קיצור הטיסה לדרום אמריקה והפוטנציאל החקלאי: האינטרס העסקי הברור ביחסים עם סודאן

ידיעה זו פורסמה במקור באוגוסט 2020, אנחנו מפרסמים אותה מחדש עם עדכונים קלים לאור ההודעה על כינון יחסים בין ישראל לסודאן והוצאתה של סודאן מרשימת המדינות התומכות בטרור

הסכם שלום עם סודאן יהיה צעד נוסף קדימה בבחינת שינוי מעמדה של ישראל באזור המזרח התיכון. בעוד היחסים עם איחוד האמירויות היו ידועים לכול זה 20 שנה, סודאן היא מדינה שנמצאה מאז 1993 (ועד הוצאתה היום) ברשימת המדינות הנותנות מחסה לטרור, רשימה פורמלית של מחלקת המדינה האמריקאית.

הימצאותה של סודאן ברשימה חסמה כמעט לחלוטין את התפתחותה הכלכלית, ושחרור משם יעניק לסודאנים קפיצה כלכלית משמעותית. סודאן הוכנסה לרשימה המפוקפקת כיוון ששימשה מקום מגוריו של מנהיג אל-קאעידה אוסאמה בן לאדן, בין השנים 1991-1993, ותמכה כספית וארגונית בחמאס, בחיזבאללה ובג'יהאד האסלאמי.

המדינה השלישית בגודלה באפריקה, עם 44 מיליון איש, שכמעט כל אוכלוסייתה מוסלמית ודוברת ערבית, עשויה להיות הבאה בתור בהיפתחה כלפי ישראל ולייצר מומנטום מרשים מאוד באזור כולו. אולם מומחים מטילים ספק בכך שהעם הסודאני יסתגל ליחסים עם ישראל באותה מהירות והמורכבויות הפוליטיות במדינה עשויות לעכב את הקשר.

כך למשל, סיפור הדחת דובר משרד החוץ הסודאני, חיידר בדווי סאדק, אחרי שאמר באוגוסט כי בסודאן "מצפים לחתום על הסכם שלום עם ישראל. הצעד של האמירויות משרטט את המסלול לשאר מדינות ערב" . שר החוץ הסודאני עומר קמר א-דין פרסם הבהרה שלפיה משרד החוץ הסודאני כלל לא דן בקשרים עם ישראל, אולם גם זה לא מדויק. שהרי פקידים בכירים בממשל מדליפים לעיתונות הגלובלית שבחודשים האחרונים מתנהלות שיחות בין גורמים בסודאן ובישראל, בתיווך מצרים, איחוד האמירויות וארה"ב.

"אסם התבואה של אפריקה"

ד"ר חיים קורן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ומי שהיה שגריר ישראל הראשון במדינת דרום-סודאן וגם שגריר ישראל למצרים עד 2016 אומר ל"גלובס" שהוויכוח בין דובר משרד החוץ לבין שר החוץ על מהות הקשרים השקטים עם ישראל אינו מפתיע. להיפך, מדובר באירוע שגרתי בצמרת השלטון המפולגת של סודאן.

"זה קורה שם הרבה, יש מהומה בתוך ממשלת סודאן. צד אחד מנצל את הצד השני, אלה מנהלים מאבקי כוח, ואחרים לא מדווחים לעמיתיהם על מהלכים. אני לא מופתע שדובר משרד החוץ אמר דבר אחד, ושר החוץ הכחיש".

על הפוטנציאל העסקי ביחסים בין שתי המדינות אומר קורן: "ישראלים יכולים להתעניין שם בנושא של פיתוח תשתיות והסודאנים מצפים לכך, אם כי הדרך לפרויקטים גדולים עדיין רחוקה. הדבר המעניין הוא שאם נפתח יחסים עם סודאן, חברות התעופה יוכלו לקצר את זמן הטיסה בין ישראל לאמריקה הדרומית, בכשעתיים, כיוון שניתן יהיה לחלוף מעל שמי סודאן.

"צריך לשים לב שהאוכלוסייה הסודאנית צעירה מאוד. 50% מהם בני פחות מ-30. יש שם 44 מיליון איש, הנמצאים תחת משטר המדכא זכויות אדם, אך יש להם גישה לרשתות חברתיות. אין אצלם חופש ביטוי או עיתונות מתפקדת, אבל הם מאוד מעורים, ורבים דוברי אנגלית. יש שם פן אזרחי הדוחף לכיוון דמוקרטיה והקלות על חירויות האזרח. לדוגמה המהלך הגדול היה ביטול ברית המילה לנשים, אחרי מאבק אזרחי ממושך. ובכל זאת, יש מפגינים שהצליחו להפיל את באשיר, שהיה דיקטטור רב עוצמה".

מה הפוטנציאל הכלכלי מול סודאן?
"סודאן נתפסת כאסם התבואה של אפריקה. יש שם קרקע פורה מאוד, עם גידולי כותנה ודגנים. באזור התמזגות הנילוס הכחול והנילוס הלבן, ליד העיר ח'רטום, יש גידולי בקר וחקלאות עם קרקע ביצתית טובה. סעודיה מתייחסת אליהם כמדינת הביטחון התזונתי של הסעודים. אז למומחים חקלאיים, מומחי מים, וטכנולוגיות חקלאות ישראלית, יש הרבה מה לעשות שם. לגבי טכנולוגיה של תוכנות, ותשתיות, עדיין מוקדם, כי סודאן צריכה להתפתח".

