עסק ביום | פיצ'ר

"כשחקן יידיש הופעתי הרבה בבתי אבות ובפני קשישים – ברור שזה נגמר"

אמיתי קדר, בן 50, עוסק במשחק כבר 25 שנה • "אם הייתי צריך להתקיים רק מהסיוע של הפעימות, מצבי לא היה טוב" •"גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

אמיתי קדר, שחקן תיאטרון / צילום: אורן סלע
אמיתי קדר, שחקן תיאטרון / צילום: אורן סלע

אמיתי קדר, בן 50, עוסק במשחק מאז שסיים את לימודיו לפני 25 שנה. במהלך השנים הוא עבד בתיאטרות שונים, "אבל ב-18 השנים האחרונות השקעתי את עיקר עבודתי ואמנותי בתיאטרון יידישפיל ובתרבות היידיש. התגלגלתי לשם די במקרה אחרי ששיחקתי בהבימה בהצגה הדיבוק. קיבלתי הצעה לעבוד כפרילנס בתיאטרון היידיש - כנראה משהו בכישרון ובאנרגיות ששידרתי - וככה השתלבתי שם. אהבתי את זה, נשארתי, ובהמשך רוב הזמן עבדתי כשכיר.

"בשנת 2018 קיבלתי הצעה לשחק בהצגה 'אוסלו' בקנדה, אז עזבתי את התיאטרון ונסעתי לשם לכמה חודשים. הרעיון היה לחזור בסוף הפרויקט ולהשתלב בארץ, למצוא את דרכי, אבל איכשהו יצא שחזרתי דווקא בחודש מרץ, בדיוק לתוך הבידוד ולתוך הקורונה".

חוסר הוודאות מוכר לקדר, אבל בוודאי שלא כך: "בכל מקרה בתחום שלי זה היה ללכת אל הלא נודע ולהשתלב במשהו. האמנתי שאתגלגל ויהיה בסדר. אבל אז נחתתי לשוק קפוא שבו גם מי שיש לו משהו ביד, בכלל לא עובד. בעבר תמיד היו לי פרויקטים וחלטורות - הפעם לא היה כלום. ובכלל - בין היתר, כשחקן יידיש הופעתי הרבה בבתי אבות ובפני קשישים - ברור שזה נגמר. להערכתי תיאטרון היידיש נמצא בבעיה קשה יותר. אני מאמין שגם אם התיאטרון יחזור, הקהל שלו לא יוכל להגיע לצפות בהצגות כמו פעם. היום מדברים על חזרה של התרבות, יש אופק, אבל אני לא יודע מה זה אומר על הקהל שצופה בהצגות יידיש".

קיבלת כסף בפעימות?
"אם הייתי צריך להתקיים רק מהסיוע של הפעימות, מצבי לא היה טוב. הרי עד 2018 הייתי גם שכיר, אז לא הגיע לי הרבה. למזלי יש לי חסכונות ועזרה משפחתית שעוזרים לי לשרוד. מצד שני - זה שאני לא מתפרנס בחודשים האחרונים - זו עובדה, אבל הקורונה לפחות נותנת לי השראה וזמן פנוי, כך שאני בתהליך כתיבה של הצגת יחיד וגם מעלה לרשת סרטונים בשם איזולירבנד. אני חייב להיות בעשייה, אחרת כבר הייתי מתחרפן".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il