החשש מהחיסון: חייבים מאמץ הסברתי

ישראל ורוב העולם מצויים עדיין בשלב "ריקוד הקורונה", שבו מופעלות לסירוגין הקלות והחמרות בריחוק החברתי, כדי להימנע מסגר ("מכת הפטיש"). כולנו בהמתנה דרוכה לחיסון. ה"דאוס אקס-מכינה" שישיב אותנו לשגרת החיים לאחר שנת 2020 האבודה.

היום מצויים במרוץ פיתוח עולמי, חריג בהיקפו ובלוח-הזמנים המואץ שלו, כ-200 חיסונים נגד הקורונה, מהם כ-20 בשלבי ניסוי קליני בבני אדם. אליהם יצטרף כפי שהתבשרנו חיסון משלנו, של המכון הביולוגי בנס-ציונה, שעבר את שלב הניסויים הפרה-קליניים.

התחזיות מנבאות שהחיסונים הראשונים יהיו זמינים ב-2021 או ב-2022.

בבוא היום הנכסף, שבו יאושר החיסון נגד קורונה, ותוקם תשתית ייצור מספקת בעולם, ניאלץ להתמודד עם מספר סוגיות, בהן: בטיחות החיסון, מידת ומשך ההגנה שיספק נגד הנגיף המשנה את צורתו, זמינותו, מימונו, קביעת סדר עדיפויות במתן החיסון, בין היתר לפי קבוצות הסיכון באוכלוסייה, מתנדבים שיסכימו להתחסן, וכן היענות הציבור להתחסן נגד הקורונה.

הססנות, הסתייגות ואף סירוב להתחסן ע"י "מתנגדי חיסונים" ("anti-vax"), נקשרים לחששות מתופעות לוואי של החיסונים והאתיקה (או היעדרה) של תעשיית התרופות. סוגיית "מתנגדי החיסונים" צוברת תאוצה בעולם, לרבות ירידה באמון ברשויות, גם בשל תקשורת שלילית נגד תעשיית התרופות, ומחקרים שחשפו תופעות לוואי מחיסונים.

סקר שנערך ב-2018 באיחוד-האירופי מצא ש-82% מהציבור ציינו שחיסונים בטוחים לשימוש, אך האמון בבטיחותם ירד ל-68% ביחס לחיסון נגד שפעת עונתית. מחקר חדש בצרפת הראה שההססנות לחיסונים עלתה מ-18% בימי הסגר באמצע מרץ השנה, ל-28% בסוף החודש.

גם בישראל גוברת ההססנות לחיסונים, ואף הובילה ב-2018, בעקבות התפרצות החצבת, להצעת "חוק החיסונים" (שלא נחקק), שכלל הטלת קנסות על הורים שלא מחסנים את ילדיהם, בדומה לחוקים באיטליה ובגרמניה מ-2017.

גם האנשים שלרוב נוהגים להתחסן בשגרה, אינם "קהל שבוי" שימהרו להתחסן נגד קורונה, כפי שפורסם במחקר שערכתי על ההיענות לחיסונים בעת התפרצות הפוליו בישראל ב-2013.

רק 70% ממשתתפי הסקר בבריטניה ובארה"ב ציינו שיתחסנו

ביוני-יולי השנה ערך "ארגון הבריאות העולמי" חמישה מפגשי עבודה מדעיים סגורים, במסגרת הכנס העולמי הראשון בנושא infodemiology, המכונה גם "מגפת המידע"(infodemic) , בהשתתפות מומחים רב-תחומיים ובינלאומיים.

הוזמנתי לכנס כחלק מתוכנית העבודה של ה-WHO למאבק במגפת הקורונה באמצעות תקשורת בריאות וסיכונים. זאת, בעקבות המגפה המתמשכת והתגברות ההססנות-התנגדות לחיסונים. בניגוד לדעות הרווחות, ציינתי בכנס, לפי מחקרים שערכתי, שאנשים וקבוצות המשתייכים להססנים ולמתנגדים לחיסונים, הם בעלי השכלה ואוריינות בריאות גבוהות.

כעת עם הפיתוח המואץ של חיסון נגד הקורונה, נתקשה יותר לשכנע את החלקים בציבור שהסתייגו וסירבו להתחסן, לפני פרוץ הקורונה, וביתר שאת אחריה, להתחסן בחיסון הקורונה החדש. אחד החששות שמתווספים כיום לשיקולי ההססנים והמתנגדים לחיסונים הוא בטיחות נמוכה של החיסון, עקב פיתוחו המואץ (תהליך שלרוב אורך כ-10 שנים), בטענה שמהר מדי אינו יכול להיות בטוח.

עפ"י ממצאים ראשוניים מסקר שנערך ב-19 מדינות בשלושת החודשים האחרונים, ע"י פרויקט CONVINCE, רק 70% ממשתתפי הסקר בבריטניה ובארה"ב ציינו שהם יתחסנו נגד קורונה כשהחיסון יהיה זמין. בנוסף, פרסומים על מציאת חיסון ברוסיה ובסין, מגבירים את הסקפטיות בכלל, ובקרב ההססנים והמתנגדים לחיסונים בפרט, עקב אי-שקיפות ונמיכות הדיוק ומהימנות המידע ביחס לחיסונים האלה.

החשיבה המוטעית, שהציבור משווע לתרופת פלא שתיתן מענה למגפה, עשויה להתבדות חלקית, כי כפי שראינו במשברים בריאותיים אחרים, הציבור ישפוט אם להתחסן, לפי תפיסת סיכונו האישי, ולא של טובת הכלל. ארגוני בריאות ידרשו להתמודד עם בעיית ההססנות/התנגדות לחיסונים באופן אחר מאשר התנהלו עד עתה, ללא הצלחה יתרה. המאמץ התקשורתי-הסברתי חייב יהיה להיות תפור לכל פלח אוכלוסייה, כדי לתת מענה ספציפי, ממוקד, ורלבנטי לאותם אנשים.

הכותבת היא ראשת מגמת קידום בריאות וראשת (מייסדת) מרכז המחקר לתקשורת בריאות וסיכונים, ביה״ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה