בירושלים ילמדו בגן החיות: כך נערכים בערים השונות לפתיחת שנת הלימודים

היערכות המדינה לשנת הלימודים החדשה נעשית מאוחר מאוד, קרוב מדי לתחילת שנת הלימודים, והרשויות השונות מחפשות פתרונות עצמאיים • האתגרים: להשיג יותר כוח אדם, יותר כיתות בקפסולות, מחשבים ואינטרנט בבתים והכשרת המורים ללימוד מרחוק • סדרת חינוך, כתבה אחרונה בסדרה

כיתה ריקה בבית ספר בבת ים. במקרים רבים, החלטות משרד החינוך התקבלו אחרי שהביצוע בשטח כבר החל / צילום: אביבה גנצר, גלובס
כיתה ריקה בבית ספר בבת ים. במקרים רבים, החלטות משרד החינוך התקבלו אחרי שהביצוע בשטח כבר החל / צילום: אביבה גנצר, גלובס

שנת הלימודים אמורה להיפתח מחר, בעיצומו של המשבר הכלכלי והרפואי המורכב ביותר בתולדות מדינת ישראל. כרגע המתווה לתחילת השנה עדיין לא ברור, וההורים, המורים והתלמידים עומדים בפני אי ודאות. איך תיראה שנת תשפ"א במערכת החינוך, האם התלמידים יסתגלו לשגרה של לימודים מרחוק ואיזו הזדמנות היסטורית יש לרשויות המקומיות להשפיע על החינוך בתחומן. רגע לפני הראשון לספטמבר פרסמנו ב"גלובס" סדרת כתבות שינסו להעריך בזהירות איך תשפיע הקורונה על תלמידי ישראל

מחר ישובו 2.4 מיליון תלמידים לבתי הספר ולגנים, ובמערכות החינוך בכל רחבי הארץ מנסים כבר כמה שבועות להיערך לשנת הלימודים החדשה לפי תוכנית "לומדים בביטחון" של משרד החינוך. לפי המתווה, ילדי הגנים ותלמידי כיתות א'-ב' ילמדו שבוע מלא בכיתות רגילות, כיתות ג'-ד' יפוצלו לקפסולות של 18 תלמידים וילמדו שבוע מלא, והחל מכיתה ה' התלמידים ילמדו לפחות יומיים בשבוע בבתי הספר בכיתות מפוצלות, ושלושה ימים בלמידה מרחוק.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

המתווה עוסק בהרחבה בדרישות המערכת - יותר כוח אדם, יותר כיתות לימוד בקפסולות, מחשבים ואינטרנט ללמידה מרחוק, והכשרת המורים ללימוד מרחוק. בשבועיים האחרונים פורסמו מכרזים לגיוס עובדים ורכישת מחשבים, אך אתר רשות התעסוקה קרס והמכרז לציוד הוקפא. לאחר מכן הוא תוקן והועלה מחדש, אך כל זה כבר היה מאוחר מאוד, קרוב מדי לתחילת שנת הלימודים.

ברור שב-1 בספטמבר ייפתחו בתי הספר, אבל ייקח עוד זמן עד שההיערכות תושלם. בינתיים, בניסיון לתת מענה לאי הוודאות הגדולה, יותר ויותר רשויות מקומיות נערכות על דעת עצמן. כבר בגל הראשון רבות מהן נדרשו לוואקום שנוצר במערכת החינוך. במקרים רבים, ההחלטות המערכתיות של משרד החינוך התקבלו אחרי שהביצוע בשטח כבר החל, והותאמו אליו.

ירושלים: לפחות 4 ימים

תלמידים: 280 אלף. בתי ספר: 320

מערכת החינוך בירושלים היא הגדולה בארץ. "הצבנו לעצמנו יעד: כל ילד בעיר ילמד לפחות ארבעה ימים", מספר יואב זימרן, משנה לראש מינהל החינוך בירושלים. "לצורך כך חתמנו עסקאות עם מנהלים קהילתיים, המוזיאון, גן החיות ועוד - הכול כדי שנוכל להציע עוד חללים ללימוד בקפסולות".

