פרופ' ליאו ליידרמן: המיקום של דובאי נותן לה יתרון בכל הקשור ליזמות מול סין ואפריקה

בנאומו בוועידה הכלכלית של "גלובס" לאור ההסכם עם איחוד האמירויות התייחס היועץ הכלכלי של בנק הפועלים להזדמנויות של הסקטור העסקי בישראל הטמונות בהסכם הנרמול

במסגרת הוועידה הכלכלית שבוחנת את ההשפעות של הסכם הנרמול עם איחוד האמירויות, התייחס פרופ' ליאו ליידרמן למה שמצופה מישראל בכל הקשור בהיבט העסקי בכל הקשור להסכם.  היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים ציין כי תנאי הכרחי למיצוי התועלות מההסכם הוא "הבנה לעומק, של סדרי העדיפויות והאסטרטגיה הכלכלית שהותוו ע"י מנהיגיה של מדינה זאת.

באיחוד האמירויות יודעים לתכנן קדימה. בשנה הקרובה, איחוד האמירויות יחגוג 50 שנה להקמתו כפדרציה פוליטית עצמאית. כאחת מהדרכים לציין תאריך זה, יורש העצר, השייח' מוחמד בן זאיד, השיק את "חזון 2021" (Vision 2021), שהיא תוכנית אסטרטגית להאצת תהליכי הרפורמה והמודרניזציה של האיחוד. במקביל, קיימות תכניות רב-שנתיות שונות, עם יעדים לטווח הבינוני וארוך, כגון "האסטרטגיה לדיגיטליזציה ויישום המהפכה התעשייתית הרביעית", ו"אסטרטגיית הבלוקצ'יין לקראת 2021". קביעת המדיניות הכלכלית על פי יעדים של הטווח הבינוני והארוך זוכה לשבחים רבים בקרב מוסדות בינלאומיים כגון קרן המטבע והבנק העולמי, וכן מגופי השקעה מוול סטריט ושאר העולם".

מאז ההודעה על הסכם הנרמול לפני כשבוע וחצי הסקטור העסקי בישראל דן בהזדמנויות העסקיות הטמונות במסחר עם הכלכלה האמריטית. לפי ליידרמן, "הן במגזר העסקי והן בממשלתי, יישום הסכם הנורמליזציה ייצור הזדמנויות אטרקטיביות מאד להשתלבות בתהליך המעבר של איחוד האמירויות למשק דינמי ומודרני. כפי שנראה בהמשך, מדובר לא רק בנושאי ביטחון או טכנולוגיה. היבטים רבים בתהליך הזה מזכירים את הטרנספורמציה של המשק הישראלי משנות השישים והשבעים במאה הקודמת ל-eco-system שונה לחלוטין בשנות התשעים והאלפיים. זאת, על רקע הפעלת רפורמות מבניות ותהליכי ליברליזציה במשק.

חשוב להדגיש שכבר כיום איחוד האמירויות, כולל אזורי הסחר החופשי שלו, מהווה כלכלה מתקדמת בתחומים רבים. יתרון גדול הוא המיקום הגיאוגרפי האסטרטגי של האיחוד, בין אסיה, אירופה ואפריקה. אלפי חברות מסין משתמשות בדובאי כ-hub למסחר עם עמיתים מאפריקה. סוחרים מהודו רואים באיחוד גשר לשאר העולם. חברות מאמריקה הלטינית משתמשים באיחוד כשער כניסה לדרום אסיה. גורמים במערב רואים את דובאי כתחנה ראשונה בכניסתם למזרח התיכון. על הקלות היחסית בה ניתן לקיים עסקים באיחוד, בסביבה יעילה עם מעט ביורוקרטיה, יעיד הדרוג שלהם במקום ה- 11 במדד הבינלאומי לסביבת ניהול העסקים, לא רחוק מהמיקום של ארה"ב ואנגליה. זאת, בהשוואה בישראל, המדורגת המקום ה- 49 המאכזב, המצביע על קשיים וביורוקרטיה רבים, הבולמים חלק מההתפתחות העסקית. על פי הפורום הכלכלי העולמי, איחוד האמירויות הוא המרכז המוביל בעולם הערבי למסחר ו- eCommerce אזורי".

