שברון | דעה

רכישת נובל אנרג'י על ידי חברת שברון – עסקה שטומנת בתוכה הזדמנויות כלכליות ופוליטיות רבות

כניסתה לפעילות בישראל של ענקית האנרגיה הבינלאומית שברון, יכולה להוות הזדמנות למשק הישראלי, אך גם סיכון בעיקר אם היא תחליט למכור את פעילותה לחברה זרה אחרת

קידוח לוויתן / צילום : יחצ נובל אנרג'
קידוח לוויתן / צילום : יחצ נובל אנרג'

ב-20 ביולי 2020 הודיעה חברת הענק שברון (Chevron) כי בכוונתה להשתלט על חברת נובל אנרג'י המפעילה את שדות הגז בישראל. העסקה, אשר נאמדת בכחמישה מיליארד דולר, מגיעה על רקע המשבר הכלכלי הקשה שפוקד את נובל אנרג'י.

התרסקות מחירי הנפט בעקבות מגפת הקורונה פגעו בהשקעותיה של נובל בתעשיית פצלי הנפט בארה"ב ואילצו אותה למכור את נכסיה במחירים נמוכים יחסית. עבור חברת שברון מדובר בעסקה טובה אשר מעבירה לרשותה לא רק שדות נפט פוטנציאליים בארה"ב אלא גם שדות גז פעילים בישראל שמעניקים כבר עתה רווחים יפים לשותפות המפעילות אותם.

למרות התבטאויות בכירים במשרד האנרגיה בזכות מהלך זה, ישראל עדיין צריכה להמתין ולראות האם אכן מדובר בבשורה טובה למשק המקומי והאזורי או שמא בכאב ראש גדול שיעכב פיתוח נוסף של שדה לוויתן.

במידה והעסקה תאושר, כניסתה של שברון כשותפה בשדות הגז בישראל טומנת בחובה הזדמנויות כלכליות ופוליטיות רבות עבור ישראל. מדובר באחת מחברות האנרגיה הפרטיות הגדולות והיציבות בעולם אשר פעילה מאוד בתחום הפקת הגז והנפט בארה"ב, אוסטרליה, ניגריה, אנגולה וקזחסטן.

כניסתה למשק הישראלי יכולה לשלוח מסר מעודד לחברות נוספות שחששו עד כה להשקיע בישראל עקב סיבות פוליטיות, ואולי אף למשוך חברות אנרגיה חדשות שיקנו זיכיונות חיפוש במימיה הכלכליים של ישראל, דבר שהמדינה התקשתה לעשות עד כה.

נוכחותה של חברת שברון במזרח הים התיכון יכולה גם לסייע בקידום שיתופי פעולה אזוריים בין ישראל לשכנותיה, שיתופי פעולה שהינם הכרחיים לצורך ייצוא גז ישראלי לאירופה. יחד עם שדה תמר ולוויתן תקבל שברון גם את השליטה בשדה אפרודיטה שכיום חולקות אותו במשותף קפריסין וישראל, וזאת בנוסף לזיכיונות החיפוש שרכשה לאחרונה ממצרים בים האדום ובים התיכון.

שילוב האינטרסים בין ישראל, קפריסין, יוון ומצרים לצורך ייצוא משותף קיים כבר שנים רבות, אך בהובלתה של חברת ענק בדמות שברון יש כעת יותר סיכוי שיימצא גם מימון לפרויקטים השאפתניים שהמדינות שותפות להן, כמו בניית צינור גז תת-ימי ארוך לאירופה שבשלב זה אין לו כלל היתכנות כלכלית. גם סכסוך הגבולות של ישראל עם לבנון יכול להתקדם בעזרת לחץ של חברת שברון, אם תבחר להטיל את משקלה בנושא.

