חסינות לאורך זמן? מה אומרים המחקרים על הסיכוי לחלות בקורונה שוב

החורף הקרב ובא גורם למערכות הבריאות בכל העולם לדריכות גבוהה, בשל החשש מעומס שייווצר בבתי החולים בעקבות וירוסים עונתיים בשילוב עם התפרצות הקורונה • אלא שמחקרים חדשים על התמודדות הגוף עם הנגיף מלמדים על סיבה לאופטימיות זהירה

בדיקה סרולוגית לוירוס הקורונה / צילום: Jens Meyer, Associated Press
בדיקה סרולוגית לוירוס הקורונה / צילום: Jens Meyer, Associated Press

בזמן שתחלואת הקורונה ממשיכה לגדול ברחבי העולם, ומערכות הבריאות מסתכלות בחשש לחורף הקרב ובא שבו צפויות להתווסף לעומסים בבתי החולים גם מחלות עונתיות, ייתכן ובאופק ישנה בשורה שניתן לשאוב ממנה עידוד: מדענים שעוקבים אחר התגובות החיסוניות לנגיף, מתחילים לראות סימנים מעודדים לחסינות חזקה ומתמשכת, אפילו אצל אנשים שפיתחו רק תסמינים קלים של קוביד-19. כך עולה מממצאים של מחקרים חדשים.

נראה כי נוגדנים הנלחמים במחלות, כמו גם תאי חיסון הנקראים תאי B ותאי T המסוגלים לזהות את הווירוס, נותרים בגופם של אלו שחלו בקורונה לאחר שהבריאו, ואף התגברו במספרם במשך שלושה חודשים לאחר הופעת הסימפטומים . זוהי בשורה מעודדת, המצביעה על תגובת הגוף לנגיפים אחרים.

אחד מהמחקרים, שטרם עבר ביקורת עמיתים, בוצע בין היתר על ידי חוקרים מאוניברסיטת אריזונה בארה"ב. אף שלא ניתן להסיק עדיין באופן מובהק כי חולי קורונה מפתחים חסינות לתחלואה חוזרת ואף שהחוקרים בשלב זה אינם יכולים לחזות כמה זמן התגובות החיסוניות הללו יימשכו, מומחים רבים רואים בנתונים אינדיקציה מבורכת לכך שהתאים הנדרשים לתהליך בגוף מבצעים את עבודתם, באופן שמגדיל את הסיכויים שלהם להדוף את נגיף הקורונה, מהר יותר מבעבר, אם חולה לשעבר נחשף בשנית לנגיף.

מחלות מסוימות, כמו שפעת, עלולות להכות בנו שוב ושוב. זאת, בין היתר בשל שיעורי המוטציה הגבוהים של נגיפי השפעת. לעומת זאת, וירוסים ממשפחת הקורונה נוטים פחות לשנות את המעטפת שלהם משנה לשנה. המחקר בנושא קורונה עדיין בחיתוליו, שכן העולם מתמודד עם הנגיף פחות משמונה חודשים.

אף שהמחקר הנוכחי ומחקרים נוספים רומזים על פוטנציאל של 'חיסון עדר' והגנה מתחלואה חוזרת, חוקרים מבהירים כי עדיין מוקדם וקשה לחזות מה עומד לקרות ואיך יתנהג הנגיף בעתיד, והאם החסינות מפני תחלואה חוזרת הינה זמנית, או עשויה להגן על המבריאים לטווח הארוך.

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, מסביר כי "מחקרים שונים מצביעים על כך שההתחסנות שנרכשת בהדבקות לנגיף משלבת בין התפתחות נוגדנים לבין מערכת החיסון התאית, השילוב של שתי המערכות ככל הנראה מקנה חסינות גם בחשיפה שגרמה להדבקה א-סימפטומטית. בנוסף נבחנת האפשרות שחשיפה לנגיפי קורונה אחרים אשר אחראים להדבקה משמעותית במחלות נשימה וירליות בכל חורף גם היא בעלת משמעות חיסונית ויתכן גם כחלק מהגעה לחסינות עדר.

"בכל מקרה, על פי נתוני המחקרים הסרולוגיים, בישראל אנו עדיין רחוקים מרמת חסינות עדר בין אם היא עומדת על הדבקה של כ-60% מהאוכלוסייה או יותר קרוב ל-20% לפי חוקרים אחרים הנותנים יותר מקום לחשיפה לנגיפי קורונה אחרים.

"כך שכל השמים את יהבם על חסינות העדר - אנחנו עדיין רחוקים משם הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית ונצטרך להמשיך ללמוד לחיות עם הנגיף בדגש לקראת החורף. אם כי כמובן שצריך לזכור שהחשיפה לנגיף באזורים ואוכלוסיות שונות בארץ שונה באופן משמעותי וגם לה יש משמעות לגבי התפתחות חסינות עדר".

צרו איתנו קשר *5988