האי-מייל חשף: האפדימיולוג השבדי הראשי בחן חיסון עדר גם במחיר "הקרבת" קשישים

עד כה, אנדראס טגנל חזר והכחיש כי המדיניות הממשלתית נועדה לגבש "חיסון עדר" טבעי • כ-5,787 שבדים מתו עד כה מקורונה במדינה

שורת התכתבויות דוא"ל פנימיות של האפידמיולוג השבדי הראשי אנדראס טגנל, הנחשב לארכיטקט המודל הייחודי בו התמודדה המדינה עם מגפת הקורונה, גרמו לסערה במדינה, בעקבות חשיפת דיונים על חיסון-עדר ו"הקרבת" קשישים. ההתכתבויות נחשפו בעיתון "אקספרסן", בעקבות בקשת חופש-מידע שהגיש, וניתן להבין מהן כי טגנל בחן קידום מדיניות של "חסינות עדר" במדינה.

עד כה, טגנל (64) חזר והכחיש כי המדיניות הממשלתית נועדה לגבש "חיסון עדר" טבעי - אפקט בו שיעור מספיק של האוכלוסייה כבר חלה והחלים כך שהתפשטות הנגיף נעצרת. טגנל הבהיר פעמים רבות כי שבדיה מנסה להאט את התפשטות המגיפה בדומה למדינות אחרות, אלא שהאמצעים שבחרה לנקוט הם וולונטריים וברי-קיימא לאורך זמן, בניגוד לסגרים ולתקנות מגבילות שאימצו מדינות מערב אירופה.

ואולם, הודעות דוא"ל שנחשפו שופכות אור על הדיונים מאחורי הקלעים. בהתכתבות עם עמיתו הפיני מיקה סלמינן כתב טגנל: "נקודה אחת תהיה לשמור את בתי הספר פתוחים כדי להגיע לחסינות-עדר מהר יותר". סלמינן ענה לו כי הוא שקל זאת, אך דחה את הרעיון מכיוון שהתפשטות המחלה בקרב צעירים תביא בסופו של דבר גם לפגיעה בקשישים. "לאורך זמן, הילדים יפיצו את המחלה", כתב הפיני, והוסיף כי לפי הערכותיו, סגירת בתי הספר תוביל לירידה של 10% בתמותת קשישים מהמחלה. לכך ענה טגנל: "אולי 10% שווים זאת?"

מודל העדר הפך למוקצה

ההתכתבות התקיימה באמצע מרץ, אז מדינות שונות גיבשו את המדיניות שלהן לתגובה למגפת הקורונה. בעוד בריטניה תמכה בתחילה באופן מוצהר בחסינות-עדר, מודלים שהציגו לממשלה הבריטית חוקרים עצמאיים שיכנעו אותה לחזור בה, והפכו את המונח עצמו ל"מוקצה". ההתפרצות בשבדיה עד כה הייתה חמורה מזו שבמדינות סקנדינביות אחרות, וכ-5,787 בני אדם מתו עד כה מקורונה במדינה, שניצבת במקום ה-8 בעולם בשיעור התמותה לתושב.

בהתכתבות אחרת שנחשפה שיתף טגנל מייל שקיבל מרופא מקומי - להשתמש במלונות ריקים כ"זירות הדבקה" לצעירים שיישארו בהם במהלך מחלתם, אך יסייעו לחסינות העדר לאחר שיחלימו. את קודמו בתפקיד שאל באימייל אחר לגבי הדינמיקה של חסינות עדר, ואם יש דרך אפידמיולוגית לחזות מתי ואיך המגפה תסתיים, אם היא תתפשט במהירות באוכלוסייה.

הפך לשנוי במחלוקת

טגנל, שהיה במהלך המשבר דמות אהודה על ידי הציבור, הופך באחרונה יותר ויותר לדמות שנויה במחלוקת. הוא אמר בתגובה לפרסומים כי מדובר ב"חלק מהערכת התאמתו של הצעד (סגירת בתי-ספר)", אך הכחיש כוונה לשמור את בתיה"ס פתוחים במטרה להשיג חסינות עדר.

במקביל, תדמיתו ספגה פגיעה נוספת לאחר שהעיתון השבדי אפטון-בלאדט חשף כי טגנל מחק אי-מיילים מתוך קבוצה של כ-200 הודעות שהעיתון ביקש לקבל לידיו כחלק מחוק חופש המידע במדינה. לא ברור מתי ההודעות נמחקו, אך הן כוללות התכתבויות עם בכירים בתחום הבריאות. "אני מוחק הרבה אימיילים שאני מוצא בלתי רלוונטיים", אמר האפידמיולוג