בהשוואה היסטורית, מיסי הרכישה עדיין גבוהים

גם אחרי החזרת מס הרכישה למצבו הקודם, מיסי הרכישה גבוהים מכפי שהיו בשנת 2011, כך שכרגע המס מאוזן ויכול לסייע בהתנעת השוק

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

בתקופתו של שר האוצר משה כחלון, במסגרת הוראת שעה שחלה מיוני 2015 והייתה אמורה לפקוע בתום 2020, הועלה מס הרכישה החל על דירה נוספת באופן דרמטי: 8% מהשקל הראשון ו-10% על סכום הרכישה שגבוה מ-5.1 מיליון שקל. בכך הפך מס הרכישה להיות חסם של ממש בכניסת משקיעים לשוק.

בניגוד למס שבח שמשולם רק על הרווח בעסקה, מס הרכישה משולם על כל התמורה. כך, למשל, אם מוכר דירה להשקעה מכר אותה ב-5 מיליון שקל וגזר רווח של מיליון שקל הוא נדרש לשלם מס שבח בגובה של 250 אלף שקל. מנגד, הוא נדרש לשלם מס רכישה על כל סכום הרכישה - 400 אלף שקל. נוצר אם כן מצב, שלעתים מס הרכישה הפך להיות המס המשמעותי ביותר בעסקה, אף יותר ממס השבח.

מטרתו המוצהרת של כחלון בהעלאת מיסי הרכישה הייתה הורדת מחירי הדירות וצמצום פעילות המשקיעים, אלא שמחירי הדיור לא ירדו. שר האוצר הנוכחי, ישראל כ"ץ, הצהיר כמעט מיד עם כניסתו לתפקיד, כי הוא מתכוון להוריד את מיסי הרכישה והמהלך אכן בוצע, הוראת השעה בוטלה ומיסי הרכישה הופחתו.

מבדיקה שערכנו אפשר לראות ירידה של עשרות אחוזים בשיעור המס שישולם מעתה, לאחר הפחתת מיסי הרכישה. לדוגמה, בדירה בעלת שווי של 2 מיליון שקל המס יהיה מעתה 107 אלף שקל לעומת כ-160 אלף שקל בתקופת כחלון - הפחתה של 52 אלף שקל בתשלום המס ושיעור הפחתה של 33%.

שיעור מס רכישה השתנה עם השנים
 שיעור מס רכישה השתנה עם השנים

אם מחיר הדירה יהיה 5 מיליון שקל, ההפחתה בתשלום המס תסתכם ב-101 אלף שקל, שיעור הפחתה של 25% מהמס. ככל שעולים במחירי הדירות כך שיעור ההפחתה יורד ביחס למס הקודם עד לשיעור של כ־20% בדירות ששוות 20 מיליון שקל.

המהלך של כ"ץ הוא שינוי בגישה שננקטה בשנים האחרונות, להעלאת מיסי הרכישה על דירה נוספת. עד לתחילת 2011 הם היו בשיעורים של 3.5%-5% ובשנים 2011-2012 עמד המס על 5%-7%. משמעות ביטול הוראת השעה היא חזרה לשיעורי מס הרכישה שהיו נהוגים בשנים 2013-2014, הגבוהים לכשעצמם, בפרט ביחס לחיובי העבר.
למשל, אם בגין דירה שמחירה 2 מיליון שקל משולם כיום מס רכישה בסכום של 107 אלף שקל ובתקופת הוראת השעה היה משולם סך של 160 אלף שקל, הרי בתחילת 2011 היה משולם מס של 84 אלף שקל בלבד. והפערים הולכים וגדלים ככל שעולים במחירי הדירה.

כלומר גם כעת, אחרי הורדת המס, מיסי הרכישה גבוהים יותר ממה שהיו נהוגים לפני המהלך של העלאת מיסי רכישה. מהשוואה זו עולה, כי על אף הביקורת הרחבה שהייתה על המהלך, המהלך דווקא מאוזן.

המס שיידרשו לשלם הרוכשים ביחס למס שהיה בטרם תקופתו של כחלון יהיה גבוה יותר אך בשיעורים פוחתים - בין 20% ל-35% - תלוי בערך הדירה.

לאור משבר הקורונה והקושי לבצע עסקאות, הורדת מס הרכישה הוא מהלך מבורך שעשוי להסיר חסם משמעותי בביצוע עסקאות ובכך להוות גורם מאיץ כלכלית בשוק הנדל"ן. בניגוד לביקורת שהושמעה על המהלך, ריבוי עסקאות משמעו יותר כסף ממסים, צמיחה, פוטנציאל להורדת אבטלה והזרמת כספים לתוך המדינה, ולא החוצה ממנה.
לרבים ממשקי הבית המחזיקים או שואפים להחזיק יותר מדירה אחת לשם השכרה, דמי השכירות מהווים חגורת ביטחון בתקופת הקורונה, ולרבים מהם תהווה הכנסה לימי הפנסיה. הורדת מס הרכישה תעזור להם בכך. 

הכותב שותף בכיר במשרד עורכי הדין שקל ושות’