המטרה של פרופ' רוני גמזו: הורדה דרמטית של התחלואה תוך שלושה שבועות

איך מקימים מערך לקטיעת שרשרת ההדבקה כשרמת התחלואה כה גבוהה, האם מודל הרמזור יכול לעבוד, והאם שווה בכלל לפתוח את בתי הספר ב-1 בספטמבר • הפרויקטור במרוץ נגד הזמן

שלושה שבועות חלפו מאז שמונה פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב, לתפקיד פרויקטור הקורונה. מאז, מדי יום, הוא פונה לאזרחים ומפציר: 'סגר הוא מוצא אחרון, צריך לעשות הכל כדי להימנע מחזרה אליו'. לטענת גורמים במערכת הבריאות רק במספר של 200 חולים קטיעת שרשרת ההדבקה יכולה להיות אפקטיבית אבל האם הדבר אפשרי בתוך שלושה שבועות, עוד לפני פתיחת שנת הלימודים?

האם במצב הנוכחי בכלל אפשר לחיות לצד המגפה ולהימנע מסגר נוקשה? הדעות בנושא חלוקות, ובינתיים ישראל מאבדת זמן יקר.

מערך לקטיעת ההדבקה - אפשרי בכלל?

רק חצי שנה לאחר פרוץ המשבר החלה ישראל לבנות את מערך החקירות האפידמיולוגי המשמעותי הנדרש לה. סמכויות תפעוליות הועברו למפקדת "אלון" בצה"ל, הפועלת תחת הנחיות משרד הבריאות. כאלף חיילי מילואים של פיקוד העורף גויסו לתפעול המפקדה, ובקרוב יגויסו כאלפיים נוספים.

הקמה של גוף הפועל באופן יעיל עלולה לקחת זמן רב, לא כל שכן הכשרת כוח אדם לתחום שאיננו עוסק בו. פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן, העומד בראש הצוות המייעץ למל"ל, מסביר כי מוקדמת השעה לתלות תקוות במערך האפידמיולוגי. "מערך קטיעת שרשראות הדבקה יכול לתפקד בצורה יעילה ולהוות מרכיב עיקרי בבלימת התפשטות המגיפה כאשר מספר החולים היומי אינו עולה על כ-200, וגם אז מדובר באתגר לא מבוטל", מסביר וקסמן. "כשמדובר באלפים ביום, זה לא יכול לעבוד".

לפי וקסמן, חקירות אפידמיולוגיות בהיקף של אלפי חולים ישלחו לבידוד כמויות אדירות של אזרחים ויפגעו במשק. מה אפשר לעשות? "החמרה מהירה של צעדי הריחוק החברתי לצורך דיכוי מהיר של המגפה תקטין משמעותית הן את המחיר הבריאותי והן את המחיר הכלכלי לאורך זמן".

מודל הרמזור - האם זו שיטת הניהול הנכונה?

לצד קריאתו לציבור להסתגל לשגרת הקורונה החדשה, הודיע הפרויקטור גמזו על אימוץ "מודל הרמזור". הרעיון הוא לייצר שותפות ואחריות מקומית, ולתמרץ את התושבים וראשי הערים להוריד את התחלואה ולגלות ערבות הדדית לסביבתם הקרובה. סמכויות מסוימות שיקבעו בהמשך יועברו לשלטון המקומי, בעוד שערים ייצבעו באדום, כתום, צהוב, ירוק או לבן, לפי פרמטרים שונים הנוגעים לרמת התחלואה בעיר. הצבע "שתקבל" עיר יקבע את ההגבלות או ההקלות בשטחה.