יחד עם זאת, עדיין מוקדם להניח שהעסקה הנוכחית תטיב עם המשק הישראלי. בניגוד לנובל אנרגי, העובדה ששברון היא חברת ענק מאפשרת לה גם לעכב את הפיתוח של שדות הנפט והגז שברשותה ולהמתין עד שהמחירים העולמיים יתאוששו. דבר זה לא עולה בקנה אחד עם שאיפותיה של ישראל לזרז את פיתוח שלב ב' של שדה לוויתן ולעודד ייצוא מהיר כדי למקסם את הרווח ממיסוי שהובטח לאחר אישור מתווה הגז.

בנוסף, שברון עלולה להתברר כשותפה קשוחה יותר מנובל אנרג'י בכל הנוגע למחירי הגז בשוק המקומי, בייחוד בעת המשא ומתן הצפוי עם חברת החשמל לאחר שהחוזה שלה מול שדה "תמר" יפתח ב-2022. בעוד שישראל התקשתה לעמוד אל מול הלחצים הפוליטיים השונים שהפעילה חברת נובל אנרג'י בעת חתימת החוזה המקורי מול חברת החשמל ב-2012 ואישור המתווה ב-2016, יהיה לה קשה שבעתיים לעשות זאת אל מול אחת החברות הגדולות והחזקות בעולם.

תרחיש אפשרי נוסף הוא שחברת שברון תעדיף למכור במהרה את חלקה בשדות הגז בישראל על מנת שלא לקחת על עצמה את הסיכון הכלכלי והפוליטי הכרוך בכך. מבחינה פוליטית, מעורבותה של שברון בישראל עלול לחסום אותה מפעילות במדינות ערב, אם כי כיום מחסום זה איננו חזק כפי שהיה בעבר, בעקבות הפשרת היחסים בין ישראל למצרים ולמדינות המפרץ.

מבחינה כלכלית, שדה תמר מניב רווחים וכמוהו צפוי גם שדה לוויתן מרגע שיתממשו העסקאות לייצוא גז לירדן ולמצרים. עם זאת, אפשרויות ייצוא נוספות לא נראות בשלב זה באופק וייתכן ששברון תרצה למכור שדות אלו ברווח ברגע שהדבר יתאפשר.

גם חוסר היציבות הרגולטורית בישראל, אשר נחשף בשיאו בעת הוויכוחים הפומביים סביב מתווה הגז, אינו מעניק ביטחון רב לחברת שברון לצורך השקעה לטווח ארוך. ייתכן ושברון לא תהיה מעוניינת לרשת את התדמית השלילית שהותירה אחריה חברת נובל אנרג'י בקרב חלקים נרחבים בציבור, והיא תעדיף להביא גורם אחר שיקנה את נכסיה בישראל.

כל מהלך שכזה צפוי שיעכב את פיתוח השדות ואת היכולת לחתום על עסקאות ייצוא חדשות, ויעורר חשש בקרב מקבלי ההחלטות בישראל שלוטשים כעת את עיניהם לקרן העושר הריבונית על מנת לאושש את כלכלת ישראל ממשבר הקורונה.

ישראל צריכה לעקוב כעת אחר מהלכיה של חברת שברון לאחר שתשלים את השגת השליטה בנכסי נובל אנרג'י ולוודא שהתוכניות הקיימות לפיתוח שדות הגז במים הישראליים לא נפגעות כתוצאה מתהליך ההשתלטות. במידה ושברון תבחר למכור את חלקה במאגרים הישראליים, ישראל צריכה לוודא שהמשקיע החדש עולה בקנה אחד עם האינטרסים הלאומיים שלה ועם יחסיה עם ארה"ב, בייחוד אם מדובר בחברות רוסיות או סיניות או כאלו שמקושרות אליהן. 

עילי רטיג הוא מרצה למדיניות אנרגיה מטעם ה-Israel Institute באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, ועמית מחקר במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה

פרופ' שאול חורב הוא ראש המרכז למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה וראש מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרס

צרו איתנו קשר *5988