חסינות | ניתוח

האם חברי הפרלמנט הגרמני אכן זוכים לחסינות רחבה במיוחד?

גם נתניהו התחיל לזהות תהליכים? ראש הממשלה מבקש מחברי הכנסת ללמוד מהניסיון של גרמניה • "המשרוקית של גלובס"

בנימין נתניהו, הליכוד / צילום: אמיל סלמן-הארץ
בנימין נתניהו, הליכוד / צילום: אמיל סלמן-הארץ

מותר להשוות? בדיון בכנסת על הצעת החוק שתאסור על ראש ממשלה לכהן תחת כתב אישום, בחר ראש הממשלה בנימין נתניהו להיתלות בתרחישי קיצון. ההתמוטטות הטראומתית של הדמוקרטיה הגרמנית תחת הרודנות הנאצית, הסביר נתניהו, הולידה אחריה מדינה שחרדה לדמוקרטיה שלה, עד כדי כך שכיום בגרמניה "אי אפשר אפילו לחקור חבר פרלמנט" בלי אישור של מליאת הפרלמנט. "מדוע? מפני שמבינים שם, כמו בדמוקרטיות רבות, שבעלי עניין עלולים לנסות לחולל הפיכה שלטונית באמצעים פסולים", כלומר להשתמש בכלים משפטיים לסילוק פוליטיקאים יריבים.

באשר למצב בגרמניה, נתניהו לא טועה. לפי החוקה הגרמנית, פתיחה בחקירה פלילית של חבר הבונדסטאג מחייבת את אישור המליאה. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה הבונדסטאג מכריע כמעט תמיד על הסרת החסינות.

האם העיקרון הזה אכן קיים "בדמוקרטיות רבות", כפי שטען נתניהו? כן, אבל לא באותם דציבלים. אמנם הרעיון של הגנה על המערכת הדמוקרטית ונבחריה מפני ניצול לרעה של מנגנוני החוק משותף לדמוקרטיות בכל העולם. אך כמו עברה החריג, גם רמות ההגנה בגרמניה גבוהות באופן חריג ביחס למדינות אחרות.

דמוקרטיות רבות מגנות על נבחריהן מפני האפשרות שהליכים משפטיים ישמשו לפגוע בהם פוליטית באמצעות הענקת חסינות מהליכים פליליים. אך ברוב המדינות (מבין 34 שבדקנו) החסינות היא קודם כל מפני מעצר, ורק בכמחצית מהן ישנה חסינות גם מפני העמדה לדין.

מספר המדינות בהן יש חסינות מפני חקירות קטן בהרבה. מבין 20 דמוקרטיות שסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, נמצאו רק ארבע מדינות שמעניקות לחברי פרלמנט חסינות "מפני אמצעי חקירה שונים", אך רק בשתיים מהן - גרמניה ואוסטריה - ישנה הגנה גורפת מפני חקירות פליליות, המחייבות תמיד את אישור הפרלמנט.

בשתי המדינות הנוספות - אסטוניה ואיטליה - אין חסינות גורפת מפני חקירה אלא מפני אמצעי חקירה מסוימים, כמו חיפוש למשל. באיטליה החוקה אוסרת על מעצר, חיפוש או הגבלת חירויות של חבר פרלמנט עד לקיומו של פסק דין סופי, אלא במקרה של עבירה המחייבת מעצר לפי החוק.

המצב בישראל לא מאוד שונה. החוק מעניק לחברי הכנסת חסינות מפני חיפוש והאזנות סתר אלא אם ניתן צו משופט עליון, והם גם חסינים מפני מעצר אלא אם נתפסו בשעת מעשה. חברי הכנסת בישראל, אם כן, בדומה לרוב המדינות שנסקרו, לא זוכים לחסינות גורפת מפני חקירות. ראש הממשלה לעומת זאת דווקא זוכה להגנה חזקה יותר בתחום זה. החוק בישראל קובע כי לא ניתן לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה, אלא בהסכמת היועמ"ש.

בשורה התחתונה: דבריו של נתניהו נכונים ברובם. בגרמניה אכן אי אפשר אפילו לחקור חבר פרלמנט בלי אישור המליאה, אך זה לא המצב בכמעט אף בדמוקרטיה אחרת.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

צרו איתנו קשר *5988