את השבועות האחרונים ניצלו במחלקת החינוך הירושלמית לפיתוח מענים לצרכים שזוהו במהלך הגל הראשון. "ראש העיר, משה ליאון, מאוד תמך בתהליכים שעשינו", מספר זימרן. "הרמנו אתר שמלווה את כל הלמידה ההיברידית (משולבת - למידה מרחוק ולמידה פרונטלית, ק"ק). באתר הזה יש הכול: מעזרה למנהל בבניית מערכת שעות ואיתור כיתות חסרות ללימוד, ועד מודלים ללמידה מרחוק ובניית מערכי שיעור.

"בסקרים שעשינו גילינו שהנושא שהכי מטריד את המורים הוא כלים ללימוד. תוכן איכותי לא חסר, ולא עסקנו בכלל בפיתוח שלו. מורים לא יודעים איך לקחת את החומרים ולבנות מהם שיעורים מעניינים בזום. האתר כבר מוכן, המנהלים נחשפו אליו, ובתחילת השבוע גם המורים יכירו אותו".

יואב זימרן, ירושלים. "קנינו 4,000 טאבלטים" / צילום: רפי קוץ, גלובס
 יואב זימרן, ירושלים. "קנינו 4,000 טאבלטים" / צילום: רפי קוץ, גלובס

כמו בגל הראשון, גם עכשיו עסוקים בירושלים בציוד לילדים ומשפחות נטולות מחשב, כאשר ברור שלמידה מרחוק תהיה חלק משמעותי ומהותי בשנה הקרובה. לפי מיפוי שערכו בעירייה, במזרח העיר חסרים כ-19 אלף מחשבים ובמערב העיר כ-6,000, לא כולל המגזר החרדי.

"בגל הראשון קנינו 4,000 מחשבים וטבאלטים, חצי מהם הלכו למזרח העיר", מספר זימרן. "לפי הקול הקורא של משרד החינוך אנחנו אמורים לקבל עוד כ-12 אלף מכשירים, אבל אני לא רואה את זה קורה לפני ינואר-פברואר. אם המשרד היה אומר לנו לקנות ושיחזירו אחר כך, הייתי מנסה לגשר על הפער, אבל המשרד הודיע שינהל את הרכש בעצמו. אני מעריך שנקנה עוד כמה אלפים".

מעבר להיערכות הפדגוגית והלוגיסטית, זימרן מספר שהמשימה הגדולה היא עידוד ההשתתפות והחזרה לבתי הספר במזרח העיר. "כבר אחרי הגל הראשון, לא הצלחנו להביא יותר מ-20% מהתלמידים במזרח ירושלים בחזרה לכיתות. האתגר הכי גדול הוא לגרום לאנשים להרגיש בטוחים, ולהגיע. הרבה לפי שאנחנו מפצלים לקפסולות, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו חוצים את ה-50%. יצרנו סרטונים ופרסומים בערבית, ואנחנו מנסים לפנות לאוכלוסייה ישירות, אבל צריך לזכור שבגל השני יש תחלואה גבוהה במזרח העיר, ואנשים מפחדים".

חולון: לוקחים אוטונומיה

תלמידים: 39,800. בתי ספר: 57

ראש מינהל החינוך בעיריית חולון, אריאלה קידר, מאמינה ש"אוטונומיה לוקחים, לא מקבלים". במסגרת ההיערכות לשנה הבאה, העירייה לקחה על עצמה את האחריות לפיתוח המקצועי של מורים בכל הנוגע ללמידה מרחוק. המנהלים, יחד עם הצוותים החינוכיים, השתתפו בהאקתון לשבירת פרדיגמות מסורתיות של מערכת השעות, תוכנית הלימודים, גיל התלמידים, מסגרת הכיתה והמורים המלמדים.

אריאלה קידר, חולון. "הכשרת המורה החדש" / צילום: דוברות עיריית חולון
 אריאלה קידר, חולון. "הכשרת המורה החדש" / צילום: דוברות עיריית חולון

מאות מורים השתתפו בקורסי קיץ במרכז לחדשנות חינוכית, שהתמקדו בלמידה משולבת ובתכנון שבועי של תכני הלמידה. במהלך שנת הלימודים תינתן למנהלים ולמורים גמישות פדגוגית, ומערכת השעות תתבסס על בחירת המורים והתלמידים. "במהלך הקיץ למעלה מ-1,000 מורים עברו הכשרות שבהן למדו לשפר את יכולות הלימוד שלהם מרחוק. התקיימו מספר האקתונים שבהם הצלחנו לשבור את הפרדיגמות החינווכיות כפי שהן באות לידי ביטוי במערכת השעות, והחלטנו למשל לצמצם את תכני הלימוד ולהעמיק בתכנים.

