233 פרויקטים גדולים בתחום התשתיות, בעלות כוללת של 230 מיליארד, אמורים לצאת לדרך בישראל בשנים 2024-2020. כך עולה מהדוח השנתי על תוכנית התשתיות הלאומית, שמפרסם היום משרד ראש הממשלה. מדובר בכלל פרויקטי התשתיות הפיזיים, שמקדמים משרדי הממשלה ויחידות הסמך.
הרשימה כוללת כל פרויקט תשתית שאומדן עלותו מעל 100 מיליון שקל, שעבר בדיקת כדאיות כלכלית ושאושר מבחינה תקציבית או שיש לגביו החלטת ממשלה. את עבודת המעקב אחר התקדמות הפרויקטים, מרכזים אגף הכלכלה והתשתיות ואגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, בניהולו של מ"מ המנכ"ל רונן פרץ.
מהשוואת הנתונים בדוח החדש לנתוני הדוח הקודם ל-2019 עולה כי אומדן העלות של הקמת הקו הסגול של הרכבת הקלה בת"א זינק מאז 2019 ב-2.4 מיליארד שקל והוא עומד כיום על 11 מיליארד שקל. הקו הסגול אמור לפעול החל משנת 2025 מתחנת הרכבת סבידור בתל-אביב, להתפצל לשתי זרועות באזור בית החולים שיבא בתל-השומר ולהגיע לגבעת שמואל (בזרוע הצפונית) ולצומת בני עטרות (בזרוע הדרומית). בנוסף לקו הסגול התייקרה העלות המשוערת של הקו האדום של הרכבת הקלה בתל-אביב בכ-400 מיליון והיא עומדת כעת על 16.5 מיליארד שקל.
לאחרונה דווח על דחייה של שנה במועד סיום העבודות של הקו האדום לסוף 2022. התייקרויות נוספות נרשמו באומדני עלויות הקמת המסילה הרביעית באיילון (תוספת של 1.3 מיליארד שקל לעומת 2019) ופרויקט כביש 16, כביש הכניסה החדש לירושלים (תוספת של 300 מיליון שקל).
התחבורה צפויה למשוך את מירב ההשקעות בתשתיות בשנים הקרובות: 61% מההיקף הכספי (233 מיליארד שקל) יושקעו בשנים הקרובות בפרויקטים תחבורתיים ובמרכזם קווי רכבת קלה בירושלים, תל-אביב ובין חיפה לנצרת, פרויקט חשמול מסילות הרכבת הכבדה והוספת מסילה רביעית בנתיבי איילון ופרויקטים נוספים. בסך הכל יושקעו בשנים הקרובות 107 מיליארד שקל בפרויקטים של הסעה המונית לעומת 21 מיליארד שקל שיוקעו בפיתוח כבישים. תחומים מוסיפים שמרכזים השקעות ניכרות הם הביטחון (בעיקר מימוש השלבים הבאים בתוכנית העברת מחנות צה"ל לנגב, האנרגיה והמים).
בהודעה שהוציא היום משרד ראש הממשלה לרגל פרסום תוכנית התשתיות לשנת 2020 נאמר כי "התוכנית מהווה צעד מרכזי כחלק ממאמצי הממשלה להאצת הפעילות הכלכלית, הגדלת הפריון והגדלת שיעורי התעסוקה במשק, כחלק מההתמודדות עם משבר הקורונה".
במשרד ראש הממשלה ציינו היום במיוחד את התהדקות שיתוף הפעולה עם משרד הביטחון ומשרד הבריאות, אך ציינו כי קיימת בעיית "אי מיצוי הפוטנציאל" בקידום תשתיות בתחום החינוך. באופן כללי אומרים במשרד ראש הממשלה כי ניכר שיפור עקבי באיכות הנתונים המתקבלים ממשרדי הממשלה, כמו גם עניין הולך וגובר של משקיעים בפיתוח התשתיות בישראל. על-רקע זה מציינים במשרד כי מורגשת עלייה בשיעור הפרויקטים המבוצעים בשיתוף המגזר הפרטי: נכון להיום 14% מכלל הפרויקטים שבתוכנית, המהווים כ-37% מסך ההשקעה הכספית הצפויה, מבוצעים בשיתוף פעולה ציבורי-פרטי.
כאמור הרשימה העדכנית של הפרויקטים שמקדמת הממשלה כוללת 233 פרויקטים, מהם 123 כבר בביצוע ו-110 עדיין בתהליך קבלת האישורים. המשרד המוביל בפרויקטים הוא משרד התחבורה (35) ואחריו משרד האנרגיה (32), משרד משאבי המים החדש (20), משרד הביטחון (9), משרד הבריאות (5), אגף הבינוי במשרד האוצר (5), המשרד להגנת הסביבה (3) ומשרד התקשורת (פרויקט הקרן האוניברסאלית).
בין הפרויקטים הבולטים שהצטרפו השנה לרשימה - 12 פרויקטים של רשות שדות התעופה, פרויקט חשמול המסילות הארצי של משרד התחבורה ושני מתקני התפלה של משרד משאבי המים (המתקנים שורק ב' וגליל מערבי).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
