"נתניהו לא הצליח לכונן יחסי שחיתות עם התקשורת, אז הוא ניסה משחק חדש"

כבר מעל לעשור ששוקי טאוסיג עורך את אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית" על גלגוליו השונים, ומטייקונים נופלים, רכישות תמוהות, מעורבות פוליטית וכיפוף עיתונאים תחת הון - נדמה שהוא כבר ראה הכל. בשיחה גלויה בפודקאסט "אוף דה רקורד" הוא מעניק הצצה לאופן בו גלגלי התקשורת מבצעים מניפולציות, מסביר מה הבעיה של גופים כמו ישראל היום ורשת, ואיך זה שהוא עדיין לא מרגיש שחיקה. 

אתם אוהבים להעמיק, אבל בוא נתחיל דווקא מהשורה התחתונה והשטחית. תן ציון להתנהלות התקשורת בזמן הקורונה.
"אני חושב שזה כמו בבדיחה הזאת. התקשורת התחילה גרוע ואז נתנה גז. אם זה הקורונה או אם זה עכשיו האונס באילת, יש תמיד את מנגנוני הכשל הקבועים. יש שוק בהתחלה שזה קורה למרות שידוע שזה יקרה. הרי אנחנו יודעים שיהיה שוב אונס מתישהו. וגם למגפה הרי יש פרוטוקול שעד היום הוא בארון".

טוב, זו לא אשמת התקשורת. בוא אני אחדד. היו שני אירועים מגה-דרמטיים בתחום חדשות החוץ בשנים האחרונות. בחירתו של טראמפ לנשיאות, והקורונה. את שניהם הפרשנים שעל המסך לא רק שלא צפו, אלא חלקם אפילו התכחשו להם בזמן אמת.
"כתבי חוץ הם בעצם קשבים. מה רצית, שכתב החוץ יעשה תחקיר שיצפה שטראמפ הולך להיבחר, מה שבניו יורק טיימס לא הבינו? שיידע מה קורה בווהאן ושהנגיף יהיה יותר חזק מהסארס ויעשה פאניקה עולמית? אני לא חושב שזה משהו שצריך לצפות לו. בשביל הדברים האלו יש אסטרולוגים וקוראים בקפה ולא צריך לגנוב להם את הפרנסה. מה שהם אמורים לעשות זה לזהות. בעיני דווקא אצל הפרשנים הפוליטיים, שהם היום העיתונאים הכי מכובדים בכל כלי תקשורת, מתמקדות כל הרעות החולות של העיתונות. אתה רואה איך תמיד העיניים שלהם הן לשבוע הבא ולא ולשבוע שעבר. והם יכולים על סמך הידע והניסיון שנצבר אצלם להסביר לנו מי בעדנו ומי נגדנו. וזה בדיוק מה שהם לא עושים. גם בקורונה, קורה בעצם אותו דבר. יש כמובן הרבה עיתונאים שעושים את מלאכתם נאמנה, אבל רובם נתפסים אל השואו".

אין עוררין על התפקיד של "העין השביעית" בצמיחה של עיתונות עצמאית בישראל וכמי שהשתתפה בחיטוי הריקבונות בחלק גדול מגופי התקשורת בישראל. אבל בוא נמשיך רגע בפוליטיקה. אם נציב קלפי במערכת העין, וניתן לאנשי המערכת שלכם וגם לכותבי המאמרים והפובליציסטים להצביע. מה לדעתך תהיה תוצאת הבחירות בה?
"במערכת הפוליטית הנוכחית זה יהיה מרכז-שמאלה".

בתוך הסנטימנט הזה, אתה מצליח להיכנס לראש של עיתונאי ימני שמרגיש מקופח בתקשורת?
"תשמע, אני הצבעתי לביבי ב-2009. אני העליתי אותו לשלטון. אני מתנחל מבית ימני. גדלתי בכפר אדומים. השכנים של היו אריה אלדד מצד אחד ואורי אריאל מצד שני. בוא אני אספר לך משהו בהקשר הזה. אנחנו עושים את כנס העיתונות העצמאית, שהשנה בגלל הקורונה לא יודע אם ואיך הוא ייערך, וכל שנה אנחנו רוצים להזמין כמה שיותר וכמה שיותר מגוון מתוך החתך הפוליטי, שהוא לדעתי לא כל כך חשוב, בטח שלא הכי חשוב, אבל הוא מאוד אהוד במיוחד בעידן ביבי - אז אנחנו מנסים להביא גם כלי תקשורת עצמאי שמזוהה עם הימין, ואנחנו מנסים לחפש. אז יש את 'השילוח' יש את 'צריך עיון' שאתה לא מכיר ויש כמובן את 'מידה' שהוא אתר בעייתי גם למעשה כל מי שלא מסכים עם נתניהו כבר לא שם, אבל זהו בערך. אז אני מחזיר את השאלה: למה אין זה עיתונות עצמאית ימנית? למה מקור ראשון - העיתון היחיד שיש בימין - פשט את הרגל והיה צריך איל קזינו מלאס וגאס שיציל אותו? למה ערוץ 20 הוא בשולי הסקאלה, זניח וחסר חשיבות? ואיפה כל מיליוני הצופים הימניים? אז אני חושב שהסיפור קצת אחר".

