מנדלבליט טען לפני שהכריע בתיקי רה"מ: בפרקליטות מנסים לנהל אותי דרך התקשורת

היועץ המשפטי לממשלה הצהיר לא פעם כי החלטותיו בתיקי רה"מ מתקבלות רק על פי הראיות וללא קשר ללחצים חיצוניים • ל"גלובס" נודע כי במספר מקרים ב-2019-2018 תקף מנדלבליט בפורומים פנימיים הדלפות שמקורן בפרקליטות, ושלטענתו נועדו ללחוץ עליו לקבל את עמדתה בתיקים

אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי
אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הצהיר פעמים רבות מאז נפתחו "תיקי האלפים" נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הוא אוטם את אוזניו להשפעות חיצוניות ולחצים למיניהם בנוגע להגשת כתבי אישום נגד גורמים במערכת הפוליטית ובפרט נגד רה"מ נתניהו. לטענת מנדלבליט, הוא פועל אך ורק על פי הדין ועל פי מצבת הראיות.

מנגד, ראש הממשלה ובכירים נוספים בליכוד טענו החל מינואר 2019, כי מנדלבליט לא עומד בלחץ של הפרקליטות ושל העומד בראשה "להביא את הראש" של נתניהו כחלק מהפיכה שלטונית. בהמשך החריף נתניהו את הטון נגד מנדלבליט, לאחר שבתחילה מיקד את האש רק נגד המשטרה והפרקליטות.

"גלובס" חושף כי אומנם מנדלבליט ממשיך לדבוק עד היום בטענתו כי החלטתו להגיש כתב אישום נגד נתניהו בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים לא הושפעה מכל לחץ שהוא, אולם בשלהי 2018 ובמהלך שנת 2019 במספר הזדמנויות, ערב ההכרעה הדרמטית והנפיצה בתיקי ראש הממשלה, טען מנדלבליט כי בפרקליטות יש מי שמנסים לנהל אותו באמצעות התקשורת.

ל"גלובס" נודע על לפחות שלוש הזדמנויות שונות, שבהן תקף מנדלבליט בפורומים פנימיים בתוך משרד המשפטים הדלפות שמקורן בפרקליטות, ושלטענתו הן מגמתיות ומטרתן ללחוץ עליו לקבל את עמדת הפרקליטות בתיקי ראש הממשלה.

הנאום המכעיס של שי ניצן

המקרה הראשון אירע בדצמבר 2018 - אז פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, נאם בוועידת "גלובס". ניצן הפתיע את כל הנוכחים כאשר חשף כי הפרקליטות למעשה סיימה את עבודתה בתיקי האלפים והגישה את המלצותיה למנדלבליט. ניצן אמר אז כי "ההכנה של חוות הדעת החלה עוד לפני העברת ההמלצות (ליועמ"ש - א.ג), כי הפרקליטות ליוותה את החקירות, אך הליבון הסופי הועבר רק עכשיו".

עוד אמר ניצן כי "בחודשיים האחרונים קיימתי פגישות אינטנסיביות עם הפרקליטות וליבנתי שאלות משפטיות וראייתיות שונות. בדיונים השתתפה ליאת בן ארי ( משנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, פרקליטת מיסוי וכלכלה והתובעת בתיק נתניהו - א. ג), סגנה יונתן תדמור, יחד עם הצוותים המטפלים בתיקים השונים וכלל הרלוונטיים מהפרקליטות".

לדברי ניצן, "הושקעה עבודה רבה מאוד בלוח זמנים קצר, ועל כך אני מודה לפרקליטים. עם השלמת עבודת הפרקליטות יחלו כבר בימים הקרובים הדיונים אצל היועמ"ש, שבהם נדון בסוגיות המשפטיות והראייתיות המורכבות שעלות מחוות הדעת, על מנת לקבל החלטה בתיקים".

באותו ערב בשעה 20:00 פורסמו במקביל בשלוש מהדורות החדשות כי חוות הדעת של הפרקליטות היא כי יש להגיש נגד נתניהו כתב אישום בשלושת התיקים - תיק 1000 (פרשת המתנות), תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) ותיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) - בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים.

היועמ"ש מנדלבליט ראה את הפרסום וכעס. לטענתו, גורמים בפרקליטות ניסו להכריח אותו ציבורית להתקבע על חוות הדעת של הפרקליטות. זאת, באמצעות הדלפה מתוזמנת לכלי התקשורת. להדלפה זו קדמה מחלוקת בין היועמ"ש לפרקליט המדינה על עצם ההצהרה בוועידת "גלובס", כאשר פרקליט המדינה התעקש להודיע פומבית כי הפרקליטות סיימה את עבודתה על תיקי האלפים.

בעקבות הנאום של ניצן החליט נתניהו להקדים את הבחירות לכנסת ה-21. זאת, על מנת להגיע לבחירות לפני החלטת היועמ"ש מנדלבליט אם להעמידו לדין בתיקי האלפים ובאילו עבירות.

הדלפות על דיוני תיק 2000

אירוע נוסף שהסעיר את מנדלבליט התרחש בשלב מאוחר יותר. היועמ"ש נטה לסגור את תיק 2000 ובוודאות לסגת מסעיף השוחד בתיק זה. באותם זמנים פורסמו פרסומים רבים בזה אחר זה בחדשות ערוץ 13 מתוך הדיונים הפנימיים. באותם זמנים הפרקליטות הפעילה לחץ, מקצועי וענייני כבד, על מנדלבליט שלא לסגת מסעיף השוחד בתיק 2000. לצד זאת, ההדלפות חגגו.

מנדלבליט ראה בכך ניסיון לנהל אותו באמצעות התקשורת, ולהגביר עליו את הלחץ הציבורי ערב קבלת ההחלטות. ההדלפה שהכעיסה במיוחד את מנדלבליט נגעה לפרסום של ברוך קרא בחדשות 13 בשם בכיר בפרקליטות, כי להחלטה על ירידה מסעיף השוחד בתיק 2000 תהיה השפעה על תיק 4000. היועמ"ש תקף שוב בפורומים פנימיים את הניסיון ללחוץ עליו באמצעות כלי התקשורת.

בהמשך כאשר פורסמו בכלי התקשורת הלבטים של מנדלבליט לצד ההדלפה של עמדות הפרקליטים השונים - טען היועמ"ש ששוב יש גורמים בפרקליטות שמנסים לנהל אותו דרך התקשורת, ולהציגו כהססן וזגזגן. זאת, לעומת העמדה העקבית והברורה של הפרקליטות.

הדלפה ל"גלובס" על המחלוקות הפנימיות

האירוע האחרון נוגע לפרסום ב"גלובס" בינואר 2019. כתב המשפט חן מענית פרסם כתבת תחקיר גדולה שעסקה ב"מאחורי הקלעים" של הדיונים של צוות הפרקליטים המורחב שעסק בניתוח הראיות בשלושת תיקי רה"מ נתניהו. באותה כתבה נחשפו לראשונה הזהות של כל הפרקליטים שמשתתפים בדיונים, חלק מהמחלוקות הפרסונליות ביניהם סביב גורל התיקים, ואת מה שצפוי לקרות. בין היתר הוערך אז ב"גלובס", כי בתיק 4000 יוגש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד רה"מ נתניהו בגין עבירת שוחד, אך לא יוגש כתב אישום נגד שרה נתניהו; כי בתיק 1000 (פרשת המתנות) נתניהו יואשם בעבירה מרמה והפרת אמונים; וכי ההתלבטות הגדולה אצל היועמ"ש היא ביחס לגורל תיק 2000.

חודשיים לאחר מכן דיווח מענית כי בתגובה לפרסום התחקיר היו גורמים בפרקליטות שביקשו לערוך בדיקות פוליגרף בקרב כלל חברי צוות תיקי נתניהו. זאת, כדי לברר מי הדליף ל"גלובס" את המידע מהדיונים הפנימיים. בסופו של דבר, החליטו בכירי הפרקליטות והיועמ"ש שלא לבצע בדיקות פוליגרף.

היועמ"ש מנדלבליט בתגובתו לא הכחיש את אמירותיו מ-2019, אולם בחר לשבח את מערכת היחסים המצוינת עם הפרקליטות. "יחסי העבודה בין היועמ"ש לבין צמרת הפרקליטות והמשטרה מצוינים, ושיתוף הפעולה בין כלל הגורמים במאבק המשותף בפשיעה ובשחיתות נעשה ברמה שעולה על כל תקופה אחרת בעבר", כך דברי מנדלבליט.

שוחד מרמה והפרת אמונים

רה"מ נתניהו מואשם בשלוש פרשות שונות שאוחדו לתיק אחד גדול המחזיק שלושה אישומים. בפרשות 1000 ו-2000 החליט היועמ"ש להעמיד לדין את נתניהו בעבירה של מרמה והפרת אמונים. זאת, בניגוד לעמדת המשטרה והפרקליטות, שלפיה היה נכון להעמידו לדין בשני תיקים אלו גם באשמת שוחד. בפרשת 4000 קיבל מנדלבליט את עמדת המשטרה והפרקליטות, שסברו שמערכת היחסים בין נתניהו לבין בעל השליטה בבזק לשעבר, שאול אלוביץ, התגבשה לכדי עבירות שוחד בהתנהגות. בפרשה זו סגר מנדלבליט את התיק נגד רעייתו ובנו של נתניהו, שרה ויאיר.

פרשת 1000 עוסקת במתנות בשווי רב שקיבל רה"מ מאיש העסקים הישראלי, ארנון מילצ'ן, ומהמיליארדר האוסטרלי המקורב למשפחת נתניהו, ג'יימס פאקר. לפי האישום, נתניהו קיבל במשך תקופה ממושכת הספקה סדירה בשווי של כ-700 אלף שקל של סיגרים, שמפניה, תכשיטים וטובין נוספים ממילצ'ן ומפאקר. במקביל למתנות שקיבל, מואשם נתניהו כי עסק בקידום עניינים שנוגעים למילצן באופן ישיר ועקיף, דוגמת "חוק מילצן" המעניק הטבות מופלגות לתושבים חוזרים, מיזם תעשייתי שהיה אמור להקים מילצ’ן יחד עם איש העסקים ההודי טאטא על גבול ירדן-ישראל, וניסיון לחדש למילצ’ן את הויזה לארה"ב שנשללה ממנו. פאקר ומילצ’ן לא הואשמו בפרשה.

פרשת 2000, עוסקת בשיחות שקיימו נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס. לפי כתב האישום, החל מ-2009 ומאז במהלך השנים, קיימו נתניהו ומוזס דין ודברים ביניהם במפגשים אישיים, שבמסגרתם דנו בסיוע האחד לשני כ"עסקת חליפין" בקידום ענייניהם. במסגרת זאת, לפי האישום, דובר אודות סיועו של מוזס לנתניהו בביסוס מעמדו באמצעות סיקור חיובי ואוהד ב"ידיעות אחרונות". זאת, בתמורה לסיועו של נתניהו למוזס לקדם חקיקה שתצמצם את תפוצת החינמון "ישראל היום", שבבעלות שלדון אדלסון, מקורבו של רה"מ. מוזס מואשם בפרשה זו בעבירה של הצעת שוחד.

פרשת 4000 עוסקת ביחסיו של רה"מ עם עם הבעלים לשעבר של בזק ואתר "וואלה", שאול אלוביץ, ורעייתו איריס. לפי האישום, נתניהו קיבל החלטות רגולטוריות בשווי-עתק לטובת קבוצת בזק, בתמורה לכך ששאול ואיריס אלוביץ דאגו לסיקור אוהד ומוטה לטובת נתניהו ובני משפחתו באתר "וואלה" שמקבוצת בזק. בני הזוג אלוביץ מואשמים בפרשה במתן שוחד ובהלבנת הון. 

חזקת החפות

יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום נגדם, רה"מ בנימין נתניהו, ארנון מוזס, ושאול ואיריס אלוביץ מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.