"החלטנו שאנחנו לוקחים אלינו את כל הסוגיה של הכשרת המורה החדש. אנחנו עושים פה הסבת אקדמאים בשיתוף סמינר הקיבוצים, ומלמדים לתואר ראשון במדעי הרוח ומכשירים מורים ללמד מתמטיקה לחמש יחידות. זיהינו צורך ויש לנו רצון, ואף אחד לא מפריע לנו ביישום".

קידר מדגישה שלמרות תנאי אי הוודאות, הם מטפלים לא רק ב"דחוף" אלא גם יוזמים, יוצרים תוכניות חינוכיות חדשניות ושמים דגש על פיתוח ופדגוגיה.

ירוחם: אוטונומיה למנהלים

תלמידים: 3,000. בתי ספר: 6

בירוחם הציבה העירייה לעצמה יעד של לימודים פרונטליים חמישה ימים בשבוע עד ארבע אחר הצהריים, לכלל הגילאים. לצורך כך הוכשרו חללים בכל רחבי העיר לשמש כמרחבי למידה נוספים וגויס עוד כוח אדם.

טל אוחנה, ראש עיריית ירוחם, מאמינה שהקורונה הביאה איתה הזדמנויות. "יש יותר אוטונומיה למנהלים, תקציבי העשרה גדולים שמאפשרים יצרתיות וחשיבה מחוץ לקופסה, לא רק לדבר על מיומנויות של המאה ה-21 אלא ליישם ולשפר אותן", היא מסבירה.

טל אוחנה, ירוחם. "מקסימום אחריות ומקסימום סמכות" / צילום: שלומי יוסף, גלובס
 טל אוחנה, ירוחם. "מקסימום אחריות ומקסימום סמכות" / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אוחנה מקווה שהאוטונומיה כאן כדי להישאר גם אחרי הקורונה. "כמו שעכשיו יש מידה רבה של אמון בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי ובין מערכת הפיקוח המחוזית והארצית, הדבר הזה חייב להישאר. אגב, תחת מדידה מאוד ברורה. אני אומרת: תנו לי מקסימום אחריות ומקסימום סמכות, ותמדדו אותי".

מבחינת תשתית וציוד, אוחנה מספרת שבגל הראשון חילקו 200 מחשבים, וביחד עם הרכש המתוכנן של משרד החינוך יגיעו ל-600. התקווה שלה היא שהשנה הקרובה תיפתח כאשר אין בית בירוחם שבו יש תלמיד, אבל אין מחשב.

אום אל פאחם: לימודים במשמרות

תלמידים: 20 אלף. בתי ספר: 32

כרבע מהתלמידים בישראל באים מהחברה הערבית. זו אוכלוסיה שסובלת מפערים בחינוך שרק גדלים עוד לחפני הקורונה. הגל הראשון היה רווי תקלות במערכת החינוך הערבית, כאשר למחצית מהילדים בה אין מחשבים או תשתיות.

"לצערי, אנחנו ממש לא מגיעים לעסוק בפדגוגיה", אומר ד"ר סמיר מחאמיד, ראש עיריית אום אל פאחם ובעברו מנהל בית ספר. "אנחנו שקועים עד הצוואר בהכנות, שיבוצים והיערכות להתמודדות עם הנושאים הבריאותיים: מסכות, אלכוג'ל, מפרידנים. בימים האחרונים אנחנו במרתון של פגישות, מורים, מנהלים, ועד הורים, משרד החינוך, משרד הבריאות, הכול כדי לנסות להצליח לפתוח את שנת הלימודים ולעמוד במתווה".

בפני מאחמיד עומדים מספר אתגרים. הראשון הוא מציאת חללים ללימוד, בעיקר כשמדובר בקפסולות. "באום אל פאחם יש 78 כיתות ג'-ד' שצריך לפצל לשתי כיתות, כלומר אני צריך למצוא איפה ללמד את הכיתות המפוצלות, ואז יהיו לנו פחות כיתות לתלמידי ה'-ו'. כרגע נדמה שהפתרון היחיד יהיה לימוד במשמרות, אחרת פשוט אין מספיק מקום ללמד".

