בניהול ארצי; ברמה הארצית - מתווה מסוכם עם משרד התחבורה, יישאר במצב הנוכחי ולא ינוהל ברמה המקומית. מערכת החינוך שתחזור לפעולה בספטמבר - תפעל לפי מתווה ארצי שסוכם עם משרד הבריאות. בנושא של פעילויות ספורט, כמו חדר כושר, יותאם מתווה ארצי בשיתוף משרד התרבות והספורט. פעילות הכוללת מגעים עם קהל, יתקיימו בישיבה בלבד, וגם בעניין ההסעדה ישנן שונויות שיחולו באופן ארצי. גרוטו הדגיש שהפעלת התוכנית דורשת לא רק חקיקה, אלא גם ירידה בתחלואה, ושהצפי הוא התחלת הפעלתה עם ה-1 בספטמבר.

צרו איתנו קשר *5988