בג"ץ ביטל את הכשרת ההתנחלות מצפה כרמים: תפונה בתוך 3 שנים

לפי ההחלטה, תבוטל החלת תקנת השוק שהכשירה את היישוב מצפה כרמים הסמוך לכוכב השחר שבבנימין • שרת המשפטים לשעבר איילת שקד: "‏פסיקה ארורה של בג"ץ. צדק בטח אין כאן"

השופטת אסתר חיות / צילום: יוסי זמיר, גלובס
השופטת אסתר חיות / צילום: יוסי זמיר, גלובס

בג"ץ בעמדת רוב הפך את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וקבע כי תבוטל החלת תקנת השוק שהכשירה את היישוב מצפה כרמים הסמוך לכוכב השחר שבבנימין.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והמשנה לנשיאה חנן מלצר כתבו כי אמנם סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי שהתקבל לאחר מלחמת ששת הימים קובע הסדר של "מעין תקנת שוק במקרקעין" באזור יהודה ושומרון, כך שבהתקיים התנאים הקבועים בצו, ניתן להכיר בעסקאות שנעשו עם הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש, אם הן נעשו בתום לב בנכס שהממונה חשב בשעת העסקה לרכוש ממשלתי, אף אם בדיעבד התברר כי טעה.

אולם, לעמדת חיות ומלצר יש לפרש את הוראות סעיף 5 לצו בדווקנות, ולצמצם את תחולתו במקום להרחיבה. זאת, בהינתן העיקרון הכללי שנקבע בפסיקה לפיו הפגיעה החמורה בקניין הגלומה בהסדר מסוג "תקנת שוק", מחייבת משנה זהירות וביתר שאת. כך, בהינתן העובדה כי סעיף 5 חל על שטח המוחזק בתפיסה לוחמתית, אשר לגביו מוטלת על המפקד הצבאי החובה להגן על קניינה של האוכלוסייה באזור.

הממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון לא צלח את מבחן תום הלב

לעמדת השופטים חיות ומלצר התנאים לתחולת סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי אינם מתקיימים במקרה דנן. זאת, משום שהממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון - כמעביר הזכות במקרקעין - לא צלח את מבחן תום הלב, משום שעצם את עיניו מלראות את סימני האזהרה המרובים שהיו בפניו לאורך שנים רבות, ובכלל זה העובדה שהיישוב הוקם על מקרקעין מוסדרים הרשומים בבעלות פרטית של פלסטינים. כמו כן קבע בית המשפט כי גם ההסתדרות הציונית - רוכשת הזכות בענייננו - אשר נטלה חלק בתכנון ההנחיות החלות על השטח, אינה עומדת בדרישת תום הלב, החלה גם עליה לסעיף 5 לצו .

בית המשפט קבע כי אין טענה שהתושבים עצמם פעלו בחוסר תום לב, ואף ציין כי אין אף פלסטיני שהצליח להוכיח או התקרב להוכיח בעלות על הקרקעות המדוברות.

השופטים הורו על הפסקת כל פעילות בנייה והכשרת קרקע בשטח זה, על מניעת הקמת מבנים בלתי חוקיים במקום ועל פינויים של המבנים הקיימים המצויים בחלקות שעמדו במוקד הדיון ואשר נבנו שלא כדין.

עם זאת, ולאור העובדה כי חלק גדול מהאחריות לתוצאה הקשה והכואבת מבחינת תושבי "מצפה כרמים" מוטל על המדינה וההסתדרות הציונית, קבעו השופטים כי פינוי המבנים יתבצע רק לאחר שיימצא למחזיקים, בתוך 36 חודשים מיום מתן פסק הדין, מענה חלופי ראוי והולם בדרך של הקצאת קרקע חלופית על אדמות מדינה והקמת מבנים חליפיים או העתקת המבנים הקיימים לקרקע החלופי.

תקנת שוק נועדה להתמודד עם "תאונה משפטית"

השופט הנדל, בדעת מיעוט, הדגיש כי תקנת שוק נועדה להתמודד עם "תאונה משפטית". לגישת הנדל יש לפרש את דרישת תום הלב בתקנת השוק על פי לשונו ותכליתו של סעיף 5 לצו, תוך הכרה בכך שהממונה ממלא תפקיד על פי דין. במקרה דנן סבר הנדל כי מתקיימים תנאיו של סעיף 5 לצו, לנוכח הנסיבות העובדתיות והמשפטיות והבדיקות שנעשו. על כן, כך לגישתו, יש לדחות הערעור והעתירה שבנדון.

יש לציין כי החלת תקנת השוק על מצפה כרמים זכתה לתמיכת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שהסביר כי מדובר בפתרון שמייתר את הצורך בחקיקת חוק ההסדרה.

"‏פסיקה ארורה של בג"ץ"

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד שקידמה את הסדרת מצפה כרמים הגיבה בחריפות לפסק הדין. "‏פסיקה ארורה של בג"ץ. צדק בטח אין כאן. פסק דין של בית המשפט המחוזי ירושלים, עבודה משפטית של היועץ המשפטי לממשלה, תמיכה של כל הדרג המדיני לאורך השנים וגם דעת המיעוט של השופט הנדל לא מספיקים כדי לעשות את הדבר הנכון. סעיף 5 הוא כלי משפטי לגיטימי וטוב שבג"ץ מכיר בכך, אבל אין ספק שמצפה כרמים הוא מקום קלאסי ליישם אותו. תושבי מצפה כרמים היקרים, נחשוב ביחד בימים הקרובים מה הדבר הנכון לעשות, את פסק הדין הזה צריך להפוך. או בחקיקה או בדיון נוסף".

מנגד, תנועת שלום עכשיו בירכה על פסק הדין ואמרה כי זהו "פסק דין חשוב אשר ממשיך את פסק הדין החד משמעי שניתן בחוק ההסדרה ומאשר את אשר טענו לאורך כל הדרך - לא היה שום תום לב בגזילת הקרקע במצפה כרמים וכשאין תום לב אין תקנת שוק ויש לפנות ולהשיב את הקרקע לבעליה. כשהמינהל או המתנחלים משתלטים על אדמות פרטיות או שבשם 'צרכיי ביטחון' מועברות אדמות למתנחלים, זו לא עיסקה אמיתית אלא נישול וגזל מובהקים שאין שום דרך להכשיר. מפעל הגזל בהתנחלויות המהווה מכשול לכל הסכם שלום עתידי הובס היום ואנו נמשיך להיאבק שלעולם לא יצליח".

צרו איתנו קשר *5988