בנק ישראל מודה: משבר הקורונה חמור יותר מתרחישי הקיצון שאליהם נערכנו

בדוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של השנה מזהיר הבנק כי רמת הסיכון ליציבות המשק כתוצאה ממשבר הקורונה בינונית עד גבוהה. הפעילות הכלכלית, שוק האשראי ומחירי הנכסים חשופים במיוחד לפגיעה ובשוק ההון היקף החוב הקונצרני שעשוי לעמוד בסיכון מגיע ל-50 מיליארד שקל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ

יומיים לאחר פרסום הודעה מפתיעה, ובו הזהיר מפני ההשלכות הכלכליות של בחירות נוספות, מטיל נגיד בנק ישראל פרופ’ אמיר ירון פצצה נוספת: דוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2020 מצייר תמונה מבהילה של חומרת משבר הקורונה. הדוח כלל גם קביעות שהרתיחו את הממשלה, והובילו את בכירי האוצר להתקפה פרועה על בנק ישראל. בשלב זה השאלה האם הדוח נועד לשרת את הקו המתריע מפני בחירות נותרה פתוחה.

הדוח שפרסם בנק ישראל, המשתרע על כ-100 עמודים, נועד להציג את ההחרפה בסיכונים למשק בעקבות משבר הקורונה. למרות שבדוח לא נמתחת ביקורת ישירה על מדיניות הממשלה, קשה להתעלם מהטון הקודר של הכותבים ומאמירות כמו זו שהשפעות המשבר חריפות אף מאלה שהופיעו בתרחישי הקיצון שתורגלו על-ידי המערכת הבנקאית בשנים האחרונות. מה שהפריע במיוחד למשרד האוצר הייתה גרף שפורסם בעמוד 18 לדוח, המציגה את הצעדים הפיסקליים שנקטו ממשלות שונות בעולם.

כך עלתה רמת הפגיעות של הערוצים השונים בעקבות הקורונה
 כך עלתה רמת הפגיעות של הערוצים השונים בעקבות הקורונה

המצב יותר קיצוני ממה שנחזה

בדוח עצמו שפרסם בנק ישראל נקבע שמשבר הקורונה מציב סיכון ברמה בינונית עד גבוהה ליציבות המשק. הבנק מתריע בו על רמת פגיעות גבוהה בתחומי המקרו-כלכלה, שוק האשראי ומחירי הנכסים. "מגפת הקורונה ותוצאותיה מציבים אתגרים ללא תקדים באספקטים של התמיכה בפעילות המשקית (הכלכלה הריאלית) ושמירת היציבות של המערכת הפיננסית", נכתב.

למעשה מודים בבנק המרכזי כי מגפת הקורונה, "אתגרה את המערכת הפיננסית באופן אשר נראה מחמיר אף יותר מתרחישי הקיצון שנבחנו במשך שנים במערכת הבנקאית". בין היתר מזהירים בבנק ישראל מפגיעה ניכרת ברווחיות הבנקים כתוצאה מהפסדי אשראי ומציינים כי 50 מיליארד שקל של חוב פיננסי שייכים לחברות שצפויות להתקל בקשיי נזילות בתרחיש של החמרה נוספת במגפה ובכלכלה.

המשק נכנס למשבר הקורונה במצב טוב יחסית, שהתבטא בשיעורי אבטלה נמוכים היסטורית ושיעורי צמיחה גבוהים יחסית, אולם הפגיעה בפעילות הכלכלית במשק ניכרת וצפויה להביא להתכווצות התוצר בכ-6.8% ב-2020 ובשיעורי אבטלה דו-ספרתיים שעשויים לנוע בין 10% ל-15%.

בהיבט התקציבי מדובר על ירידה של 24 מיליארד שקל בהכנסות המדינה ממסים במחצית הראשונה של השנה. ובגירעון צפוי להגיע, להערכת הבנק לכ-13% תוצר בסוף השנה. בבנק מגלים כי כדי לממן את העלייה החריגה של ההוצאות בחודשים מרץ-יולי גייסה הממשלה עד כה כ-42 מיליארדי שקל בישראל וכ-46 מיליארדי שקל בחו"ל. בבנק מציינים כי בינתיים גיוסי החוב האלה עברו בשלום: השוק המקומי "סופג היטב את העלייה בגיוס הממשלתי" ולגבי חברות דירוג האשראי כותבים בבנק ישראל, כי "מאחר שמדובר במשבר עולמי, העלייה החדה של חוב הממשלה ביחס לתוצר אינה ייחודית לישראל, ולכן נראה כי עלייה זו מתקבלת בסלחנות יחסית על ידי חברות הדירוג והשווקים".