שים לב שלא הכנסת את ישראל היום לרשימה. בכל זאת העיתון עם שיעור החשיפה הגבוה בישראל.
"זה בדיוק העניין. אני חושב שמה שנתניהו עושה בכישרון רב זה לזהות את הימין איתו, ומאחר שזה לא נכון - הימין הוא לא נתניהו, אלו שתי ישויות נפרדות - אז כל מה שהוא לא נתניהו אובד בתהום הנשייה. אם מה שאתה עושה ככלי תקשורת זה להקריא את דף המסרים של נתניהו, אז מה לעשות - האפיל של זה הוא נמוך ומצומצם. כמו שאתה רואה עכשיו מי יוצא להפגנות תמיכה בנתניהו. הימין בשלטון כבר 40 שנה והוא בבעיה רצינית. תסתכל אחורה על תולדות העיתונות, איפה ומתי הייתה העיתונות הרוויזיוניסטית המפוארת. הרבה פעמים זמן ארוך בשלטון הוא רע לעיתונות".

אתה כבר מסקר מעל עשור את נתניהו כראש ממשלה וכשר תקשורת, על שלל הפרשות בהן הסתבך. מה אתה יכול ללמוד על ההצלחה שלו בלשנות את פני התקשורת הישראלית?
"ההצלחה שלו היא עלובה מצד אחד, ומבחילה מצד שני. היא עלובה כי הוא לא הצליח להשיג את רוב מה שהוא ניסה והיא מבחילה בצורה שבה הוא השיג את מה שהוא כן השיג. בוא נשים דברים בהקשר הרחב: כל ראשי הממשלה או למעשה כל הפוליטיקאים וכל בן אדם שפועל בזירה הציבורית מנסה להשפיע על התקשורת. זה לגיטימי, מובן והכרחי. גם עיתונאים, ואני אומר את זה בתור מישהו שמסקר עיתונאים, מנסים. אתה יודע כמה פעמים עיתונאים מתקשרים לפני פרסום או אחריו ובוכים ומאיימים? אני יכול להראות לך את קלסר האיומים. הוא מגיע מכל מקום, כולל הארץ ודה מרקר. גם מיפיי הנפש וגם ממכוערי הנפש.

"נתניהו, בשונה מקודמיו שרון ואולמרט, מסיבות שמאוד מעניין לחקור אותן היסטורית ופסיכולוגית, לא הצליח לכונן מערכת יחסים מושחתת עם כלי התקשורת החזקים. לאולמרט ושרון הייתה ברית עם נוני מוזס, האיש שאז היה החזק בתקשורת הישראלית. ברית כמעט מוצהרת ומלחמת חורמה במי שהתנגד להם. את הביטויים של אולמרט על כל העיר או של שרון, אני בטוח שגם יונתן אוריך וטופז לוק היו מאמצים בכיף".

זה מעניין. אתה בעצם אומר שהבחירה של נתניהו לנסות לכפות על התקשורת את השינויים האלו באופן כל כך מגושם, זה כי הוא דווקא לא היה מושחת כמו ראשי ממשלה קודמים. הרי מי נכנס לעימותים? מי שלא מצליח לעשות מניפולציות.
"נתניהו כל הזמן בקשר עם כולם בתוך השוק סוסים הזה. פשוט בניגוד לאחרים ששיחקו את המשחק שהרבה פעמים היה מרושע, מעוות ומלוכלך - הוא החליט לנסות לעשות משחק חדש. לקנות את הבורד. השובר שוויון שלו היה שהוא הביא לכאן את ישראל היום".

אבל למה הוא נכשל?
"כי כל כלי התקשורת שהוקמו ברוחו, ביוזמתו ובעזרת מיליונרים שהוא הביא נכשלו כשילון חרוץ. אני בכלל לא נכנס לדיון החלוקה בחינם או הרווחים, אתה יודע למה? כי יש לי עד מספר אחת שאומר את זה, קוראים לו נתניהו. הוא אומר את זה מפורשות בהקלטות עם נוני. הרי ישראל היום כאן מ-2007 וכבר הוריד את ידיעות אחרונות על הברכיים. אז למה נתניהו רצה ב-2015 לסגור דיל עם נוני?".

לפני כמה שנים עמדתם במשבר קשה שכמעט ואיים לסגור אתכם. איך אתם בעצם מתקיימים כיום?
"מ-2015 אנחנו מתנהלים כעמותה עצמאית ומאז אנחנו מתקיימים בערך שליש תמיכה מהציבור הרחב, שליש תמיכה מהפרויקטים שאנחנו עושים כמו מדד הייצוג למשל, ושליש תמיכה מהקרן החדשה שהייתה באמת ועודנה שותפה נהדרת. ואגב, אני פעם רוצה לתחקר אחורה ולהציג את האופן שבו הפכו אותה לדמון של הציבוריות הישראלית להציג את האחראים לכך וזה סיפור מרתק. זה לא מי שאתה חושב והסיבה לכך היא לא מה שאתה חושב. זה הכל כסף.

"אנחנו כל הזמן מחפשים את ההכנסה. ובקרוב, כך אני מקווה, אנחנו מתאחדים עם 'שקוף' שזה כלי תקשורת אחר. שהם שכללו מאד את האופק של העיתונות העצמאית, שזה אולי האופק של העיתונות בכלל - שלא מתבססת על מפרסמים ולא על קרנות אלא על מודל של תמיכה ציבורית ממוסדת ושיטתית בסכומים קטנים". 

שוקי טאוסיג

עורך אתר "העין השביעית" ● בן 44 ● גר בבת ים ● שימש ככתב ועורך ב"כל העיר" ● פרסם תחקירים רבים על כלי תקשורת בישראל בהם חשף תרבות מבנית מושחתת ויחסי כוח בעייתיים ● "גאה בכך שכשסגרו את העין התגייסנו לתפעל אותה בכוחות עצמנו, הקמנו כלי תקשורת עצמאי ונתנו פוש רציני לסצנה החשובה הזו"