הפוליטיקאים חבטו במודל הרמזור של גמזו. האם יש לו סיכוי להצליח למרות הכול?

בפתח חודש ספטמבר, כיממה לפני פתיחת שנת הלימודים וזמן קצר לפני חגי תשרי, אושר בממשלה מודל הרמזור של פרופ' רוני גמזו, להפחתת תחלואת הקורונה בישראל. הדרך לא הייתה קלה, כאשר הפוליטיקאים מיאנו לאשר את המודל במשך שלוש ישיבות ממשלה, ושלחו את גמזו לתיקונים לאחר עימותים עם השרים בקבינט הקורונה. ב-6 בספטמבר, באיחור של כשבוע, יתחיל הרמזור לפעול ברחבי הערים בישראל.

אך הרמזור איננו פתרון קסם לתחלואה הגבוהה ברחבי הארץ. כ-2,000 חולים חדשים נוספים מדי יום, בזמן שמספר החולים במצב קשה מגיע לשיא - 453 בני אדם הנזקקים לטיפול נמרץ (123 מתוכם צמודים למכונת הנשמה). מומחים מזהירים מפני אבדן שולי הביטחון והתקרבות לאי ספיקה של בתי החולים, באם יאמיר מספר החולים במצב קשה ויעלה על 800 מאושפזים בו זמנית, בכלל בתי החולים ברחבי הארץ.

בזמן שישנה הסכמה נרחבת על הצורך במעבר לניהול עירוני ונקודתי של משבר הקורונה, ועל כוחו להפחית את התחלואה, האפקטיביות של התוכנית לא תימדד בטווח המיידי, ויש לה נקודות תורפה שיקבעו את מידת הצלחתה - יש לזכור שבקשותיו של גמזו לא אושרו באופן מלא. הנה חמש נקודות שכדאי לשים לב אליהן בתקופה הקרובה, ושביכולתן לבלום את המרוץ להפחתת התחלואה רגע לפני החורף ואתגריו המשמעותיים למערכת הבריאות.

1. מערכת החינוך פתוחה בערים אדומות

לאורך החודש האחרון התלבטו גורמי המקצוע במערכת הבריאות האם לפתוח את שנת הלימודים באופן מלא ברחבי הארץ, ותחת איזה מתווה לאפשר חזרה מבוקרת למוסדות הלימוד. המחקר בנוגע לקורונה עדיין בחיתוליו, וכך, למשל, חלקם של ילדים בהפצת הקורונה איננו מובהק. גם אם התחלואה בקרב ילדים היא קלה, כפסע מחגי תשרי, קשה למזער או למנוע את חשיפתם למבוגרים, כולל סבים וסבתות בסיכון. על כל פנים, שהייה משותפת לאורך שעות רבות במגע הדוק בכיתות, עלולה להיות קטליזטור להפצת הנגיף.

ישראל למודת ניסיון שלילי. עודנו צרוב הזיכרון על ההידרדרות לגל שני עם פתיחת מערכת החינוך מחדש ללא מגבלות. רק בגימנסיה העברית בירושלים נדבקו בחודש יוני יותר מ-200 תלמידים ואנשי צוות, רובם הגדול (יותר מ-65%) ללא סימפטומים, כך שבזמן שהם לא היו מודעים להיותם נשאי קורונה, סביבתם הייתה בסיכון. לכן, פתיחה מחודשת של מוסדות החינוך צריכה להיעשות בזהירות, ולשם כך אושר מתווה מיוחד בשיתוף משרדי הבריאות והחינוך.

אלא שהפוליטיקאים הכריעו קצת אחרת בישיבת קבינט הקורונה. למרות דרישתו המובהקת של גמזו שלא לפתוח את שנת הלימודים בערים אדומות, שבהן הסיכון גבוה מאוד, שנת הלימודים עשויה להיפתח כסדרה. צוות המומחים המייעצים לגמזו קבע חד משמעית: יש להימנע מפתיחת מוסדות הלימוד בערים אדומות. אך לפוליטיקה דינמיקה משלה, ושר החינוך יואב גלנט הכריז בתום הישיבה כי עמדתו בנוגע לפתיחת השנה התקבלה, "לאחר הערכת מצב וניתוח מסודר של כלל הנתונים, ומתוך התייחסות להמלצות גורמי המקצוע".

