גישה "רשות שידורית": דוח פנימי של התאגיד קבע כי "שידורי הטלוויזיה בערבית אינם נותנים תשובה מכבדת"

ל"גלובס" נודע כי מנהל החטיבה בערבית יאסר עטילה זומן לשימוע לפני פיטורים, זאת בעקבות טענות שהועלו בעניינו בתאגיד • בכאן מתכננים שינויים נוספים במערך

תאגיד השידור נערך לשינויים משמעותיים בחטיבת המדיה בערבית: ל"גלובס" נודע כי מנהל החטיבה יאסר עטילה זומן לשימוע לפני פיטורים. השימוע ייערך בעקבות טענות שהועלו בעניינו בתאגיד.

בנוסף להתנהלות הפרסונלית מול ראש החטיבה, מתעתדים בתאגיד לטפל באיכות השידורים עצמם, בעיקר בטלוויזיה, כדי להפוך את הערוץ לגוף תקשורת רלוונטי בחברה הערבית. ההחלטה על עריכת השינויים נפלה לאחר שבחודשים האחרונים מונתה כפרויקטורית העיתונאית שמרית מאיר, לשעבר הכתבת לענייני ערבים בגלי צה"ל, מי שהקימה את האתר "אלמסדר" ופרשנית ב"ידיעות אחרונות", שאמורה הייתה ללמוד לנתח ולגבש עמדה לגבי אופן ניהול החטיבה במובנים של תוכן והתנהלות. נציין כי מינויה של מאיר נעשה בניגוד לרצונו של עטילה, לאחר שמנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ כפה עליו את המהלך בעקבות תלונות שהגיעו להנהלה על תפקוד החטיבה.

"אינם נותנים תשובה מכבדת לחברה הערבית"

עטילה הוא בין היחידים שנותרו משדירת הניהול של רשות השידור, לאחר שזכה במכרז על התפקיד עם הקמתו של התאגיד. לזכותו נזקפו 22 שנה של שירות בשידור הציבורי בו מילא שורת תפקידים עיתונאיים וניהוליים, ביניהם כתב שטחים וראש מערכת חיפה והצפון. בתפקידו האחרון ברשות השידור שימש בתפקיד מנהל הטלוויזיה בערבית. המחלקה בערבית מתוקצבת בלמעלה מ-30 מיליון שקל, ותחום אחריותה כולל את הרדיו, הדיגיטל והטלוויזיה.

כאמור, בעקבות תלונות על תפקודה של החטיבה הוחלט בהנהלת התאגיד להיכנס לעובי הקורה. אולם מאחר והיכולת של ההנהלה שאינה משתייכת לחברה הערבית להבין ולפקח על שידורים בשפה שאינה שולטת בה וניואנסים תרבותיים שאינה בקיאה בה הביאו לגיוס הפרויקטורית, מתוך כוונה שהבנתה את החברה הערבית והצרכים שלה יאפשרו להבין האם ההחלטות התוכניות והניהוליות שמתקבלות הן ענייניות.

מאיר בחרה שלא להתראיין, אולם גורמים המכירים את פעילות החטיבה מספרים כי עיקר הביקורת שלה הופנתה לשידורי הטלוויזיה, ובעיקר לחטיבת החדשות.

לפי הגורמים, מאיר קבעה כי "שידורי הטלוויזיה אינם נותנים תשובה מכבדת לחברה הערבית - אפילו בנושאים האלמנטריים בתחום, שבו לכאורה אמור להיות יתרון מובהק לערוץ הישראלי על פני עשרות הערוצים הערביים האחרים". עוד התברר כי למערכת החדשות אין בכלל כתבי תחום ואין גישה למקורות, כי הגישה "הרשות שידורית" שאפיינה את הטלוויזיה הערבית עדיין מהווה חלק מהותי בטון הכללי, מה שהופך את השידור ללא אמין ולא מקצועי. שמיר האירה את העובדה שלמרות שהרוב המוחלט של ערביי ישראל הם מוסלמים, הייצוג שלהם בחטיבה הערבית נמוך מאוד ורוב העיתונאים, המנהלים, והמגישים נוצרים או דרוזים. אפילו בנושאים בוערים כמו בחירות, סבלה חטיבת החדשות בערבית מנחיתות; ללא כתב תחום בכנסת או כתב פוליטי, היכולת להתחרות באמצעות המקומיות מול ערוצים כמו אלג'זירה פשוט לא הייתה קיימת.

מאיר קבעה כי בחטיבה מועסקים עיתונאים ואמנים בעלי שיעור קומה, למשל השחקן והבמאי נורמן איסא או זוכת מאסטר שף השפית נוף עתאמנה, אך הם אינם מועסקים באופן שמתאים לרוח הזמן. עוד מספרים מקורבים ל"גלובס" כי הבדיקה העלתה טענות לשיטת ניהול ריכוזית וכוחנית. 

התעלמות מהסברה בתקופת הקורונה

במהלך החודשים נעשו מאמצים לתיקון תוך כדי תנועה. כך למשל, בתקופת הקורונה הוטחה בממשלה ביקורת קשה מצד ארגונים בחברה הערבית על ההתעלמות הכמעט מוחלטת מהצורך בהסברה ובחדשות בנושא זה לחברה זו. בחטיבה העלו לאוויר תוכנית בנושא בהובלתו של זוהיר בהלול, הזרימו תקציבים נוספים בניסיון לשפר - אך הניסיון צלח במידה מוגבלת.

עוד נודע, כי אחת מהאפשרויות שנבחנה הייתה לאחד את חטיבת החדשות בערבית עם חטיבת החדשות בעברית ולהכפיף את האחריות לניהולו של ברוך שי. אך הרעיון עלה כשמערכת היחסים בין מרבית חברי המועצה לבין קובלנץ ושי הייתה מעורערת, ולכן בסופו של דבר הרעיון לא עלה לדיון.

מכאן נמסר בתגובה: "זו לא דרכנו לפרט על הליכים ועניינים פרסולנים הנמצאים בהליכי בדיקה". 

מיאסר עטילה נמסר: "מדובר בטענות חסרות שחר בקרקע המציאות שדינן להתברר, אם בכלל, כמו גם המניעים הנלוזים שעומדים מאחוריהן, בצינורות הנכונים. הישגי המדיה בערבית מדברים בעד עצמם חרף דלות המשאבים, והניסיון הנואל להטיל דופי בהם דינו להידחות מכל וכל. גם העיתוי שבו מועלים הדברים מתמיה במיוחד ונראה כי בבסיסו ניסיון לכסות על התנהלות בלתי תקינה ושערורייתית שדבקה במי שעומד מאחורי הכתבה, ולמעשה ניסיון להסיט את ההתעסקות בעיקר. כאמור, אעמוד על כך שהדברים יתבררו והדין ימוצה עם האחראים להכפשות משוללות היסוד.

הגם שעיתונות חופשית היא יסוד חשוב מיסודות הדמוקרטיה, אולם מצופה, ולו בגדר האחריות וההגינות הבסיסית, לבדוק את המידע המועבר, במיוחד שעה שבדיקה פשוטה הייתה מגלה כי הטענות משוללות בסיס - כך ביחס לטענות המבישות לגבי עדתיות, כך לגבי העסקת קרובים וכך גם לגבי יתר הדברים שעלו.

אף ע"פ כן ולמרות הכל אמשיך להוביל את החטיבה לשיאים חדשים, במקצועיות, ביושרה, בענייניות ומבלי לתת לדרושי רעתו לרפות את ידי".