רנסנס אירופי בעידן קורונה: מדיניות הרווחה עוזרת לצמצם את הפער מול ארה"ב

ההבחנה החדה בין כלכלת היבשת הישנה המגושמת ובין זו של אמריקה הנוצצת והדינמית מתחילה להתקהות בחודשים האחרונים • ההבדלים בין הגישות של השתיים בכל הנוגע לטיפול במשבר הבריאותי מאפשרים לאירופה לצמצם פערים בתחומי הכלכלה, ופותחים בפניה הזדמנויות חדשות

רחוב אוסקפורד בלונדון / צילום: Henry Nicholls, רויטרס
רחוב אוסקפורד בלונדון / צילום: Henry Nicholls, רויטרס

עד לאחרונה ידעו המשקיעים לקטלג די בקלות את שתי מעצמות-העל השוכנות בשני צדי האוקיינוס האטלנטי: אירופה, "היבשת הישנה"- עתירת אנשים מבוגרים, שוקי עבודה מגושמים ורגולציה כבדה. לא בכדי היא זכתה לכינוי הלא מחמיא "היבשת המדשדשת". מנגד ניצבת ארה"ב, אחותה הצעירה והנוצצת. היא נתפסה ככלכלה גמישה, חדשנית ודינמית, כלכלה שמטפחת יזמות ומעודדת נטילת סיכונים. המודל האמריקאי תורגם לקצבי צמיחה מהירים יותר ולביצועים מרשימים יותר במדדי המניות.

האם סדרי העולם יכולים להתערער?

מאז פרוץ משבר הקורונה, תוהים בשווקים האם סדרי העולם הישנים יכולים להתערער? האם אחרי שארה"ב ואירופה בחרו בשתי גישות שונות לטיפול במשבר הבריאותי, לאירופאים יש היום סיכוי לסגור פערים מול ארה"ב?

כחצי שנה לאחר התפרצות הנגיף נראה כי אירופה הצליחה להשתלט עליה בצורה טובה יותר מארה"ב, בין היתר משום שנקטה צעדים מחמירים יותר, ובניגוד לדפוסי העבר שלה, הפעם זה קרה יחסית בזמן. מהלכי קובעי המדיניות ביבשת אפשרו לכלכלות רבות להיפתח מחדש, ולאחר מכן גם להתנהל בצורה סבירה בצל המגפה. במקביל, הממשלות דאגו לפרוס רשת ביטחון נדיבה לעובדים ולמשקי הבית ששגרת חייהם נפגעה.

ארה"ב הגיבה באיחור, מדיניותה זיגזגה ועל אף סכומי העתק שהממשל האמריקאי הזרים לכלכלה, נראה כי תחושת הביטחון התעסוקתי והבריאותי טרם חזרה. היעדר רשת סוציאלית נאותה הפכה את הקריאה "להישאר בבית" לרלוונטית פחות עבור השכבות החלשות, והישענות על מערכת בריאות פרטית, שאינה נגישה לחלק מהאמריקאים, החמירה את מצב התחלואה. הצרכנים בחרו להגדיל את החיסכון מחשש להתדרדרות במצבם.

סימנים מעודדים בכלכלה האירופית

בסוף יולי 2020 התפרסמו נתוני הצמיחה של גוש האירו. כלכלת האזור התכווצה ברבעון השני של השנה בכ-12.1% (בהשוואה לרבעון הקודם) - הירידה החדה ביותר מאז 1995. ספרד ספגה ירידה של 18.5% בתוצר. צרפת, אחת הכלכלות הגדולות בגוש האירו, רשמה ירידה של 13.8% בפעילות ואיטליה - 12.4%.

אירופה אומנם סבלה יותר מארה"ב ברבעון השני - ארה"ב התכווצה "רק" ב-9.5% - אך מעבר למספר "היבש" מזהים הכלכלנים גם סימנים מעודדים. לאחרונה רשמה גרמניה ירידה במספר המובטלים, סקר מנהלי רכש הצביע על שיפור נוכח התרחבות בפעילות המפעלים ושער האירו המשיך להתחזק מול הדולר - סמל להבעת האמון בכלכלה מצד המשקיעים הגלובליים.