גמזו הזהיר את הפוליטיקאים מפני הסיכון הגדול שהם נוטלים על עצמם. אם לא יהיה כל שינוי - תלמידים יחזרו לבתי הספר בזמן שהתחלואה בישראל היא מהגבוהות בעולם, וכשהם עלולים להוות בעצמם פצצה מתקתקת לקהילה בה הם חיים.

2. הפוליטיקאים יכריזו על סגר בערים אדומות

מטרת מודל הרמזור היא למקד את ניהול המשבר, ולצד כך ליצור אחריות קהילתית למצב התחלואה. אם מצבה של רשות עירונית ייקבע לפי מידת ההקפדה של תושביה על ההנחיות, ובראשן שמירת ריחוק פיזי וחבישת מסכות, יש לשער כי המודל יוביל להפחתת התחלואה. המגבלות ייקבעו לפי פרמטרים שהוגדרו מראש, עסקים קטנים ידורבנו להקפיד עליהן בשטחם על מנת שיוכלו לחזור לשגרה, ולרשות המקומית יהיה אינטרס לאכוף אותן ביתר שאת.

בשלב זה, הערים בישראל מחולקות לפי צבעי הרמזור'. כך, למשל, בני ברק, טירה וכפר קאסם הן אדומות, בעוד שטבריה וחיפה כתומות, נהריה והוד השרון צהובות. לפי בכיר במשרד הבריאות, מרבית הערים בישראל (יותר מ-50%) הן ירוקות, ובהן תל אביב, רעננה והוד השרון. בשלב זה, המגבלות לעסקים הן ארציות, וכך יהיה עד תחילת השבוע הבא.

במקרה של ערים אדומות, ההכרזה על סגר מקומי או על אזור מוגבל במקרה של תחלואה קשה נמצאת בידי הפוליטיקאים. בשונה מהקריטריונים למגבלות, לא נקבעו פרמטרים ברורים המובילים אזור לסגר מיידי. אם קבינט הקורונה יתמהמה בהטלת מגבלות על אזור אדום, בזמן שתושביו יכולים להגיע ללא מגבלה לעיר סמוכה, משמעות הרמזור עלולה להיות מוגבלת.

3. אירועים פתוחים ומעבר חופשי מעיר לעיר

בתקנות החדשות שאישר קבינט הקורונה, הוחלט לאפשר קיום אירועים ושמחות באוויר הפתוח בערים צהובות וירוקות, בהרכב של עד 100 בני אדם, ובהושבה בלבד - ללא ריקודים. בחודשים האחרונים מציפים את הרשתות שוב ושוב סרטונים של אירועים "פיראטיים", שבהם מכונסים בני אדם רבים בצפיפות, נוהגים כתמול שלשום, במנותק לחלוטין ממצב התחלואה בישראל. עד כה, לא נראה שהתבצעה אכיפה מסיבית, ומלבד תחינת הפוליטיקאים ופרופ' גמזו לאזרחים - האירועים הללו ממשיכים להתקיים.

למרות שקיום האירועים יתאפשר רק באוויר הפתוח - שם ההדבקה נמוכה יותר - המצב הנוכחי מאתגר. אם לא תהיה אכיפה אגרסיבית של התקנות החדשות, לרבות פיזור אירועים שבהם מתקיימים ריקודים, המתווה עשוי להוביל בעצמו להרחבת שרשראות ההדבקה וסיכון הציבור.

 המגבלות על התקהלות לפי מודל הרמזור

הקושי באירועים במודל הזה הוא בין כה גדול. בניגוד לבית הקפה השכונתי שאותו פוקדים בעיקר תושבי האזור, קשה לאסור על סבתא המתגוררת ביישוב אדום לא להגיע לחתונת נכדתה ביישוב ירוק. הגבול הוא דק, בזמן שבעולם אין עוררין על כך שאירועים ושמחות עלולים להיות מנוע משמעותי בהדבקה.