חששות לדירוג של מדינת ישראל

בבנק מעירים עם זאת כי חברת הדירוג מודי’ס הורידה באפריל את אופק הדירוג מ"חיובי" ל"נייטרלי". "מה שהטריד במיוחד את חברת הדירוג הוא, כנראה, ביצועי התקציב של הממשלה, ובתוכם הגירעון, שהגיע ל-4%.

בהודעתה ציינה החברה כי מדיניות התקציב של ישראל אינה מאופיינת בעמידות הנדרשת ממדינות בדירוג דומה". גם פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח מפני חדלות פירעון (CDS) ל-5 שנים, עלתה בעקבות משבר הקורונה, אך עלייה בפרמיה נרשמה בכל המדינות שבקבוצת הייחוס של ישראל מבחינת דירוג האשראי.

התרחיש הפסימי שאליו מתכוון הבנק הוא של התמשכות תקופת השיבוש (disruption) בפעילות של השווקים. להערכת הבנק, תרחיש כזה עלול "לגרום מצוקה במוסדות הפיננסיים, להגביר את הסיכוי למשבר אשראי, ובכך לפעול להחרפה של הירידות בשווקים ובפעילות הריאלית ולעיכוב משמעותי של ההתאוששות. תרחיש הסיכון העיקרי והממשי הוא התגברות התחלואה, מגבלות תנועה וסגר ועמם החמרה נוספת של הפגיעה בפעילות הכלכלית. עם תוצאותיו של תרחיש זה נמנות פגיעה ביכולת ההחזר של הלווים, ובפרט של הלוואות שהחזריהן נדחו, צורך בגל תמריצים נוסף מצד הממשלה, שיישומו יוביל להחמרת התמונה הפיסקלית, עלייה נוספת באי הוודאות וגל חדש של ירידות במחירי הנכסים".

לגבי המערכת הבנקאית מציינים בבנק ישראל כי "משבר הקורונה מגדיל את ההסתברות להתממשות סיכון השוק וסיכון האשראי, שמשמעותו פגיעה ניכרת ברווחיות הבנקים ועלייה של ההוצאות להפסדי אשראי. עם זאת, רמת הנזילות של הבנקים הישראליים גבוהה, ונשענת על פיקדונות קמעוניים יציבים ומבוזרים".

לגבי הפגיעה עד כה במערכת מציינים בבנק כי "בשל הירידה החדה בפעילות העסקית ובתעסוקה בגלל משבר הקורונה עלה הסיכון באשראי העסקי הלא פיננסי ובאשראי של משקי הבית. העלייה של הסיכון באשראי העסקי עיקרה במגזרים החשופים יותר למשבר, ובתוכם חברות בתחום הנדל"ן, שחלקן באשראי העסקי גבוה. בבנק מציינים כי בדוחות הרבעון הראשון הגדילו הבנקים את ההפרשה להפסדי אשראי לשיעורים של עד 1.42% מתיקי האשראי.

הפקת לקחים בבנקים המסחריים

בהמשך הדוח מציינים בבנק כי "הרגולטורים על מערכת הבנקאות אמנם הפיקו לקחים מהמשבר הפיננסי, והצעדים שננקטו אחריו הביאו למערכת בטוחה יותר, שעזרה לה לעבור את המשבר הנוכחי למרות הלחצים הכבדים בשווקים; אולם הפסדי האשראי החזויים שיפגעו בהון של המערכת הבנקאית, וסביבת הריבית, שצפויה להישאר נמוכה מאוד גם בשנים הקרובות ובכך לשחוק את שולי הרווח של הבנקים המסחריים, צפויים להביא לרווחיות נמוכה של הבנקים ולקשיים בגיוס ההון. כל זה עלול לפגוע בכריות ההון של הבנקים ולהשית סיכון על המערכת הבנקאית בטווח הבינוני".

לגבי שווקי ההון מציינים בבנק כי "בשיא המשבר שיקפו מחירי האג"ח הערכה פסימית, שלפיה כרבע מכלל החברות לא יוכלו להחזיר את חובותיהן בהתאם לתנאי האיגרת וייקלעו לכשל. ואולם לאחר הודעת בנק ישראל ב-6 ליולי כי ירכוש אג"ח קונצרניות בשוק המשני בסכום של 15 מיליארדי שקל - הגיב השוק הקונצרני בעליות חדות".

למרות זאת מזהירים בבנק כי לחברות שצפויות להיתקל בקשיי נזילות או בפגיעה משמעותית בהונן בתרחיש המחמיר יש חוב פיננסי בסכום של כ-50 מיליארד שקל, אך יחד עם זאת להערכת הבנק, כ-70% מתוך 286 ההחברות הציבוריות שנותחו, לא צפויות להיתקל בקושי בתזרים ו/או פגיעה משמעותית בהונן בשנת 2020 גם בתרחיש של חזרה לרמת המגבלות המחמירות ששררו במשק בתחילת המגפה". 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988