האם תוכנית הרמזור של גמזו תציל את ישראל מסגר כללי?

קבינט הקורונה אישר הערב את תוכנית הרמזור של פרופ' רוני גמזו • "הרמזור" אמנם מעניק לראשונה תוכנית סדורה להתמודדות עם העלייה בתחלואה, אך מדובר במתווה שעשוי להיות קשה ליישום

זה לקח זמן רב; יותר מחודש המתין פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו לאישור הממשלה לתוכניתו להפחתת התחלואה בישראל בזמן תוך שמירה על משק פתוח ככל הניתן: תוכנית הרמזור. למרות שהתוכנית נדונה בשלוש ישיבות קבינט קורונה, היא אושרה רק היום, בדיון הרביעי, לאחר שלפני פחות משבועיים התפוצצה הישיבה בה אמור היה הקבינט לאשר את המתווה, לאור מחלוקות וויכוח קשה בין פרופ' גמזו ושר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן.

לחצו כאן למצגת תוכנית הרמזור

לאחר גרירת הרגליים של קבינט הקורונה ואישורה המאוחר של התוכנית, מתווה הרמזור ייכנס לתוקף ב-6 בספטמבר ולא ב-1 בספטמבר כפי שתוכנן תחילה, זאת כדי לאפשר לרשויות המקומיות זמן היערכות.

מטרת התוכנית היא להתמודד עם התחלואה בישראל ברמה המקומית; במקום להשית מגבלות באופן רוחבי וזהה על כלל הערים בישראל, יבוצע ניטור עירוני מקומי של התחלואה, וכל עיר ויישוב ייקבעו את גורלם. הערים יחולקו לפי צבעים - אדום, כתום, צהוב ירוק, וההגבלות שיינקטו בהן, ייקבעו לפי מדדי התחלואה הקבועים בצבעים השונים.

יחד עם זאת, הוחלט כי מערכת החינוך תוחרג מן המודל, כך שגם בערים אדומות יתקיימו לימודים, אלא אם כן יוחלט אחרת באופן נקודתי בשל הדבקות מרובות במוסד הלימודים. ההחלטה התקבלה על ידי הדרג הפוליטי למרות שהיא מנוגדת לעמדתו של פרופ' גמזו וממוחי בריאות, שלדידם פתיחה של מוסדות לימוד בעיר אדומה עלולה לגרום להתפשטות חסרת של התחלואה שעלולה לצאת מכלל שליטה.

הקלות לערים שיבצעו בדיקות רבות

במסגרת תוכנית הרמזור, יוכלו הפוליטיקאים להכריז על סגר באופן מקומי בשכונות או בערים אדומות, ולהגיש סיוע רחב ("הסתערות", לדברי גמזו) למוקדים בהם נדרש טיפול הדוק. הרשויות המקומיות ישולבו גם במערך החקירות האפידמיולוגי ובמערך האכיפה, באופן שיטיל על כתפיהן תחומי אחריות רחבים יותר, ויאפשר להן לשלוט באופן טוב יותר בנעשה בשטחן.

מהם הפרמטרים עליהם מסתמך מודל הרמזור? צבעה של העיר ייקבע לפי נוסחה משולבת בה משולב שיעור החולים החדשים, שיעור הבדיקות החיוביות וקצב גידול התחלואה בימים האחרונים. בתוך כך, בערים שבהן תתבצענה בדיקות מרובות יותר ובדיקות סקר רבות (כפי שמבוצעות בימים אלו במספר מוקדים), יוכלו להפחית את שיעור הבדיקות החיוביות, ומתוקף כך לזכות בהקלות באם הפרמטרים האחרים גם הם במגמת ירידה.

