כצפוי: מחזיקי האג"ח אישרו לרכבת ישראל לדחות את מועד פירעון האג"ח

טכנית מדובר בהסדר חוב, אולם מבחינה מהותית מדובר בהסדר שבמסגרתו הרכבת מאריכה את חיי האג"ח, תוך שהיא מספקת למחזיקים שני תשלומי ריבית נוספים, שבמסגרתם ישולמו כ-765 אלף שקל

פריקת קרונות חדשים. /  צילום: דוברות רכבת ישראל
פריקת קרונות חדשים. / צילום: דוברות רכבת ישראל

אסיפות מחזיקי האג"ח של רכבת ישראל אישרו לחברה לתקן את שטר הנאמנות בהתאם להצעת החברה, כך שהפירעון הסופי יידחה בתשעה חודשים, לסוף יוני 2021. מבחינה טכנית מדובר אומנם בהסדר חוב, וזאת משום שינוי תנאיו. ואולם, מבחינה מהותית מדובר בהסדר טכני, שבמסגרתו הרכבת מאריכה את חיי האג"ח שהנפיקה לפני כחמש שנים וחצי, תוך שהיא מספקת למחזיקי האג"ח שני תשלומי ריבית נוספים, שבמסגרתם ישולם סכום של כ-765 אלף שקל, וזאת מבלי לפגוע בקרן או בזכויות מחזיקי האג"ח.

הרכבת הנפיקה לראשונה לציבור אג"ח כבר במרץ 2015, במטרה "לסייע במימון חלק מהשקעות החברה בפיתוח בשנת 2015, וזאת חלף קבלת מימון מהמדינה". החברה הנפיקה אז שתי סדרות אג"ח בתמורה לסך של מיליארד שקל כמעט (כ-588 מיליון שקל ע"נ באג"ח א' וכ-400 מיליון שקל ע"נ באג"ח ב').

נכון להיום, אותן שתי סדרות אג"ח משקפות חוב מצרפי של כ-125 מיליון שקל (בדירוג AA+ ו-Aa1). כאמור, על פי שטר הנאמנות החדש שאושר לחברה, "יתווספו שני תשלומי ריבית נוספים, ב-31 במרץ 2021 וב-30 ביוני 2021".

הרכבת ביקשה לדחות את הפירעון האחרון באג"ח שלה, שתוכנן לסוף ספטמבר השנה, כדי שעדיין תהיה לה ביד פלטפורמה נגישה לביצוע גיוס חוב נוסף. במשרד האוצר טרם הוחלט לגבי דרך המימון העדיפה לפיתוח העתידי של הרכבת, שרצתה לשמור לעצמה את האפשרות לגיוס מהיר בהנפקת אג"ח חדשות.

מהרכבת נמסר בהקשר זה, עוד קודם לאסיפת מחזיקי האג"ח, כי "בשל הצורך בהמשכיות במעמדה של רכבת ישראל כחברה מדווחת, והרצון להיערך להנפקה נוספת במועד האפשרי הקרוב ביותר, במידה וכך יוחלט, מציעה הרכבת, בתמיכה ובהמלצת רשות החברות, למחזיקי שתי סדרות האג"ח של הרכבת, דחייה במועד פירעון התשלום האחרון אשר תוכנן ל-30 בספטמבר".

בימים האחרונים פרסמה הרכבת את הדוחות הכספיים שלה לרבעון השני השנה, שבהם נחשפה מלוא הפגיעה של מגפת הקורונה, שהביאה להיעלמות כמעט מוחלטת של הכנסותיה מנוסעים. זאת בצל הקפאת פעילות החברה כחלק מהחלטות הממשלה להתמודדות עם התפשטות הווירוס. 

בסיכום רבעוני הסתכמו הכנסות הרכבת מהסעת נוסעים ב-5 מיליון שקל, לעומת יותר מ-180 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, וזאת כשכמות הנסיעות הרבעוניות הסתכמה בכ-300 אלף, לעומת קרוב ל-17 מיליון נסיעות שנרשמו ברבעון המקביל של השנה שעברה.

בסיכום מחצית השנה הראשונה הצטמקה כמות הסעת הנוסעים ב-60% כמעט, ועמדה על קצת יותר מ-14 מיליון נסיעות, לעומת כ-34 מיליון נסיעות במחצית הראשונה של 2019, והכנסות הרכבת מהסעת נוסעים לתקופה זו ירדה בשיעור דומה (58%) והסתכמה ב-152 מיליון שקל.

מדובר בהתפתחות צפויה, משום שתנועת הנוסעים ברכבת ישראל החלה להצטמצם כבר במהלך הרבעון הראשון של השנה, לאחר שבחודש מרץ החלו הגבלות על התנועה ונרשמה ירידה הדרגתית בנסיעת הרכבות, עד שלקראת סופו של אותו חודש הופסקה תנועת הרכבות לנוסעים לחלוטין. זאת עד לקראת סוף חודש יוני, אז חודשה פעילות רכבות הנוסעים, בכפוף למגבלות שקבעו משרד הבריאות ומשרד התחבורה (נסיעה בכל הקווים אך בתפוסה של עד 50%).

בהקשר זה ציינו רואי החשבון בדוחות, כי הרכבת "נמצאת במגעים עם נציגי המדינה בעניין שיפוי עלויות כתוצאה ממשבר נגיף הקורונה", תוך שהזכירו גירעון של 45 מיליון שקל בהון החוזר של הרכבת נכון לסוף חודש יוני, ותזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של כ-34 מיליון שקל בסיכום מחצית השנה.

בסיכום רבעוני נחלש סך ההכנסות ב-23% ל-510 מיליון שקל, בעוד שהרווח הנקי הרבעוני הסתכם בפחות מ-3 מיליון שקל - ירידה של כ-50% ביחס לרבעון המקביל. בסיכום מחצית השנה הראשונה מציגה רכבת ישראל ירידה של 12% בהכנסותיה, שהסתכמו ב-1.1 מיליארד שקל, לצד שחיקה של 3% ברווח הנקי שלה, שהסתכם בכ-15 מיליון שקל.