הכנסת תפוזר? הדיון בוועדת הכספים על דחיית אישור התקציב הופסק

הדיון בוועדת הכספים על הצעתו של ח"כ צבי האוזר לדחות את אישור תקציב המדינה ב-100 ימים נפסק לאחר שעד כה הליכוד וכחול לבן לא הגיעו להסכמות • באוצר מתנגדים למנגנון הגדלת התקציב ההמשכי שעלה בדיון

צבי האוזר בהצבעה על דחיית התקציב / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
צבי האוזר בהצבעה על דחיית התקציב / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ועדת הכספים הפסיקה את הדיון בהצעת החוק של ח"כ צבי האוזר לדחיית מועד הגשת התקציב ב-100 ימים. היו"ר הזמני יצחק פינדרוס המחליף את משה גפני אשר מחלים מצינתור, הודיע כי הוועדה תתכנס שוב בתשע בערב להצבעות. בפועל לא התקיימו הצבעות עד כה, שכן אין הסכמה סופית בין צוותי המשא ומתן של הליכוד וכחול לבן באשר למתווה שימנע בחירות.

בדיון הביעו בכירי האוצר התנגדות למנגנון שהציעה ועדת הכספים להגדלת התקציב ההמשכי במסגרת החוק לדחיית מועד הבחירות, במטרה לתת מענה לצרכים שונים שאינם מתוקצבים נוכח התקציב ההמשכי.

לפי ההצעה שהציגה הוועדה, יקבע במסגרת הוראת קבע, כי חישוב התקציב ההמשכי של 1/12 ליתר חודשי השנה, יבוצע בתוספת הסכום של מדד המחירים לצרכן ושיעור הגידול באוכלוסייה בישראל בשנה האחרונה. זאת לצורך מתן מענים תקציביים לתוכניות שונות שהתקיימו בשנת 2019 ו"נתקעו" בשל העדר תקציב מעודכן.

כמו כן, מוצע בתיקון, כי במסגרת הוראת שעה, יקבע כי ממועד אישור הצעת התקציב על ידי הממשלה לשנת 2020, (עוד בטרם אושר בידי הכנסת) החישוב של 1/12 ייגזר מתוך סכום הצעת התקציב החדשה.

אסי מסינג, יועץ המשפטי של משרד האוצר אמר כי  "ההצעה הזו כלל לא תואמה עם הממשלה, היא לא עברה ועדת שרים כמקובל, זה שונה לחלוטין מההצעה המקורית להארכת המועד. ההצעה היא לעשות תקציב בלי לקרוא לזה תקציב, היא קובעת שעד ה-3 בדצמבר 2020, הממשלה יכולה להגדיל את התקציב ההמשכי הקיים באיקס מסוים לפי קצב גידול האוכלוסייה, והאלטרנטיבה שהממשלה תגיש הצעת תקציב, ולפיה תפעל, גם אם תאושר בכנסת וגם אם לאו. המשמעות דה פקטו ,שכרגע קובעים את מסגרת התקציב, הדבר הזה מנוגד לעיקרון חוק התקציב. עוקפים את הדבר הזה, ביצירת מנגנון חדש. מייצרים מתכונת של ייצור תקציב בפועל".

רוני חזקיהו, החשב הכללי, התייחס להקבלה שנעשתה בדיון, להליך אישור התקציב לשנת 2015, לעניין תוספת לתקציב המדינה: "המצב שונה מהותית מהמצב ב-2015, מעבר לעובדה שהיה אז תקציב שהוגש ורק לא אושר, המצב היה גם שהיה עודף לחשבות הכללית של לפחות כמה מיליארדים לעומת הצרכים. התקציב השנה ב-2020, הוא שונה במהות, כי הוא קצר בעשרות או לפחות בעשרה מיליארדים מהטייסים האוטומטים שיש בהסכמים. בניגוד לצרכים שמסתכמים ב-415 מיליארד, יש לנו 400 מיליארד. אם לא נותר תקציב, אין מה לפעול ולחלק משהו שלא נותר לחלוטין".

שאול מרידור, הממונה על התקציבים באוצר אמר כי "תקציב המשכי אומר שכל עוד הריבון לא נתן את ההיתר, אי אפשר להוציא מעבר לכך. אנחנו מנסים למצוא פתרון לכל מיני בעיות, אבל זו מהות החוק. הדבר הנכון לעשות, זה להרחיב אותו במידה המינימלית האפשרית. כי בסופו של יום, הדבר שצריך לקרות הוא הגשת תקציב מדינה. זו דרך המלך. יש הרבה תלאות שהכסף יצטרך לעבור עד שהכסף ייצא, כי החוק אומר ייצא רק מה שחייב להוציא.

"אין ספק שהעלאה של הסכום, תיתן פתרון לדברים שהעלו פה, אבל לא ייתן פתרון לפרויקטים חדשים בתחבורה למשל. ברור שככל שהסכום גבוה יותר, אז ניתן לפתור יותר דברים, אבל צריך להבין שהמנגנון לא משתנה בחוק, גם אם תהייה הגדלה. זו המהות של חוק היסוד. אנחנו בגרעון די גבוה, ככל שיחליטו להגדיל את הגרעון, הוא יגדל. אין כוונה לממשלה להגדיל מסים".