לימודים בעת קורונה: לדאוג ששנת הלימודים תהיה אפקטיבית לפחות כמו קודמותיה

אסור שייווצרו פערי ידע בין "דור הקורונה" לאחרים

חוזרים לשגרת לימודים / אילוסטרציה: רויטרס
חוזרים לשגרת לימודים / אילוסטרציה: רויטרס

שנת הלימודים החדשה כבר בפתח, והיא תתנהל השנה בדרך שונה, בשל משבר הקורונה. אך גם בתנאים הקשים עלינו לקיים שגרת עבודה, כלכלה ולימודים-חינוך. ומשרד החינוך יכול לתרום לכך.

כארגון משמעותי ביותר, למשרד החינוך יש השלכות עצומות, כי הוא נוגע כמעט בכל האזרחים. לפי נתוני אשתקד, נמצאים במערכת כ-2.5 מיליון תלמידים, וכ-200,000 מורים/ות, שלרובם יש משפחות שמושפעות ישירות מהתנהלות המערכת.

לכן, חשוב לקבוע את התעדוף של משרד החינוך, ואיך תיראה החזרה ללימודים. יש שלושה עקרונות שעליהם צריך לשים דגש כדי ששנת הלימודים תהיה אפקטיבית כקודמותיה.

העיקרון הראשון הוא - הפחתת ומניעת בידוד של נוער וילדים. הבידוד קשה למבוגרים ועוד יותר לילדים/נוער בשיא של הפריחה החברתית והאישית. סגירת חצי-כיתה/בית-ספר אינה בידוד. סגירה חלקית של בית-ספר, שונה מבידוד שבו הילד נמצא הרבה לבדו בחדר עם מסכים. לשהייה הזו עלולות להיות השלכות קשות על הילדים והנוער מבחינה נפשית, חברתית, לימודית וזהותית.

העיקרון השני הוא יציבות ומניעת שינויים חדים - לא של הילדים, אלא של המערכת.

על משרד החינוך להימנע מתוכניות משתנות ולא מוגדרת, כי מערכת החינוך נוגעת כמעט בכל בית, וכל שינוי גורר מתחים ואי-ודאות.

הלוגיסטיקה המורכבת של ניהול משק-בית עם הורים וילדים, שכן ולא עובדים ולומדים מהבית, יכולה ליצור כאוס, במיוחד כשישנם שינויים תמידיים ובלתי-צפויים.

לכן, על המערכת להיות יציבה ועקבית, שתאפשר להורים לשמור על שפיות ותקל עליהם בהתארגנות לשנת הלימודים.

העיקרון השלישי - נוגע לתכנים לימודיים-חברתיים ולרכישת ידע ומיומנויות. מדובר בתכנים שחייבים ללמוד במהלך השנה. הפעם, במקום כמות נתמקד באיכות.

ביסודי: יש להתמקד בתחומי הליבה (שלפיהם נמדדת מערכת החינוך, דוגמת PISA), כולל חינוך גופני ואומנות (פלסטית או אחרת) כחלק ממקצועות הליבה, בשל חיוניותם לגוף ולנפש (ולראש). היות שבישראל יש שעות הוראה רבות יחסית, ניתן לפזר את העוגה באופן אחר, ולשמור על הוראה יציבה.

מקצועות שאינם ליבה, יהפכו ל"הוראה היברידית", המשלבת מפגשי פנים-אל-פנים והוראה מקוונת. זאת בשילוב עבודה בקבוצות ועבודות ארוכות טווח, כמו פרויקטים. ליווי הקבוצות יהיה חלק בלתי-נפרד מההוראה, כשהמורה משקיע זמן בתכנון, ארגון, יצירת תוצרים, כדי להקנות מיומנויות 2030 (לשעבר מיומנויות המאה ה-21).

המעבר לחטיבה: זהו מעבר משמעותי, שמחייב לספק תמיכה חברתית ויצירת קשרים חברתיים במסגרת החדשה. היות שההיבט החברתי תופס מקום נכבד בגיל זה, יצירת קבוצות עבודה תאפשר קשרים אישיים, שהם קריטיים לרווחה הנפשית (well-being).

במקביל, יש לדאוג להקניית מיומנויות, כלמידה עצמאית, חיפוש וארגון ידע, חשיבה גמישה ויצירתיות, שיסייעו לתלמידים בתיכון.

בתיכון: התעדוף הוא הקניית מיומנויות וידע מוכוונות בגרות. אסור שייווצרו פערי ידע בין "דור הקורונה" לאחרים. את אלה ניתן יהיה ליישם אם ייתנו למנהלים שבית-ספרם תיפקד מעולה עד הקורונה, יד חופשית ליצור מערכת שעות יציבה לאורך השנה.

על משרד החינוך לתת היום להורים מתווה-סדר-יום, לשמור עליו לאורך זמן, ללא שינויים תכופים, כדי לשמור על רצף ויציבות בקרב התלמידים וההורים.

על בתי-הספר להתנהל בקפסולות, ולהקפיד על היגיינה לפי ממ"ש (מסכה, מרחק, שטיפת ידיים), שולחן לילד, מעקב הדבקות, למידה בשטח פתוח, שמירה על מערכת יציבה, וחשוב - להיערך למצבי החמרה. כך נוכל למקסם את שנת הלימודים הקרובה. 

הכותבת היא מרצה בכירה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה; חברה במרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום וראשת קבוצת שטח-אקדמיה (קונסורציום) נוער וילדים בשגרת חירום

צרו איתנו קשר *5988