4. מתווה עוקף לכל דורש

פרופ' גבי ברבש, שכמעט ומונה בעצמו לפרויקטור הקורונה, הציג השבוע את המקום הבעייתי שבו נמצא גמזו. "במקומו הייתי מתפטר שלוש פעמים. פעם אחת על 17 אלף האברכים והתלמידים שהגיעו מחו"ל, פעם שנייה על אומן, ופעם שלישית על פתיחת שנת הלימודים בערים אדומות". ואכן, למרות התנגדותו של גמזו לכל התוכניות הללו, בסופו של דבר הן יוצאות אל הפועל, כשהוא נדרש רק להכין תוכנית אופרטיבית ליישום והתמודדות בשטח - ולא להפריע לפוליטיקאים לקבל החלטות.

בזמן שמומחים הזהירו מפני כך שוב ושוב, במנותק ממודל הרמזור - קבינט הקורונה אישר את כניסתם לארץ של כ-17 אלף סטודנטים ואברכים, תחת מגבלות בידוד שקבע גמזו. גם הטיסות לאומן, למרות התנגדותו הנחרצת והחוזרת ונשנית, עשויות לצאת לפועל - לאחר שלבסוף הסכים להקמת צוות בנושא, בראשות השר זאב אלקין. פתיחת מערכת החינוך מתבצעת אף היא דרך מתווה עוקף רמזור, כשכל רשות מקומית תיאלץ בסופו של דבר להתמודד עם תחלואה עולה, שלא עומדת בקשר ישר לפעולותיה.

בתקנות שאושרו בקבינט הובהר כי מספר השוהים בתחומים מסוימים ייקבעו בהסדרה נפרדת, ולא במתווה הרמזור. מדובר בפעילות מסגרות רווחה; הסדרת פעילות מערכת החינוך; פעילות התחבורה הציבורית והתעופה; פעילות מקומות עבודה; תנאי התפוסה בקניונים ובאירועים מאורגנים, ועוד. באופן הזה, נותרת פירצה להחלטות משתנות, העלולות להסתמך על שיקולים פוליטיים או מערך לחצים של גורמים שונים, ולאו דווקא על קריטריונים אפידמיולוגיים ותנאי התחלואה בשטח.

5. קטיעת שרשראות ההדבקה

המטרה של מודל הרמזור היא להוביל לניהול שיטתי יותר, המתרכז ברמת המיקרו, ומסוגל לייצר פתרונות מיידיים לסיטואציות משתנות במקומות שונים. אך אין בו די לבדו, והוא חלק ממארג של גורמים. לשם הצלחתו, נדרש מערך יעיל ומהיר של קטיעת שרשראות הדבקה.

המערך עדיין מצוי בשלבי הקמה, והוא צפוי להתחיל לפעול בימים הקרובים תחת אחריותו של צה"ל, אולם יידרש עוד זמן לגיוס כוח אדם ולהבאתו לפעילות סדורה ויעילה. היישום מורכב, ובמרכזו אינטגרציה בין הגורמים, ועבודה מותאמת עם כל קהילה מקומית, על מאפייניה הספציפיים והגיאוגרפיים. לשם כך הוחלט כי יוקם צוות היגוי רב תחומי עם נציגים ממשרדי ראש הממשלה, הבריאות, האוצר, הרווחה, המשטרה ואחרים, לגיבוש תוכנית כלי הסיוע לרשויות המקומיות.

כיוון שמרבית הערים האדומות נמצאות במצב סוציואקונומי נמוך, הן יידרשו להקצאת משאבים גדולה יותר ו'הסתערות' של ממש. הפעולה במקומות המתאפיינים במוחלשות חברתית צריכה להיעשות ברגישות רבה, ומתוך הבנה כי החלטה על סגר עלולה לקבע סטיגמות, או ליצור בקרב התושבים תחושות תסכול. פעילות ממוקדת ומקצועית, תוך הפניית קשב ניהולי ומשאבים עשויה ליצור את ההפך - תחושת אחריות על פני ניכור, והזדמנות לחיזוק חברתי על פני ענישה. 

הפרמטרים לקביעת צבעי הרמזור של הרשויות המקומיות

● מספר החולים החדשים בשבוע ל-10,000 תושבים
● שיעור הבדיקות החיוביות במשך שבוע
● קצב הגידול במספר החולים החדשים
*הנתונים ייבחנו ויעודכנו אחת לשבועיים
מקור: מגן לישראל