האתגר השני הוא גיוס כוח אדם. "אצלנו יש אבטלה גואה בקרב המורים. יש רשימות המתנה של אלפים במשרד החינוך, רק אצלי באום אל פאחם יש 400 מורים מוסמכים שמחכים לעבודה. אז אני אבחר את ה-78 שמחכים הכי הרבה זמן".

לפי בדיקה של העירייה, בעיר חסרים 4,900 מחשבים, כלומר לרבע מהתלמידים אין מחשב בבית, וגם תשתיות האינטרנט לא מספיק איכותיות. מאחמיד מספר שהצליח בינתיים לגייס כ-150 מחשבים באופן פרטני. "זו טיפה בים, אבל אנחנו משתדלים. מתישהו גם יגיעו המחשבים ממשרד החינוך, אבל בכל מקרה לא נקבל מספיק מחשבים לכולם".

הדאגה שלו היא שאת הפערים החינוכיים שיצרה הקורונה יהיה קשה מאוד לסגור, והוא סבור שהם עוד יעמיקו. "השנה שעברה יצרה פערים מאוד גדולים, בעיקר אצל תלמידי א'-ב'. אם זה ימשיך ככה, יש סכנה שמחזורים שלמים לא ידעו קרוא וכתוב. ישנה גם סכנת נשירה מאוד גדולה. אצלנו היו מעט מאוד ימי לימודים מאז מרץ. בהתחלה היה סגר, אחר כך רמדאן, אחר כך אנשים פחדו. למעשה רוב הילדים לא היו בבית ספר חצי שנה. הנכד שלי בכיתה ב', אלמלא הבת שלי שהיא מורה הייתה מלמדת אותו בבית, אני לא יודע מה היה קורה איתו". 

דבר התלמידה: "הדבר הכי קשה זה אי הוודאות"

אמה מעתוק, בת 15 משהם, מתארת את תקופת הלמידה מרחוק בסגר כתקופה מבוזבזת. "אני עוד עשיתי מאמץ לעלות לחדר, לסגור את הדלת ולנסות ללמוד, אבל ממש לא כולם עשו את זה. בזום אין למורה שום יכולת לראות מה קורה אתך, אם הבנת או לא, אם צריך עזרה. כולם מחשיכים מסך, ובסוף השיעור אומרים שלום. גם המבחנים האלקטרונים בעייתיים, אי אפשר לדעת למי לוחשים באוזן, מי משתמש בנייד. אבל הדבר הכי קשה הוא להיות לבד. אי אפשר באמת ללמוד ככה, אני לא סופרת בכלל את הלמידה מהבית".

אמה מעתוק / צילום: תמונה פרטית
 אמה מעתוק / צילום: תמונה פרטית

מעתוק עולה לכיתה ט', שבה לציונים יש השפעה על החלוקה למגמות בתיכון. הפערים שפתחו בשנה שעבר מדאיגים אותה, והיא תולה תקוות ביומיים של הלימוד בכיתות בשנה הבאה. "בכיתה יבדקו מה עשינו ומה הבנו, זה הרבה יותר טוב". בינתיים היא מספרת שיותר ויותר תלמידים נעזרים בשיעורים פרטיים, ושבית הספר עשה קורסי קיץ במתמטיקה ואנגלית.

שבוע לפני תחילת הלימודים היא עדיין לא ידעה באיזו קפסולה תלמד. "המחנכת הבטיחה שיעדכנו אותם בהקדם. רק בשבוע שעבר הודיעו לנו שחוזרים ללמוד. הדבר הכי קשה זה אי הוודאות, מרגישים את זה גם מהמורים".

ביום שלישי תתייצב אמה בבית הספר, ככל הנראה לשעה וחצי של לימודים שבהן יסבירו איך תתנהל השנה הקרובה בלימודים של יומיים בבית הספר, ושלושה ימים מהבית. "זה ממש לא היה החופש הגדול שתכננתי", היא מודה, "ואני מקווה שהשנה הבאה תהיה יותר דומה לשנת לימודים שאני מדמיינת". 

צרו איתנו קשר *5988