התפטרות שאול מרידור: אגף התקציבים נכשל ולכן המהלך היה נדרש

משבר הקורונה רק חידד את אחת הבעיות הקשות של הממשל בישראל: שלטון הפקידים • למרות הכוונות הטובות, צריך לתת לפוליטיקאים להגשים את המדיניות שלשמה הם נבחרו

שאול מרידור / צילום: רפי קוץ
שאול מרידור / צילום: רפי קוץ

משבר הקורונה הטיח בפנינו ביתר שאת את עובדת היעדר המשילות בישראל. ואני מדבר על המגמה להעתקת מרכז הכוח וההחלטות המעשיות, בשאלות של מדיניות - מנבחרי הציבור, שנבחרו על ידי העם בבחירות דמוקרטיות, לדרג הפקידותי הממונה וליועצים המשפטיים.

והכל בתואנה של ניטרליות, של מקצועיות, של מומחיות, של שמירה של שומרי הסף שלנו על שלטון החוק, אבל זה בדיוק ההפך - זה עקיפה של התהליך הדמוקרטי.

במדינה דמוקרטית - מי שצריך לקבל החלטות ולקבוע מדיניות אלה נבחרי הציבור.

לרגולטורים ולפקידות יש אחריות למראית עין בלבד, חלק מהם מסיימים תפקיד ומשאירים אותנו לעיתים קרובות עם הנזקים לדורות וכן ברור גם שיש כאלו שמצטיינים בתפקידם.

לכן המאבק על משילות, בכל תחומי הממשל קריטית לעתידנו. היכולת של החברה והכלכלה שלנו להתקדם ולצמוח בכל תחומי החיים, מושפעת מכך.

כישלון מקצועי נחרץ

משבר הקורונה הוא אמנם משבר בריאותי ביסודו אבל ההשלכות הכלכליות שלו הרות גורל. כתוצאה מהפעולות שננקטו כדי למנוע את התפשטות המחלה, נפגעו התשתיות הכלכליות שלנו וביניהן התשתית הכלכלית החשובה ביותר למשק הישראלי - העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים.

המדיניות שהובילה אגף תקציבים בחודשים הראשונים של המשבר הייתה כישלון מקצועי נחרץ מאחר ומטרת העל של כל תוכנית חילוץ כלכלית הייתה צריכה להיות - שמירה על העסקים כמנועי צמיחה חיים בעלי כושר ביצוע וייצור ,כדי שימלאו את תפקידם בסיום המשבר הבריאותי - החזרת המשק לפעילות.

בפועל, במשך החודשיים הראשונים למשבר, מאמצע מרץ ועד אמצע מאי - המגזר העסקי לא קיבל אגורה אחת של סיוע כלכלי! ובאמצע מאי רק שליש מהמגזר העסקי קיבל בממוצע 3,960 שקל - האם יש בר דעת אחד שיכול להצדיק מקצועית כזה מתווה? זאת תוכנית חילוץ ראויה? מעבר לכך וכתוצאה מהתוכניות הכלכליות הקודמות, עסקים רבים עד לרגע כתיבת שורות אלו טרם קיבלו סיוע כלשהו מהמדינה.

ולכן המשק הישראלי איבד שלא לצורך עסקים רבים - מנועי צמיחה רבים מכיוון שאגף תקציבים לא השכיל להבין את גודל האירוע ולא את החשיבות של ממד הזמן במתן הפיצוי.

מעבר להשלכות הכלכליות הקשות למתווה החילוץ הראשוני נוצר משבר אמון חריף מאוד, בין המגזר העסקי, שהרגיש בצדק שהמדינה בגדה בו, לבין הממשלה.

ההשלכות של משבר האמון קשות, הן בחזרה בזמן במלחמה שלנו בהון השחור והן ברצון ובמוטיבציה להשקיע כאן, ליזום, לקחת סיכונים, לקיים ולנהל בישראל עסקים.

חמור מכך, בתודעתו שלהדור הצעיר שלנו נצרבו התמונות הקשות של העצמאים, ואם לא נשכיל לשנות זאת והם לא יפנו לעצמאות, יזמות וחדשנות אלא ירצו להיות שכירים מוגנים בלבד, זה פיגוע כלכלי למדינת ישראל.

האמת צריכה להיאמר , עם כל המחלוקות, שר האוצר ישראל כ"ץ שינה את תמונת המצב והשכיל לאשר תוכנית כלכלית רחבת היקף, ארוכת טווח שהביאה ודאות כלכלית למגזר העסקי. כן היא לא מושלמת, אבל אם היא הייתה יוצאת לפועל בתחילת המשבר ובניגוד לדעה של אגף תקציבים - החוסן הכלכלי חברתי של מדינת ישראל היה נראה אחרת היום.

"האותיות הקטנות" והמדיניות של אגף תקציבים בתחילת המשבר גרמה לכך שציבור גדול של עסקים מצא את עצמו מחוץ למתווה החילוץ ,שגם כך היה בחסר רב וללא שום תכלית. את זה ישראל כ"ץ שינה וטוב שכך.

לסיום אני חייב להגיד שאני סמוך ובטוח שבעלי התפקידים באגף תקציבי, כולל שאול מרידור, פעלו ביושר רב ומתוך אמונה שהם פועלים לרווחת כלכלת ישראל , ראיתי אותם בעיניים עובדים קשה מבוקר עד לילה במסירות גדולה, אבל היעדר ניסיון מעשי, של הפקידות הבכירה באוצר, בפעילות עסקית, הייתה כאן בעוכרינו והיא שווה מחשבה לעתיד לבוא. 

הכותב הוא נשיא לשכת יועצי המס בישראל

צרו איתנו קשר *5988