קורונה בחינוך: מערכה שנייה או הזדמנות חדשה לתיקון

בצל הקורונה ורגע לפני ה-1 בספטמבר, זה הזמן לאמץ גישות חדשות ולמנף את מערכת החינוך ולהתאימה לאתגרי העידן

כיתה בבית ספר יסודי בתל אביב, מסודרת לשמירת מרחק בין תלמידים / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press
כיתה בבית ספר יסודי בתל אביב, מסודרת לשמירת מרחק בין תלמידים / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

בניגוד לאקדמיה שהיתה ברובה זמישה (זריזה וגמישה) בתגובתה והתאימה את הלמידה לצרכים המשתנים, מערכת החינוך נתנה מענים חלקיים מותאמים ולא מנפה את הניסוי הגדול בחינוך לכדי שינוי מערכתי. רגע לפני האחד בספטמבר, חמושים בתובנות בסיסיות, כדאי להפוך את המשבר להזדמנות פז לשינוי משמעותי בחינוך, בתפקיד המורה ובשילוב גישות חינוכיות עדכניות. במקום ללמד בהתאם לתפיסות העבר ולהתאימן לאילוצי התקופה, זה הזמן לאמץ גישות חדשות ולמנף את מערכת החינוך ולהתאימה לאתגרי העידן.

אוטונומיה וביזור סמכויות

המתווה החדש שהוצג מאפשר גמישות למנהלים במערכת החינוך ומחלקות חינוך ברשויות תוך הבטחה לביזור סמכויות. מתן אוטונומיה והגמשה יכולים להיות הזדמנות פז לפיתוח יזמויות חינוכיות ומתן מענים מותאמים. זו ההזדמנות לנצל את המרחבים העירוניים לטובת מערכת החינוך, לדוגמה: שימוש במוזיאונים, מרחבי תרבות, משאבי טבע ועוד, זו הזדמנות לשילוב למידה משמעותית ולמידה ניידת. זו יכולה להיות שעתה היפה של מערכת החינוך שמחזירה את החינוך הבלתי פורמלי בדלת הראשית לבית הספר. מול הצורך לחזק את הכישורים החברתיים של התלמידים, שילוב החינוך הבלתי פורמלי יכול להגביר את המעורבות של התלמיד בבית הספר.

 שילוב כוח אדם מגוון והגדרה מחדש של תפקיד המורה

חלק מתוכנית ההיערכות לתשפ"א מתייחסת לשילוב של כוח אדם חדש במערך החינוך, שינוי שרבים יחלו לו. טרם ידוע מי ישולב במערך החינוך אך שילוב של אמנים, מורים מהחינוך הבלתי פורמלי, סטודנטים להוראה וסטודנטים בכלל יחשוף את התלמיד למגוון בעלי תפקידים ודמויות. חשיפה שיכולה לסייע בהגמשת תכנית הלימודים והתאמתה לתחומי העניין של התלמידים.

זה הזמן לחשוב על הגדרה מחדש של תפקיד המורה ולהכשיר את המורים בהתאם, המורה כמנחה, כמאמן, כמסייע לפתוח כישורי למידה. מבנה הלמידה המשתנה מציע מרחבים חדשים ויצירתיים. האם אנו עוברים למבנה של למידה ביתי בו חלק מהאחריות ללמידה מועברת להורה, או האם אנו חושבים על תהליכים חדשים של הנחיה ותמיכה של המורה בתהליכי הלמידה והערכה של התלמיד. כיצד מסייעים לתלמיד להיות לומד עצמאי ומשפרים את מיומנויות הלמידה שלו.

תכנון למידה שיוויוני, שיוויון בהקצאת המשאבים ומתן משאבים מותאמים

התלמידים נבדלים במשאבי הלמידה והמחשוב העומדים לרשותם, גם בתי הספר נבדלים בתשתיות ובבתי ספר רבים אין תשתית מחשבים הולמת. יצא מכרז לרכישת 140 אלף מחשבים ואספקת תשתיות מותאמות. לפני דצמבר עדיין לא ישולב ציוד זה במוסדות החינוך. זה הזמן לחשוב על הערכות שוויונית וגיוס תקציבים ההולם את צרכי המערכת והתלמידים, בהעדר תשתיות יש לחשוב כיצד למפות את משאבי המחשבים של התלמידים השונים ולמצא פתרונות יצירתיים.

במחקר של MIT על אופן ההתמודדות של 50 מדינות בנושא התאמת מערכת החינוך בתקופת הקורונה, הציעו להתאים פתרונות אישיים לכל משפחה, לשלב ילדים בשלבי התכנון של השנה הבאה. להזמין תלמידים למפגשים ולהקשיב לצרכים ולהצעות שלהם, ולהציע פתרונות מותאמים לכל משפחה. ללא התייחסות לסוגיה זו לא תתאפשר למידה מותאמת ובוודאי לא למידה שוויונית. תקופת הקורונה תהפוך מהזדמנות לתקופה בה התרחבו והועמקו הפערים בין תלמידים מבתים בעלי משאבים ותשתיות לכאלה שאין ברשותם תשתית ומחשב זמין לשעות הלמידה.

מרחבי למידה חדשים

שילוב הלמידה המקוונת מהווה אתגר לקידום מרחבי למידה חדשים - כאלו שניתן להיעזר בהם לקידום ערכים של חיים משותפים ופיתוח רגישות תרבותית. קיום מפגשי למידה מקוונים עם תלמידים מבתי ספר שונים, ממגזרים שונים ואף מקהילות בעולם. הזום מאפשר לנו לשלב ערכים של רב תרבותיות בתכניות למידה שיתופית בעולמות הווירטואליים.

כדי למקסם את ההזדמנות שמציעה הטכנולוגיה חייבים להתאים את הכשרת המורים ללמידה משולבת טכנולוגיה. בפתחה של שנה"ל בצל הקורונה, זו שנה של הזדמנות לשינוי חשיבה והתאמה של מערכת החינוך לעידן אחר. 

הכותבת היא מנהלת אקדמית בחוג לחינוך וחברה בקריה האקדמית אונו, מומחית לטכנולוגיות למידה ומפקחת לשעבר באגף להכשרה מקצועית במשרד החינוך

צרו איתנו קשר *5988