מאה פעמים חמסה ועוד ח"י: מה עומד מאחורי החוק המהפכני שיחייב דיווח על פערי שכר בין גברים לנשים

המעסיקים התנגדו לדיווח בכל ארגון מעל 100 עובדים, ויו"ר ועדת העבודה והרווחה מצא פשרה מפתיעה • החוק יחול על ארגונים עם 518 עובדים ומעלה • כך נולדה הפשרה וכך יעבוד מעתה החוק המהפכני

חיים כץ בועדת העבודה, הבריאות והרווחה / צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת
חיים כץ בועדת העבודה, הבריאות והרווחה / צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת

ליו"ר ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת חיים כץ מהליכוד יש מנהג. בכל הצעת חוק העוברת תחת ידיו, בכל הסכם שבו מספרים, בכל מסמך הנדרש לקביעת מספר, הוא קובע אותו בכפולות של חמש - חמסה - ו-18 - ח"י. "כשהיינו צריכים לקבוע את דמי החבר לליכוד העולמי, לאחר קרב מתיש קיבלו את הצעתי ל-41 שקל שזה פעמיים ח"י ועוד חמש". וכך גם לאורך השנים בהצעות חוק, בהסכמים וצווים שחתם בתפקידו כשר העבודה והרווחה ובין השאר בהסכמים להגדלת קצבאות הנכים.

וכך היה גם בדיוני הוועדה בשבועות האחרונים אודות חוק דיווח פערי שכר מגדריים שהציעה חברת הכנסת אתי עטיה חברתו למפלגה. אמש אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלשית את הצעתה הקובעת, בין היתר, כי מעסיק המעסיק יותר מ-518 עובדים, יחוייב אחת לשנה לפרסם דוח שכר מגדרי. למה 518? ההצעה המקורית הייתה לרף של 100 עובדים, אלא שארגוני המעסיקים התנגדו.

פער-יציב,-ולא-עומד-להיסגר
 פער-יציב,-ולא-עומד-להיסגר

מרמור בקרב עובדים

עו"ד מיכל וקסמן חילי מהתאחדות התעשיינים אמרה כי הנזקים למעסיקים כתוצאה מהפרסום הזה הם גדולים, ומוסיפים עלויות בתקופה קשה לכלכלה הישראלית. "לבדוק מה שווה למה ולמפות הבדלים של מיומנויות וניסיון בין העובדים, מדובר במשימה בלתי אפשרית". לבקשת יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ הציגה וקסמן נתונים, לפיהם במשק יש כיום 2,957 עסקים שמעסיקים מעל ל-100 עובדים ועל כן יחויבו בהוראות הצעת החוק, אם תאושר סופית.

טענה אחרת שעלתה הייתה כי המעסיקים יחשפו בכך נתוני שכר מול המתחרים ויפגעו ביכולתם לגייס עובדים. טענה שלישית הייתה כי הדבר יגרום למרמור בין העובדים, מצד אלה שמרוויחים פחות.

כץ הציע להעלות את הרף, ובשלב מסוים נמסר כי אם ייקבע רף של 501 עובדים, מספר המפעלים והחברות המעסיקות הנדרשות לחוק יגיע למעט יותר ממאה ושמונים, וסביב הנתון הזה הסתמנה הסכמה. כץ היסס בין 505 - 101 פעמים חמסה, ל-518 - מאה פעמים חמסה ועוד ח"י, ולבסוף הכריע בעד השני, וכך נקבע.

הוא הגיב בצחוק לטענה כי אולי מקורב לחברי הכנסת מחזיק במפעל או חברה המעסיקים 517 עובדים. "אין לי אחות ואין לי אח", דברי כץ ל"גלובס".

החוק ייכנס לתוקף כבר השנה

ובחזרה לחוק שעבר. אורי טורקיה שלס, לשעבר מנהלת מערך הסיוע המשפטי בויצו ישראל שהייתה מעורבת בהכנת החוק, אמרה ל"גלובס" כי החוק יחול על 180 מעסיקים גדולים, בפיילוט לשלוש שנים, שבסיומו יוחלט אם להרחיבו. הוא ייכנס לתוקף כבר השנה, משמע הדוח השנתי הראשון יפורסם ביוני 2021.

המעסיק יאסוף נתונים ויערוך אחת לשנה דוח פנימי, שבו יפורט השכר הממוצע של עובדות ועובדים תוך פירוט פערי השכר הממוצע הקיימים בין גברים לנשים בכל חתך עובדים במקום העבודה. עם פרסום הדוח ימסור המעסיק לכל עובד ועובדת במקום העבודה מידע בדבר חתך העובדים אליו משתייך העובד, סוגי התפקידים שנכללו באותו החתך וכן פער השכר בתוך אותו החתך.

בנוסף, קובעת הצעת החוק כי אחת לשנה, עם עריכת דין וחשבון פנימי ובהתבסס עליו, יפרסם המעסיק לציבור דין וחשבון פומבי אשר יכלול נתונים בדבר פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצלו בחלוקה לפי חתכי עובדים, תוך התייחסות לפי מין.

על אכיפת החוק הופקד משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שאמור לקבוע הוראות ותקנות בעניין.

אורה כורזים, יו"ר ויצו ישראל, אמרה כי הצעת החוק מהווה "אבן דרך מרכזית במאבק הצודק לצמצום הפערים המגדריים בשוק העבודה ולקידום שוויון בכל תחומי החיים. פערי השכר בין גברים ונשים עומדים כיום על כ- 32%, זאת על אף שקיים חוק המחייב שוויון בשכר."

ח"כ הילה שי וזאן מסרה כי "עדיין יש פער משמעותי שלא צריך להשלים איתו, אבל יש גם אלמנט של בחירה שנובעת מהבנייה חברתית. 4 מתוך 5 המקצועות הרווחיים ביותר עדיין נשלטים על ידי גברים ולהיפך. צריך לעודד בנות מגיל צעיר ללכת למקצועות רווחיים".

החוק כבר קיים במגזר הציבורי מ-2014 בדוחות הממונה על השכר. מדינות רבות בעולם קבעו מנגנונים דומים, ואף שעדיין לא ניכר שינוי של ממש בנתונים, יש התחלה של השפעה.

יוזמת החוק ח"כ אתי עטיה אמרה אתמול במליאה כי "מדובר בצעד ראשון, שמניח כי חובת הפרסום: תייצר שקיפות, תביא לצמצום פערים, תבטיח קידום שוויון ותמגר את האפליה. כל זאת מתוך התחשבות מלאה במעסיקים בתקופה מורכבת זו".

ההתחשבות המלאה משמעה שלא יהיו עיצומים כספיים על המעסיקים שלא ייענו לחוק, ובפועל מדובר בחוק בלי שיניים של ממש. עם זאת, לדברי טורקיה שלס, ניתן להשתמש בו לשיטת המקל והגזר, למשל במתן עדיפות במכרזים ממשלתיים לחברות שבהן פערי השכר זניחים, ולהיפך.

צרו איתנו קשר *5988