בשגרת הקורונה עלינו לנצל את העמימות כדי לשפר את החינוך

נוהגים לומר - חישבו מחוץ לקופסה • לקראת שנת הלימודים תשפ"א, אני מבקשת לומר - הניחו את הקופסה בצד, הפכו את העמימות ליצירתיות • רק כך נצלח את השנה

כיתה בבית ספר יסודי בתל אביב, מסודרת לשמירת מרחק בין תלמידים / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press
כיתה בבית ספר יסודי בתל אביב, מסודרת לשמירת מרחק בין תלמידים / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

שנת הלימודים תשפ"א תהיה שונה מכל מה שהורגלנו. אנחנו צריכים לקבל החלטה אם לנהל את שנת הלימודים תחת הרושם מה היה קורה אילו, או שנפיק מהקיים את המיטב. עבורי התשובה ברורה.

המוטיב המרכזי השנה הוא העמימות. חובתנו להבין שהעמימות היא הזדמנות לעסוק במהות ולא רק בכמות וביעדים. לבחון מיומנויות למידה ושאלות רגשיות שלא היינו עוסקים בהן בשגרה. העמימות היא הנחת עבודה אסטרטגית הגוזרת דפוסי התנהגות ומתווי מדיניות.

אפרט כיצד לתרגם זאת לניהול שנת הלימודים הבאה והמורכבת.

1. תרחישי פעולה שונים: לפי הנחיית משרד החינוך שנת הלימודים תפעל בשלושה מודלים: למידה רגילה עם ריחוק חברתי, למידה כוללת מרחוק ולמידה משולבת. על בתיה"ס לייצר תוכני עבודה לכל שנת תשפ"א תחת מסלולי הפעולות. אם נתוני התחלואה יצריכו שינוי מודל פעילות, נכון להיות ערוכים. החל מהיכולת לדעת מראש מערכת שעות מותאמת לכל ערוץ פעילות, וכלה היכן ואיך יקיים בית הספר טקסים במהלך שנת לימודים.

2. המורה כדמות משמעותית: משימה פדגוגית ראשונה במעלה במהלך שנה דינאמית, היא לשמור ולשמר את המורה כדמות משמעותית. המורה שרגיל לפגוש תלמידים שעות רבות פנים אל פנים עבר למפגש דרך אפליקציה או שיחה קולית. נכון יהיה לייעד משאבים לרשויות המקומיות כדי ליצור תוכנית שנתית בנושא, המותאמת למגזרים שונים.


3. ניהול הלמידה מרחוק: גם זו משימה פדגוגית שרכשנו בה ניסיון מועט בסבב הראשון. אנחנו טרם יודעים כיצד נכון לנהל שנה שלמה תחת דפוס למידה זה. הגמישות והעמימות הן מרכיבים מרכזיים גם כאן. היכולת ‘ללמד תוך כדי תנועה’ היא קריטית. שאלות כמו זמן שיעור אידיאלי בזום או בחדר ועידה מול השיעור הפרונטאלי, האם כל תוכן וכל נושא ניתן ללמד בחלופות מרחוק? כמי שמובילה את מדיניות החינוך בשלטון המקומי, הדילמות האלה ילוו אותנו עד שלא נקפוץ לבריכה.


אנחנו נפתח את שנת הלימודים ללא ידיעה ברורה האם לכלל תלמידי ישראל יש אמצעים ודאיים ללמידה מרחוק. בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי מדובר במחשבים. במגזר החרדי מדובר בחדרי ועידה שיכולים להכיל כיתות שלמות. לשם כך נכון להיערך עם חלוקת טלפונים ניידים שאינם טלפונים חכמים. משימה מורכבת שנכון לשלטון המקומי לקבל אחריות ולנהל אותה בעצמו. בבית שמש יצאנו למהלך של רכש ופנייה לציבור לתרום מכשירים תקינים שלא בשימוש במסגרת חינוך לאחריות.

4. למידת עמיתים ופיתוח הלומד העצמאי: בשל המרכיב הדומיננטי של חוסר הוודאות, נכון לצוותים, בגיבוי הרשויות המקומיות ומשרד החינוך, לקבע תהליך של למידת עמיתים בין צוותי החינוך. לכנס את כלל המורים ולשמוע כיצד הם מתמודדים עם דילמות היומיום, הגדרת חסמים ודרכי התמודדות. בבית שמש קיימנו מפגשי עמיתים לפי מגזרים. כך נוצרה הפרייה הדדית וצוותי החינוך אימצו הצלחות ונמנעו מטעויות שנעשו במקומות אחרים. מרגש היה לשמוע מנהלת ביה"ס "בית יעקב" מהמגזר החרדי שסיפרה שהיא קיימה חידון כיתתי במסגרת "חדר ועידה" ואב הבית שהיה שותף לשיחה נסע פיזית והניח ליד דלת הבית את הפרס שהתלמידה זכתה בו.

5. החלטות מקומיות: אני קוראת לראשי השלטון המקומי קבלו החלטות המותאמות לאופי היישוב שאתם עומדים בראשו. בבית שמש בשנה הבאה כל מנהלת בית ספר יחליט על מקצוע אחד או שניים שאותו ילמדו מהבית החל מכיתה ב’ ועד י"ב. למידת חקר ולא מבחנים. הרווח כפול: חידוד פדגוגי והקטנת שעות נוכחות בביה"ס.

נוהגים לומר - חישבו מחוץ לקופסה. לקראת שנת הלימודים תשפ"א, אני מבקשת לומר - הניחו את הקופסה בצד. הפכו את העמימות ליצירתיות. רק כך נצלח את השנה. 

הכותבת היא ראש עיריית בית שמש ואשת חינוך