גיבוש המודל דורש זמן, והוא יוצג רק בעוד כשלושה שבועות. רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, מסביר שאין מנוס מהעברת הסמכויות לרשות המקומית, ושכך דרשו ראשי הערים מן היום הראשון. "השיטה הזו תגביר את אחריות העיריות שהיה להן קל לומר 'זה לא אנחנו', וגם את התחרות ביניהן כדי לעזור לעסקים המקומיים כדי לא להיכנס לבעיה כלכלית", אומר קוניק. "יש כרגע חוסר אמון מוחלט של הציבור בשלטון המרכזי: אין משילות והוא לא יציב. הציבור כן סומך על ראשי הערים. אבל כדי שהמודל הזה יצליח, צריך לתת לנו סמכויות ויכולת לקבל החלטות".

בניית המודל כרוכה במתן מענה לשאלות מהותיות שעל הפרק; האם ראשי ערים ירצו להפוך להיות 'השוטר' של עירם, ולנהל את המתרחש בה עד כדי להיות חתומים על סגר מקומי? מהם הפרמטרים המספריים שיקבעו את צבע העיר? ומעל הכל; כיצד מונעים מעבר של הנגיף מעיר לעיר? הרי תושבים הגרים בעיר כתומה, יכולים לעבוד בעיר ירוקה או לצאת לבלות בה - קיים קושי מהותי בתיחום תנועה בין ערים.

בתי הספר: עדיף להתחיל אחרי החגים?

האתגר הגדול ביותר העומד על הפרק הוא פתיחת שנת הלימודים ואיתה חזרתם של 1.8 מיליון תלמידים לכיתות. בתודעה עדיין צרוב הזיכרון של החזרה לשגרה בתום הגל הראשון, שנעשתה באופן לא מבוקר והובילה להדבקה בבתי הספר שהתפשטה לקהילה.

שר החינוך יואב גלנט אמר השבוע כי כל יום שבו מערכת החינוך מושבתת עולה למשק הישראלי 320 מיליון שקל, והכריז ששנת הלימודים תפתח כסדרה. אלא שנכון לשעה זו נמצאת על השולחן האפשרות לדחות את החזרה ללימודים עד לאחר חגי תשרי, במקביל לניסיונות למתן את התחלואה. אפשרות נוספת היא שתחילה יחזרו ללימודים רק ילדי הכיתות הנמוכות.

מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד התריעה כי בתי הספר והמורים לא יוכלו לעמוד בכלל הדרישות שהציג משרד החינוך, וגם מתווה החזרה דורש, לדברי מנכ"ל משרד החינוך, גיוס של כ-13 אלף מורים והכשרה מהירה שלהם.

גם מודל הרמזור המתגבש יצטרך לכלול התייחסות לניהול מערכת החינוך: כוונתו של גמזו היא לא לאפשר פתיחת מסגרות בערים אדומות. לדברי ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, גבעתיים, "מתווה החזרה של משרד החינוך לא אפשרי. שיטת הקפסולות היא עבודה בעיניים - הילדים מתערבבים אחד עם השני בהפסקות או מחוץ לבית הספר. יכול להיות שכרגע, עדיך שלא לחזור ללימודים עד אחרי החגים".

אופציית הסגר: הציבור בנוי לעוד אחד?

אופציית הסגר, לפי פרופ' גמזו, מונחת על השולחן כאפשרות של אין ברירה. פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה, לא תומך בסגר מלא.

לדבריו, "לסגר יש נזקים קטסטרופליים מוכחים. סגר הוא פעולה זמנית. היא במקרה הטוב מורידה את התחלואה באופן זמני, אבל אם אתה לא קובע כללים חברתיים שמאפשרים חיים אבל מצמצמים בצורה דרמטית את ההדבקה, ומחזק את מערך החקירות והבדיקות בכוח אדם ומשאבים ההולמים לצרכים - אז תחזור מהר מאוד לאותו המצב".

אז מה עושים? "לפי פרופ' לוין, "המפתח להצלחה הוא שינוי הנורמה החברתית ויצירת סביבה תומכת המאפשרת חיים עם הקורונה תוך מינימום מגע פיזי הדוק בין אנשים. יש לפעול עם הציבור ולא נגד הציבור".