כלכלני גולדמן סאקס צופים כי אירופה - שנפגעה יותר מארה"ב (כפועל יוצא מסגרים אגרסיביים) - תתאושש מהר יותר מארה"ב, וזוהי תופעה נדירה. לפי הנתונים של קרן המטבע, מאז 1992 נרשמו רק שמונה שנים שבהן אירופה עקפה את ארה"ב בגזרת הצמיחה. במשבר הסאב-פריים, לדוגמה, גוש האירו אומנם שמר על צמיחה חיובית ב-2008, אך ב-2009 כבר התכווץ ב-4.5% לעומת 2.5% התכווצות של ארה"ב.

שיעור-האבטלה-של-ארהב,-גוש-האירו-ומדינות-OECD
 שיעור-האבטלה-של-ארהב,-גוש-האירו-ומדינות-OECD

"הכול תלוי בתחום הבריאות"

"משבר הקורונה הוא קודם כל משבר בתחום הבריאות. לא יכולה להיות התאוששות כלכלית בלי שליטה על המצב הבריאותי. זו לא בחירה בין השניים" - כך מסכמים כלכלנים מאוקספורד אקונומיקס בלונדון.

האמון באיחוד האירופי זינק אחרי אישור חבילת הסיוע בסך של כ-750 מיליארד אירו שתמומן על-ידי כל מדינות האיחוד. התוכנית נחשבת לפריצת דרך היסטורית, אחרי שבמשך שנים מדינות צפון אירופה - כמו גרמניה והולנד - התנגדו לרעיון של הנפקת חוב משותף.

ארה"ב הזרימה יותר מאירופה (כ-12% מהתוצר), הפד התגייס במלוא כוחו ויצירתיותו והשווקים זינקו כאות הוקרה ובציפייה לשיפור ב-2021. עם זאת, התמריצים היו רוחביים, ממוקדים פחות ולכן כנראה יעילים פחות בהשוואה לאירופה. יתרה מזו, כספי הסיוע למובטלים הידללו לאחרונה, והקונגרס האמריקאי התקשה לאשר חבילה נוספת.

היקף-התמריצים-הפיסקאליים-במדינות-שונות
 היקף-התמריצים-הפיסקאליים-במדינות-שונות

מדיניות הרווחה המשומנת של אירופה, שמשלבת בתוכה גם מערכת בריאות לאומית, התבררה כיתרון גדול במשבר הקורונה. עם פרוץ המשבר, "המייצבים האוטומטיים" נכנסו לתמונה. מערכות תמיכה במובטלים ובחלשים הופעלה, וזאת בלי צורך בחקיקה אד הוק כמו במקרה של ארה"ב.

בנוסף, האירופאים הימרו על שימור המשרות על-ידי סבסוד השכר, גישה שלעת עתה השתלמה - שוק העבודה לא התרסק. נסייג כי רק בטווח ארוך יותר ניתן יהיה לקבוע האם הצלת המשרות היום לא פגעה ביעילות חלוקת המשאבים. ייתכן שחלקן לא היו ראויות להצלה.

"אנחנו (האירופאים) נמצאים בתחילתו של תהליך ההבראה, זאת אחרי דעיכה ממושכת שארכה כ-70 שנה" - מציין Francesco Daveri, כלכלן ב-Bocconi University. "גורלה של אירופה השתנה אחרי שהאזרחים התחילו לסמוך על הממשלות".

ה"ערך" באירופה - ה"צמיחה" בארה"ב

 לפי נתוני EPFR מ-5.8.2020, בשלושת החודשים האחרונים הכניסו המשקיעים כ-1.4 מיליארד דולר לקרנות מנייתיות באירופה, זאת לעומת יציאה של כ-16 מיליארד דולר מקרנות בארה"ב. המשקיעים הזרים מהווים כ-40% משוק המניות האירופי (לעומת כ-15% בשוק האמריקאי) וככל הנראה הם אלו שרכשו את מניות האזור.