ותיירות?
"החופים של סודאן לאורך הים האדום הם מן היפים בעולם, וכולם נחשפו לסיפורים על מועדוני הצלילה, ששימשו חסות למוסד להברחת אתיופים. מאוד יפה שם, אבל זה לא דובאי, אין בתי מלון מפוארים. מדובר במדינה ענייה. אתרי הצלילה מדהימים, ישראלים מיטיבי לכת יידעו להעריך את המקום, אבל זה לא מתאים לתיירות רגילה, כרגע.
"מבחינה עסקית יקח קצת זמן לפתח שם יחסים. אמנם יש פוטנציאל, אבל באפריקה, תמיד נמצא ברקע הנושא של השוחד, וזה דבר בעייתי למי שרוצה לעשות עסקים בצורה עניינית".

"הדרך ללב וושינגטון עוברת בירושלים"

בפברואר 2020 ביקר נתניהו באוגנדה. במהלך שהייתו הקצרה שם, הגיע לשם מנהיגה של סודאן, עבד אל-פתאח בורהאן, ונועד עימו. הביקור הוסתר מחברי ממשלתו של בורהאן והוא ספג על כך ביקורת רבה ואף גינויים ממנהיגים דתיים. באותה פגישה סיכמו נתניהו ובורהאן "להתחיל שיתוף פעולה שיוביל לנורמליזציה של היחסים".

ד"ר קורן מספר ל"גלובס" שידוע כי הסודאנים מעוניינים מאוד בנורמליזציה ושיתופי פעולה עם ישראל. "מזכיר המדינה מייק פומפאו הבהיר להם שהדרך שלהם להגיע ללב של וושינגטון צריכה לעבור דרך ירושלים. הוא התנה כל התקדמות של סודאן אל מול הממשל האמריקאי, בכך שייפגשו עם נתניהו", אומר קורן.

העניין הראשי עבור הסודאנים הוא הסרה מרשימת המדינות תומכות הטרור. "הם לא באים מאהבת ישראל, אלא מן הצרכים שלהם לצאת מן המצב הכלכלי. בורהאן, שנפגש עם נתניהו בפברואר, הוא כיום הגנרל המוביל את המדינה, והוא כלכלן בינלאומי ובעל גישות קומוניסטיות וכיום הוא ראש מועצה זמנית שלטת הנמצאת בתקופת מעבר עד לקיומן של בחירות ב-2022. בתוך צמרת השלטון קיימות אי-הסכמות עמוקות, והוא סוחב את העגלה".

אז יש מחלוקות בנוגע לישראל?
"למרות הרעש והצלצולים, אני חושב שביחס לישראל אין הרבה מחלוקת. הסודאנים נקטו כמה צעדים כדי להפסיק להיות מדינה בת-חסות של איראן. בדחיפה של ערב הסעודית. הם זזו לכיוון אחר והם רוצים ללכת עם הטובים ולקבל הקלות כלכליות".

האם יש להם שנאה מושרשת ליהודים, ישראלים?
"דווקא לא. בעבר סודאן הייתה עמוק בתוך הפאן-ערביות, אך מאז שמצרים שינתה את היחס כלפי ישראל, הם, כזכור, איפשרו את עליית משה, האתיופים שהגיעו לישראל. על הדרכונים הזרים של הסודאנים כתוב 'מותר לבקר בכל העולם, חוץ מישראל', אבל הם עם חכם והם מבינים כיום שהעולם משתנה. יש שם אליטה וידע נרחב לשפה האנגלית. בעיקר בצפון המדינה. אוניברסיטת ח'רטום שבעבר נחשבה לטובה באפריקה".

עשרות אלפי סודאנים חיו בישראל ועדיין חיים פה כעובדים זרים.
"נכון, וזה דבר מדהים, כי הסודאנים שהיו בארץ וחזרו לסודאן, קלטו פה עברית, אבל מי שמכיר את הקהילייה הסודאנית פה יודע שרבים מהם דוברי אנגלית (מעבר לערבית שפתם), ויודעים להסתדר היטב. והיו להם שנים יפות בישראל, הרוויחו כסף לא רע. אני קורא את השיח ברשתות החברתיות. בערך 12 אלף איש שחזרו לסודאן, ומספרים שם דברים טובים עלינו". 

אז אתה אומר שלישראל נוצרו אלפי "שגרירים קטנים" המדברים עלינו דברים טובים בסודאן בשל השנים ששהו כאן כעובדים זרים?
"כן, בדיוק כך. בסך הכול במשך השנים חיו בישראל כ-40 אלף סודאנים, רבים מהם חזרו לשם. יש אלפי סודאנים המדברים עברית. אחד מהם חוזר מפה ומספר לחבריו 'אני חילקתי מגבות בבית מלון בים המלח והרווחתי הרבה'. החוויה שלהם בישראל הייתה בסופו של דבר חיובית, חלקם באו לסיבוב שני, להרוויח עוד כסף. בניגוד למה שסופר כאשר הם חזרו לסודאן, לא הייתה שום רדיפה נגדם וזאת על אף שלכולם כתוב בדרכונים 'מותר לבקר בכל העולם, חוץ מישראל'. אף אחד לא אכף את החוק הזה ולא העניש אותם. והם למדו שישראל היא כלכלה מפותחת וחשובה, הם מספרים על כך לסודאנים אחרים והיחס כלפי ישראל השתנה".