עיני המשקיעים ובעיקר אלו מתעשיית ההייטק נשואות בעיניים בוהקות לכסף הרב שיכול להגיע ממשקיעים בנסיכויות. בנאומו בוועידה, ליידרמן התייחס בפירוט לתתי התחומים בהייטק הישראלי שיכולים למשוך את תשומת הלב של כלכלת האיחוד: "על סמך האסטרטגיה הכלכלית של האיחוד, מה הם תהליכי המאקרו בהם ישראלים יוכלו להשתלב, לתרום, ולמצוא הזדמנויות? מה בעצם מעניין את מנהיגי האיחוד? נושא ראשון הוא יצירת eco system המעודד את היזמות, החדשנות, הדיגיטליזציה, ומהפכה הטכנולוגית באיחוד. נושאי ההייטק זוכים לתשומת לב רבה, ורק לאחרונה הם התחילו בפיתוח אקסלרטורים. בתוך כך, יישומי ה-eCommerce, הסייבר והבלוקציין הם בסדר עדיפות גבוה, וכך גם הפינטק והדיגיטליזציה של הבנקאות והשירותים הפיננסיים".

הכלכלה שהתעשרה מנפט אך עדיין נאבקת בשיעורי אבטלה גבוהים בקרב הצעירים

בעוד שהתקשורת הישראלית מרבה לעסוק בעושר הרב, בהתעשרות מנפט ובגורדי השחקים המרשימים שיש באבו דאבי ובדובאי מעט דובר כל כוח העבודה המקומי באיחוד. ליידרמן ציין כי בהנהגה מייחסים חשיבות רבה לשוק העבודה שאמנם מורכב ברובו מזרים אך עדיין סובל משיעורי אבטלה גבוהים בקרב המקומיים הצעירים: "'אמירטיזציה (Emiratization)' של שוק העבודה הוא יעד לאומי מרכזי נוסף. כידוע, מתוך אוכלוסייה של 9.5 מיליון תושבים, רק 12% הם מקומיים. צמיחת המשק בשנים האחרונות נשענה בעיקר על עובדים זרים, כולל במשרות הבכירות הדורשות מיומנות והשכלה גבוהות. התושבים המקומיים מועסקים בעיקר במגזר הציבורי, אולם חלקם בכוח העבודה במגזר הפרטי שואף לאפס, גם בגלל הפריון הנמוך שלהם. שיעורי האבטלה של נשים וצעירים מקומיים הם גבוהים יחסית: 21% בקרב נשים ו-11% בקרב צעירים מתחת לגיל 25. מטרת ה"אמירטיזציה" היא להגדיל את משקל המשרות בשוק העבודה המאוישות ע"י תושבים מקומיים. לאורך זמן, היעד האסטרטגי הוא לנצל את הטאלנטים המקומיים, לשכלל את רמת ההשכלה והכישורים המקצועיים של המקומיים, על מנת להגדיל את חלקם גם במשרות הבכירות המתוגמלות ביותר".

ליידרמן הדגיש כי ההנהגה האמריטית לא מנותקת ממשבר האקלים וכי "הקטנת התלות של כלכלת האיחוד בענף הנפט ודיברסיפיקציה של הייצור לענפי משק אחרים" הוא יעד מרכזי של כלכלת האיחוד. בהקשר זה ליידרמן ציין כי באיחוד משקיעים בפיתוח מקורות אנרגיה אלטרנטיביים, כגון אנרגיה סולרית.

בתחום הפיננסי ליידרמן ציין כי האיחוד מעוניין לפתח שוק הון מקומי באמצעות כלים של "מעבר לגיוס הון ממשלתי ופרטי באמצעות אגרות חוב נקובות במטבע המקומי. גם החיזוק והפיתוח של ענפי הבנקאות, הביטוח, ומערכת הפנסיה עומדת בסדר עדיפות גבוה. בהקשר של קרנות הפנסיה, בולטת השאיפה להשקיע חלק קטן יתר מהמקורות בנכסים שקשורים לענפי האנרגיה, ולהגדיל את החלק המופנה לחו"ל".

***גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף בנק הפועלים ואיגוד הדירקטורים