המשקיעים מעריכים, כי מעבר להצלחה בהתמודדות עם משבר הקורונה, מדדי המניות של מדינות אירופיות בנויים באופן כזה שמקשה עליהם להתחרות בארה"ב - שכן פוטנציאל הצמיחה בהכנסות וברווחים של אירופה פשוט נמוך יותר. המדדים שלה נותנים משקל גדול יותר למניות "הערך", בעוד שהמדדים בארה"ב הם מוטי "צמיחה".

מניות "הערך" מתפקדות טוב יותר כשהכלכלה העולמית נמצאת במסלול של האצה בצמיחה, עלייה בקצב האינפלציה, חולשת הדולר מול מטבעות העולם, וכן כאשר תשואות האג"ח נמצאות במגמת עלייה. בולט במיוחד משקל נמוך יחסית של ענפי הטכנולוגיה ושירותי תקשורת - כ-8% וכ-4%, בהתאמה, באירופה, לעומת כ-27% וכ-11% בארה"ב. אלו הם ענפים עם גידול מהיר בהכנסות, רווחים ושולי רווח גבוהים יחסית.

אם כך, בשל ההבדלים בהרכב הענפי של שני הבנצ'מרקים, גם התפתחות הרווחים בשני האזורים הגיאוגרפיים הייתה שונה מאוד. בעוד שברווח למניה של S&P 500 נרשם גידול של כ-90% ביחס לנקודת שיא של טרום משבר הסאב-פריים, הרווח למניה של Stoxx 600 (מדד המניות של האיחוד האירופי) הוסיף אחוזים בודדים.

הרכבי-המדדים-באירופה-ובארהב
 הרכבי-המדדים-באירופה-ובארהב

היום, מי שמאמין שמדדי המניות באירופה "יכו" את המדדים בארה"ב לאורך זמן, חייב כנראה להעריך כי ענף הבנקים יתפקד טוב יותר מאשר ענף הטכנולוגיה. בג'יי. פי מורגן חישבו כי קיים מתאם של כ-60% בין תשואות אג"ח ארה"ב ל-10 שנים ובין ביצועי מניות הבנקים באירופה, כך שלהערכתם, ניתן יהיה לצפות להתאוששות הבנקים רק אם יחול שינוי בסביבת הריביות.

במבט קדימה, נראה כי הפוליטיקאים באירופה החליטו לנצל את משבר הקורונה לקידום אג'נדה "ירוקה" - המנהיגים שמו להם למטרה לצמצם את פליטות גזי החממה עד 2050, תוך כדי התייעלות אנרגטית ומעבר לאנרגיות מתחדשות. לשם כך קיים צורך במחקר ופיתוח, וכן בהשקעות פיזיות בתשתיות.

השקעות אלו ייצרו ככל הנראה הזדמנויות חדשות לחברות ולענפים מסוימים. חברות "ירוקות" צפויות לייצר אקוסיסטם משלהן - של ספקים, מדענים, משפטנים וכו'. בניגוד לאקוסיסטם של תוכנה ומדיה חברתית שקיימות בסין ובארה"ב, הגרסה האירופית תקבל גיבוי ותמיכה ממשלתיים, ויש לכך יתרונות רבים. עם הזמן, התפתחות ענפים שטומנים בחובם פוטנציאל צמיחה גבוה צפויה לשנות גם את מבנה הבנצ'מרקים של אירופה. ייתכן ש"היבשת הישנה" תשכיל להשתמש במשבר הקורונה לבניית תשתית כלכלית שתזניק אותה קדימה לשנים ארוכות. 

הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם מדדים מקבוצת אקסלנס. לחברות מקבוצת אקסלנס ולמחזיקיהן יש עניין אישי בנושאים המוצגים לעיל. המידע האמור הוא למטרות מידע בלבד, ואין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. אין לראות באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם