הולך בדרכו של שר האוצר נתניהו: כ"ץ שלף את נשק יום הדין, לאן תגיע המלחמה מול ההסתדרות?

האיום של שר האוצר ישראל כ"ץ להוריד שכר ל-700 אלף עובדי המגזר הציבורי באמצעות חקיקה זכה לתגובה תוקפנית: הנהגת ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה במגזר הציבורי. משמעות ההכרזה היא כי בתוך 14 יום יוכלו עובדי משרדי הממשלה, מערכות הבריאות והחינוך, ההשכלה הגבוהה, הרשויות והמוסדות הציבוריים לנקוט בשביתה ובעיצומים. 

התגובה הצפויה של כ"ץ לאיום ההשבתה: חקיקת "חוק בוררות חובה", שתמנע מההסתדרות השבתה של המשק.

ההכרזה, שנעשתה לבקשת יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, באה בעקבות פיצוץ המו"מ בין הצוותים של האוצר וההסתדרות בתחילת השבוע, על רקע הקשחה משמעותית בעמדות המדינה.

נזכיר, כי הצדדים כבר היו קרובים לסיכום ביולי השנה שלפיו המדינה תקפיא את ההפרשות לקרנות ההשתלמות של שכירים בעלי שכר גבוה למשך שנתיים, אך לא תפגע בשכר עצמו של העובדים. אולם, ההבנות בין הצדדים לא הבשילו לידי הסכם, על-רקע משבר הקדמת הבחירות.

בצד של כ"ץ: רוח גבית מהשולמנים

לאחר שאושרה הדחייה באישור תקציב המדינה בשבוע שעבר, החליט כ"ץ לחדש את המו"מ מעמדה קשוחה יותר. בשבוע שעבר גילה שר האוצר בראיון לגלי צה"ל כי החליט לקצץ בתנאי השכר במגזר הציבורי על מנת "להכניס אותם מתחת לאלונקה". כ"ץ החליט על המהלך שלא על דעת הדרג המקצועי במשרדו, שמסתייג מקיצוצי שכר. בנוסף, אמר כ"ץ באחד הראיונות כי הוא שוקל ליזום חקיקה של "חוק בוררות חובה" - נושא הנחשב לקו אדום מבחינת ההסתדרות, משום שמדובר במסלול שיאפשר למדינה לעקוף את בתי הדין לעבודה.

גורמים הקשורים למו"מ טענו כי כ"ץ נועץ בנושא עם ארגוני העצמאים ובהם השולמנים, שהתלוננו על כך שעובדי המגזר הציבורי היו חסינים עד כה מפני תוצאות המשבר.

האוצר דורש מההסתדרות להסכים לקיצוץ של 10% בשכרם של בעלי שכר (קובע) של 20 אלף שקל ומעלה וקיצוץ בשיעור נמוך יותר בשכרם של בעלי שכר שבין 7,000 ל-20 אלף שקל. קיצוצי השכר הם לשנתיים ולהערכת האוצר יביאו לחיסכון של 4 מיליארד שקל בהוצאות המדינה.

בנוסף, דורש האוצר להעלות את ההפרשה החודשית לפנסיה של עובדי המגזר הציבורי המבוטחים עדיין בפנסיה תקציבית ולהשוות אותה להפרשה של שאר השכירים המבוטחים בפנסיה צוברת. במקרה הזה מדובר בעניין משמעותי - בפנסיה התקציבית מפרישים העובדים 2% משכרם, לעומת הצוברת שבה 6%-7%, והדרישה היא להשוואת תנאים.

מבדיקה שנערכה באוצר לבקשת "גלובס" עולה, כי בשירות הציבורי מועסקים כ-108 אלף שכירים בעלי שכר של מעל 20 אלף שקל, וכי 135 אלף עובדים פעילים מבוטחים עדיין בפנסיה תקציבית. מדובר בנתונים חלקיים, שאינם כוללים את מערכת הביטחון, האוניברסיטאות והמכללות, את המורים המועסקים באמצעות השלטון המקומי וגופים נוספים.

כ"ץ הודיע כי במידה ודרישות האוצר במו"מ לא ייענו, בכוונתו להגיש את המתווה לאישור הממשלה ב-13 לחודש ולהתחיל בהליך חקיקה - הדרך החוקית היחידה שבה אפשר לכפות על עובדי המגזר הציבורי את הפחתות השכר ללא הסכם.

התקדים ההיסטורי: כך עשה זאת נתניהו ב-2003

המתווה הנוכחי שכ"ץ מקדם דומה לזה שדרש שר האוצר בנימין נתניהו מההסתדרות במשבר 2003. גם אז איים נתניהו, כשר אוצר, לקדם את הפחתות השכר באמצעות חקיקה - צעד שחייב את אישור היועץ המשפטי לממשלה.

מי שהיה אז הממונה על התקציבים באוצר אורי יוגב סיפר ל"גלובס", כי המהלך חייב את אישור היועץ המשפטי לממשלה משום שנעשה קודם לכן רק בארה"ב ובהונג קונג, בנסיבות קיצוניות. האיום של נתניהו בחקיקה הוביל את ההסתדרות, אז בראשות עמיר פרץ, להסכם קיבוצי שבמסגרתו הוסכם על הפחתה זמנית ומדורגת: 3% בשכר בין 4,500 ל-7,000 שקל, 7% בשכר שבין 7,000 ל-14 אלף שקל ו-12.5% עד 17% בשכר שמעל 28 אלף שקל.

ב-2003 דרש האוצר גם פיטורים של 1,500 עובדי מדינה, אך הדרישה בסופו של דבר נדחתה.

ביוזמתו להכריז על סכסוך עבודה, נכנס יו"ר ההסתדרות בר-דוד למבחן כוח משמעותי ראשון מול שר האוצר. בר-דוד, הנחשב פרגמטי ומתון, מבין כי הכרזה כזו עשויה לשחק לידיו של כ"ץ, שמעוניין להיתפס כמי שנאבק בעובדים החזקים במשק. אולם בהסתדרות אומרים כי מהלכיו של כ"ץ "לא הותירו בפניהם ברירה".

כעת תורו של שר האוצר להראות האם הוא מסוגל לממש את איומיו ולהעביר בממשלה החלטה על קיצוצי שכר. האם זה אפשרי בכלל? נזכיר, כי הממשלה מתקשה מאוד לתפקד באופן שוטף גם כך, אין תקציב מדינה מאושר ואיום הבחירות ממשי וקרוב, שלא לדבר על-כך ששני שרים בממשלה (שר המשפטים אבי ניסנקורן ושר הכלכלה עמיר פרץ) הם ראשי הסתדרות בעברם.

במובנים רבים מצבו של כ"ץ נחות מזה של שר האוצר נתניהו, שיצא למאבק דומה בהסתדרות ב-2003. נתניהו נהנה אז מעצמאות כמעט מוחלטת מצד ראש הממשלה אריאל שרון והיה חבר בממשלה יציבה הרבה יותר מהממשלה הנוכחית, שצל הבחירות מרחף מעליה כל העת.

בישיבת הנהגת ההסתדרות כבר דיברו על הפעלת לחץ פוליטי על כ"ץ באמצעות פעילים פוליטיים וגורמי השפעה בליכוד. בנוסף, מעריכים בהסתדרות כי כ"ץ יתקשה מאוד להתמודד עם מאבק ציבורי שבו יעמדו בחזית אחיות, מורים, שוטרים ובעלי תפקידים אחרים שחשופים לקיצוצי השכר שהוא מבקש להנהיג.

המלחמה החלה: "בריון", "מזלזל", "משתלח" 

כאמור, הלחץ שהפעיל כ"ץ הוביל את הנהלת ההסתדרות לאשר פה אחד את בקשתו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד להכריז סכסוך עבודה כללי בכל מקומות העבודה במגזר הציבורי בישראל.

בר-דוד אמר, כי "החל מיום רביעי שעבר, התעורר שר האוצר בבוקר והחליט שהוא משתלח במגזר הציבורי. אין לזה שום שם אחר, הוא החליט החלטה פשוטה - שהוא עושה לעצמו יח"צ ומנסה לצאת מהמצב הפוליטי והציבורי שהוא נמצא בו על ידי תקיפת המגזר הציבורי. אנחנו המבוגרים האחראים, והוא עומד מולנו כמו איזה בריון. בריונות ושפה גסה, לא בבית ספרנו. אנחנו לא שם. גם אם חשבתי שנלך לעסקה, יהיה קשה לסגור את זה איתי אחרי ההתנהגות הזאת".

"בכל העולם מצדיעים לעובדי המגזר הציבורי או לפחות אומרים תודה", המשיך בר-דוד. "רק בישראל יש שיטה, שאם למישהו כואב - הוא משסה ציבור בציבור ופונה לשיטת השיסוי והאיומים, ההפחדות והזלזול. אנחנו רגילים שלמגזר הציבורי לא אומרים תודה, אבל הזלזול הזה, ההשתלחות?".

יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקובי הגיב בחריפות להצעתו של שר האוצר, והדגיש כי במידת הצורך עובדי המדינה ישבתו. "שר האוצר צריך להבין: אם הוא משוגע - גם אנחנו משוגעים. אין לנו ברירה ואין מנוס".

יעקובי התייחס לאולטימטום שקבע כ"ץ ואמר: "הוא קם עלינו ורוצה להכתיב לנו מההתחלה ועד הסוף. יש מועד מדויק ובמועד הזה הוא רוצה להגיד לנו בחוק מה יעשו לנו. הוא שכח את מיליון המובטלים שמקבלים שירות בשירות התעסוקה ובביטוח הלאומי, שערוך לתת שירות לגג 80 אלף, הוא שכח את כל התמיכה שההסתדרות נתתה למשרד האוצר המחורבן הזה. אנחנו לא באירוע של הפרטת נמל. אנחנו, כל עובדי המדינה וכל ההסתדרות, נהיה מאוחדים להיאבק בגזרה. אנחנו ניאבק על הלחם".

בכירים בהנהגת ההסתדרות קראו להפעיל על כ"ץ לחצים בערוצים הפוליטיים.

יו"ר איגוד עובדי התחבורה אבי אדרי, שעבד מול כ"ץ בתקופת כהונתו כשר תחבורה אמר: "אני מכיר את ישראל כ"ץ מצוין, וכשמאיימים עלינו באלימות אנחנו צריכים להגיב בעוצמה".

מזכ"ל תנועת הנוער העובד והלומד פסח האוספטר, אמר לבר-דוד: "אתה התאפקת, נתת כתף, ספגת. הצד השני כנראה לא מסוגל להבין את המסר הזה. למדינת ישראל לא חסר הכסף הזה. מי שאומר שמדינת ישראל צריכה את ה-4 מיליארד שקלים האלה הוא משקר. יש רצון לשבור לנו את הגב כדי ליצור פה חברה של עבדים ושל שפחות, ואת זה ההסתדרות לא תיתן. אסור לוותר על אגורה". 

הדרישות של כ"ץ

1. קיצוצי שכר: 10% קיצוץ למשתכרים 20,000 שקל ומעלה
3%-7% למשתכרים 7,000-20,000 שקל
> תקופת הקיצוץ: שנתיים
> על מי זה ישפיע: 108 אלף שכירים שמרוויחים מעל 20,000 שקל

2. השוואת ההפרשות של הזכאים לפנסיה תקציבית לאלו של זכאי הפנסיה הצוברת
> תקופת הקיצוץ: לצמיתות
> על מי זה ישפיע: 135 אלף עובדים המובטחים בפנסיה תקציבית