הוועדה לקידום התעסוקה 2030: היעד לשכר הממוצע לנשים ב-2030 - 11,800 שקל בחודש

הוועדה לקידום תחום התעסוקה 2030 הגישה דוח מסכם הכולל המלצות על העלאת שיעור התעסוקה בקרב נשים בכלל ונשים ערביות בפרט, גברים חרדים ואנשים עם מוגבלות • בין ההמלצות: הפחתת שיעור העובדים מתחת לשכר המינימום ב-5%

איציק שמולי/ צילום: שלומי יוסף
איציק שמולי/ צילום: שלומי יוסף

הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030 בראשותו של פרופ' צבי אקשטיין, הגישה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי דוח מסכם של עבודתה. דוח הוועדה כולל יעדי תעסוקה ושכר עבור אוכלוסיות שנמצאות בתת תעסוקה במשק: נשים ערביות - ונשים בכלל, גברים חרדים ואנשים עם מוגבלות. 

יעדי התעסוקה ל-2030 שמציבה הוועדה הם שיעור העסקה של 65%-70% לגברים חרדים - לעומת 52.2% כיום; 53% לנשים ערביות, לעומת 37.4% כיום ו-51% לאנשים מוגבלות לעומת 41.9% כיום. עבור נשים חרדיות עומד היעד על 81% לעומת 77.5% כיום; 83% לגברים ערבים (לעומת 76.1%) ו-86% ליהודים לא חרדים (85.6% כיום).

בתחום השכר היעד הוא להעלות את שכרן של נשים חרדיות ב-3.3% לשנה בשכר חודשי נומינלי וב-3% את שכר הגברים החרדים. יעד חשוב נוסף הוא הפחתת שיעור העובדים מתחת לשכר המינימום לשעה בגילאי 25-66 ל-5% לעומת 10% מהעובדים כיום.

כמו כן מציבה הוועדה כיעד את העלאת שיעור התעסוקה ב-10 נקודות האחוז עבור בני 67-74 (43.5% לנשים ו-28.5% לגברים) , וקובעת עקרונות מנחים להכשרות מקצועיות אפקטיביות.

נשים: הבעיה בשכר ולא בשיעור העובדות

חלק נכבד מהמלצות הוועדה מתייחסות לנשים. שיעור התעסוקה של נשים הגיע ב-2017 ל-72.4%, ב-5.7 נקודות האחוז מעל ממוצע ה-OECD. הבעיה היא באיכות התעסוקה - שכרן של נשים עומד על 71% משכר הגברים והפער אינו מצטמצם.

הוועדה ממליצה לקבוע יעד עלייה בשיעור 2.6% בשכר החודשי הנומינלי של נשים (לעומת יעד של 2.1% לגברים ב-2002-2016) ולהתמקד בעובדות בחציון התחתון. הוועדה ממליצה כמו כן לקבוע יעד של עלייה כוללת של 34% בשכר הנשים עד 2030 - לשכר ממוצע של 11,600 שקל בחודש.

הוועדה מתעכבת על הרפורמה הדרושה בהכשרות המקצועיות וטכנולוגיות כאמצעי לשיפור הפריון והשכר של העובדים. בוועדה מתבססים על העובדה שהתשואה של המועסק בשכר על שנת לימודים על תיכונית לא אקדמית אינה נמוכה מהתשואה לשנת לימודים לא אקדמית בתנאי שהיא איכותית. קהל היעד של ההכשרות לפי הרפורמה שמציעה הוועדה הם מובטלים, צעירים הנכנסים לשוק העבודה ואינם פונים להשכלה אקדמית ועובדים שיש חשש לכך שמקצועם נעלם והם על סף פיטורים.

לרפורמה המוצעת כמה עקרונות מרכזיים: תשואה של 6% במונחי שכר לבוגרים (לעומת מצב שבו לא היו עוברים את ההכשרה) להכשרה בהיקף של יותר מ-400 שעות, 4% להכשרות קצרות יותר; הרחבה וחיזוק של מסלולים בתחומים נדרשים במשק והפסקת תקצוב של מסלולים שאינם תורמים לתשואה; שילוב של לימודי הון אנושי כללי וכישורים רכים; ועוד.

המלצה נוספת קשורה להגמשת חוקי העבודה שיאפשרו הסדרי תעסוקה מגוונים וניידות בין מעסיקים. "הוועדה ממליצה על בחינה של מערך חוקי העבודה והרגולציה בתחום, והגמשתו והתאמתו לשינויים בשוק העבודה בהתאם לצורך ובפרט באופן שיאפשר להתמודד עם הסדרי תעסוקה מגווונים וניידות בין מעסיקים". באחד הנספחים לדוח העיר אחד השותפים להכנתו שי בירן, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות החדשה, כי ועדת 2030 התעלמה משתי צורות העסקה הכוללת קבוצות עובדים גדולות, שהגמשת חקיקת המגן צפויה לפגוע בעובדים המשתייכים אליהן: עובדי קבלן או מיקור חוץ ועובדים שעתיים.