לפי המתווה החדש כל רשות מקומית תקבל ציון בין 0 ל-10 לפי המשתנים הבאים: מספר החולים החדשים בשבוע ל-10,000 תושבים, שיעור הבדיקות החיוביות בכל רשות בשבוע, קצב גידול מספר החולים החדשים בכל רשות מקומית בשבוע. אחת לשבועיים, על סמך ממוצע הנתונים של כל רשות בשבוע הקודם, ייקבע הסיווג של אותה רשות באופן הבא: רשות שממוצע ציוניה יהיה מעל 7.5, תוגדר אזור אדום; רשות שממוצע ציוניה יהיה בין 6 ל-7.5, תוגדר אזור כתום; רשות שממוצע ציוניה יהיה בין 4.5 ל-6, תוגדר אזור צהוב; רשות שממוצע ציוניה יהיה מתחת ל-4.5, תוגדר אזור ירוק.

איך יעבוד המתווה? בערים ירוקות, בהן התחלואה נמוכה, תתאפשר התקהלות של עד 100 איש בתוך מוקדי בילוי ובהם מסעדות ובתי קפה, וכך גם בחנויות, ובשווקים וכדומה - או עד 60% תפוסה. באוויר הפתוח, יוכל הציבור להתקהל בקבוצות עד 250 אנשים - או עד 80% תפוסה משטח המקום. עוד בערים ירוקות, יתאפשר לקיים תפילות ואירועי תרבות ללא אכילה בישיבה בחוץ - עד 250 איש, בקפסולות של 20. באישור הרשות המקומית ניתן יהיה להגדיל את ההתקהלות עד 500 איש, ובאישור מיוחד של מנכ"ל משרד הבריאות אף יותר. אולמות האירועים, כפי שאושר היום, יוכלו לקיים אירועים בחלל פנימי בתפוסה של עד 100 איש, ללא ריקודים ובהושבה, תוך שמירה על ריחוק חברתי.

בערים כתומות ואדומות, אולמות האירועים יוותרו סגורים, וכך גם אירועי ספורט ופארקי שעשועים. מערכת החינוך תפעל לפי המתווה הארצי, וחנויות לממכר מזון, היגיינה ותרופות יפעלו לפי 1:7 מ"ר לאדם, או 10 אנשים בעיר אדומה ו-25 בעיר כתומה (המקל מביניהם). בעיר אדומה, יוכלו מסעדות להושיב 10 לקוחות בפנים ו-20 בחוץ, ואירועים מאורגנים בישיבה בחוץ (כגון תרבות או תפילה) יתקיימו בקבוצות של 20 איש בלבד או 10 בחלל פנימי סגור. בעיר כתומה, תתאפשר תפוסה של 20% בבתי קפה, שווקים, מסעדות, בריכות ומקומות עבודה מקבלי קהל, ולא יותר מ-25 אנשים. בחלל החיצוני - 40% תפוסה ולא יותר מ-50 אנשים.

מתווה מורכב ליישום

מומחי בריאות מברכים על אישור התוכנית ומקווים כי תצליח, בתפעול נכון, למנוע סגר כללי. פרופ' חגי לוין, מומחה לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית והדסה, אומר כי "אישור הרמזור הוא צעד חשוב קדימה. נקווה שהוא יהיה נקודת ציון אמיתית שתסמן מעבר מגישה פוליטית לגישה מקצועית ומגישה אחידה לגישה דיפרנציאלית המותאמת לרמת התחלואה באזורים שונים. המבחן שלנו כמדינה יהיה ביישום תוכנית הרמזור בפועל. אם נשכיל לפעול יחד כדי לטפל טוב יותר במוקדי תחלואה, ולאפשר יותר פעילות באזורים עם פחות תחלואה, נצלח את המשבר עם פחות נזק לבריאות, לחברה ולכלכלה".