החזון: עידוד הצמיחה וצמצום העוני

הוועדה, שהוקמה באוגוסט 2017 והורכבה מבכירים מכלל המגזרים במשק ובכלל זה נציגים של מגוון משרדי ממשלה רלוונטיים, נציגי מעסיקים, נציגים של ארגוני עובדים ונציגי מגזר שלישי המומחים בתחום, קיימה סדרה של פגישות במליאה ובצוותי עבודה.

החזון שגיבשה הוועדה בפתח עבודתה הוא "עידוד צמיחה תוך צמצום העוני באמצעות הגברת התעסוקה, ומיצוי ושדרוג ההון האנושי של העובדים לשם העלאת פריון העבודה, תמיכה בצמיחה יציבה של המשק והתמודדות מיטבית עם התמורות הדמוגרפיות ועם השינויים התדירים בשוק התעסוקה".

המטרה היא גיבוש המלצות מעשיות לממשלה ובפרט למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, למדיניות אשר תשיג יעדים מדידים לעלייה בתעסוקה ובהון אנושי של העובדים בישראל עד 2030.

פרופ' צבי אקשטיין, יו"ר הוועדה, מסר כי "העת המשברית הנוכחית מדגישה את הצורך באימוץ המלצות הוועדה. החזרתם המהירה של דורשי העבודה לשוק התעסוקה, לצד המשך טיפול באתגרים טרום המשבר ובעיקר רמות תעסוקה נמוכות בקרב אוכלוסיות מסוימות ופריון עבודה נמוך - מחייבים מדיניות תעסוקה והון אנושי ברורה, הנמדדת לפי יעדים לטווח קצר וארוך.

"האתגר המרכזי במשבר הכלכלי היום הוא להחזיר לתעסוקה מאות אלפי שכירים שהוצאו לחל"ת או פוטרו ועצמאים אשר עסקיהם ספגו פגיעה קשה או נסגרו כליל. הנתונים מראים כי מרביתם של דורשי עבודה אלו הם צעירים ובעלי מיומנויות תעסוקה נמוכות ושיעור גבוה מתוכם מהחברה הערבית והחרדית. מאפיינים אלו מדגישים כי כדי להשתלב מחדש בשוק העבודה אוכלוסייה זאת זקוקה להכוונה והכשרה".

שר העבודה והרווחה איציק שמולי מסר כי ״העבודה המקצועית והיסודית שנעשתה על ידי ועדת התעסוקה מתווה את הדרך לרפורמה המקיפה והנדרשת בעולם התעסוקה ומוכיחה עד כמה נחוצה התוכנית הלאומית שאנו מובילים בימים אלו להכשרות המקצועיות.

"המשבר הכלכלי החמור שפקד אותנו מעמיק עוד יותר את אתגרי התעסוקה ולכן לצד אימוץ הדוח בהסתכלות לטווח הרחוק אנו מקדמים במקביל באופן במיידי את יישום התוכנית שהצגנו להכשרות מקצועיות, על בסיס עיקרון של שיתוף פעולה הדוק עם המגזר העסקי כדי להחזיר כמה שיותר מובטלים לשוק העבודה. הצבנו לעצמנו אתגרים גדולים ביעדי התעסוקה ואנו נחושים לעמוד בהם ולהביא את האזרחים לתעסוקה מלאה ולפריון גבוה כדי להניע את המשק הישראלי קדימה. אני מודה לפרופסור צביקה אקשטיין ולכל חברי הוועדה על העבודה המקיפה והמקצועית".

הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, מוטי אלישע מסר בתגובה לדוח כי "זרוע העבודה החלה כבר ביישום נרחב של המלצות הוועדה, בעריכת רפורמה בהכשרה מקצועית, בפיתוח מהלכים להכנת המשק לשוק העבודה המשתנה, ובפיתוח ויישום תוכניות לטובת תעסוקה איכותית ולשילוב אוכלוסיות המודרות משוק העבודה. כלים אלו הפכו חשובים ומרכזיים במיוחד לאור משבר הקורונה, וזרוע העבודה פועלת ללא לאות לאור המלצות הוועדה לטובת חילוץ המשק הישראלי מהמשבר התעסוקתי".

צרו איתנו קשר *5988