עם זאת, יישום המתווה מורכב. נדרשת שליטה עירונית ברמה גבוהה, וכך גם עולה קושי מטבע הדברים: הערים בישראל קרובות זו לזו, עד כדי משולבות זו בחיי האחרת. תושבי כפר סבא יכולים לעבוד ברעננה, ולהגיע לאירועים המתקיימים בתל אביב. המודל מתייחס למגבלות מקומיות, אך לא להגבלה של התושבים עצמם באין סגר מקומי (למשל, איסור מעבר בין עיר כתומה לירוקה), לפחות לא בשלב זה.

התחלואה בישראל נמצאת בשיאה; מספר חולי הקורונה המאושפזים במצב קשה הגיע לשיא, ועומד על 441 בני אדם המאושפזים במחלקות הטיפול הנמרץ בבתי חולים ברחבי הארץ. מספר החולים במצב בינוני עומד על 192 בני אדם, ומספר המונשמים על 121 (בשיא הגל הראשון, האמיר מספר המונשמים ל-140 בני אדם). בסך הכול מתמודדים בישראל בנקודת הזמן הזו 20,151 בני אדם עם מחלת קורונה פעילה בדרגות שונות. עד כה, נפטרו מהמחלה 919 בני אדם.

"להיערך גם לתרחיש של עלייה חדה בתחלואה"

מומחים רבים מתייחסים למתווה כהזדמנות אחרונה לחתוך בחדות את התחלואה לפני צעדים מדינתיים מחמירים יותר, באם יידרשו כאלו. לפי קבינט המומחים של גמזו, פורום שהתכנס ביום חמישי האחרון ובו חברים בין היתר פרופ' גליה רהב, פרופ' שוקי שמר, פרופ' נדב דוידוביץ', פרופ' ארנון אפק ועוד, "מגמות התחלואה מטרידות", ולמרות הצורך הדחוף במעבר למודל הרמזור, התוכנית כלשעצמה והמכלולים אשר בהקמה - אין די בהם כדי להביא לירידה בתחלואה בשבועיים הקרובים, והנחת העבודה הינה המשך עלייה מונוטונית במספר החולים הקשים המאושפזים.

לדברי המומחים, אין די באישור התוכנית, ויש אכן 'להסתער' באופן מיידי על המוקדים האדומים: "יש להיערך כבר כעת באופן מעמיק לאפשרות (סבירות לא מבוטלת) של הכרח לריסון מהודק/סגר ארצי בתוך מספר שבועות, ויש לבצע מאמץ מיידי של תכנון מפורט, כדי שביום בו נאלץ להפעילו כצעד חירום, נוכל לעשות זאת ביעילות ללא שיהוי. הטריגר להפעלתו יהיה מצוקתם של בתי החולים אשר יתריעו על צפי להפרעה חמורה בתפקוד פנימיות ומחלקות הקורונה".

הפורום משרטט תמונת מצב מדאיגה: אין לדעת האם המאמצים ברשויות המקומיות והשיפור במכלולי הקטיעה יצליחו למנוע עליה חדה בתחלואה עקב המשך ההתקהלויות הלא חוקיות בכל המגזרים, תחילת שנת הלימודים, תקופת הסליחות ותפילות חגי תשרי. "המצב שברירי ונפיץ", מסכמים המומחים, "ועלינו להיערך גם לתרחיש של עלייה חדה בתחלואה". למרות זאת, מרבית הפורום מתנגד לריסון מהודק/סגר ארצי באופן מיידי ככלי בחירה להורדת התחלואה.

ואולם, הפורום ממליץ כבר בשלב זה להיערך לאסקלציה: "יש להיערך כבר כעת באופן מעמיק לאפשרות (סבירות לא מבוטלת) של הכרח לריסון מהודק/סגר ארצי בתוך מספר שבועות, ויש לבצע מאמץ מיידי של תכנון מפורט, כדי שביום שבו נאלץ להפעילו כצעד חירום, נוכל לעשות זאת ביעילות ללא שיהוי. הטריגר להפעלתו יהיה מצוקתם של בתי החולים אשר יתריעו על צפי להפרעה חמורה בתפקוד פנימיות ומחלקות הקורונה".