אולי התיירים הישראלים יישארו גם אחרי הקורונה: האתרים המקומיים שנהנים מביקוש חסר תקדים

בזמן שבענף התיירות מתלוננים על הפגיעה החמורה כתוצאה מסגירת השמיים, יש אתרים מקומיים שאפילו באוגוסט לא נהנו ממבול כזה של ביקושים • האם הישראלים יחזרו למדבר גם אחרי פתיחת השמיים? נותר רק לקוות

תצפית כוכבים בהר הנגב / צילום: דניאל בר
תצפית כוכבים בהר הנגב / צילום: דניאל בר

ניגוד אינטרסים הוא משהו שנוכל לפגוש כמעט בכל סיטואציה, וזה נכון גם בנוגע לפתיחת השמיים - לצד אלו שמצפים לטוס (וליותר מהצוהר שיש כעת), יש מי שדווקא פרחו בחסות סגירת השמיים - להוציא אילת שהיא בבחינת מובן מאליו כיעד לתייר המקומי. 

"נשבר שיא כל הזמנים בקיץ 2020 בתיירות הר הנגב עם תפוסות של למעלה מ-90% בחודשים יולי ואוגוסט", כך בישרה הודעה מטעם ארגון התיירות המקומי ולפיה כ-150 אלף ישראלים פקדו את אתרי התיירות והלינה באזור. בתיירות הר הנגב מגדירים את הקיץ האחרון כ"עמוס ביותר בתולדות המרחב".

אורה רובין, בעלת צימר "אירוחם" בירוחם, מספרת כי "לא היה לנו דבר כזה. חודשי הקיץ הם בדרך כלל רגועים והתפוסה הממוצעת היא כ-30%. השנה, לאורך כל הקיץ הייתה תפוסה של יותר מ-80% שזה מדהים".

לפי אילנה ואבישי אפרת, בעלי הגסטהאוס בירוחם, "אם היו לנו עוד ארבעה גסטהאוסים, גם הם היו מתמלאים. הביקוש היה מטורף". בועז שר שלום, מ"הרפתקה במדבר" תיאר חוויה דומה: "מעולם לא הייתה לנו כמות כזו של פניות. הקמנו חמ"ל. רשמנו גידול של 400% ביחס לקיץ הקודם בלינות ובסיורים. אחרי חודשי הסגר הקשים, זה הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות לנו. הרגשנו חיבוק מהקהל הישראלי וזה חימם את הלב".


הישראלים פיצו על התיירות הנכנסת

ראש המועצה האזורית רמת הנגב ערן דורון, מסביר: "ההכנסה לתושבי רמת הנגב נשענת בעיקרה על תיירות וחקלאות. תקופת הקורונה הציבה חששות כיצד נפתח את עונת הקיץ. שמחנו שהציבור הישראלי גילה שהמדבר שלנו אטרקטיבי גם בקיץ ושהצלחנו להציב אלטרנטיבה אמיתית לחו"ל". אם לא די בכך, גם התנועה לאילת בכביש 40 לבדו, הביאה להר הנגב עוד כרבע מיליון  נוסעים שחלפו בדרך, ושצרכו שירותי תיירות ומסחר. 

ערן דורון / צילום: תמונה פרטית
 ערן דורון / צילום: תמונה פרטית

"אם בימי השגרה החודשים מרץ-יוני הם העונה שמהווה יותר מ-60% מההכנסות של כל השנה, הרבה יותר מיולי-אוגוסט, השנה היה היפוך כפול ומכופל", אומר ד"ר שחר שילה חבר סגל במחלקה לניהול מלונאות באוניברסיטת בן גוריון המנהל את תיירות הנגב, מצפה רמון וירוחם. להערכתו באזור יש כ-1,200 חדרים. "ביוני התחילה התעוררות אחרי החודשים הקודמים שירדו לטמיון, ובקיץ - במקום תפוסה של 20% הגענו למצב של תפוסה מלאה", אומר שילה.

ד"ר שחר שילה / צילום: תמונה פרטית
 ד"ר שחר שילה / צילום: תמונה פרטית

"צריך להבין שאנחנו שונים במהותנו מאתרי ריזורט "שמש-חוף", כלומר אילת וים המלח שמטבעם מושכים נופשים בקיץ, עבורנו זה שיא הזוי. אני לא מתכחש לזה שאולי באו אלינו כברירת מחדל, אבל מבחינתנו זה אפילו לא לעשות לימונדה מהלימון, זה לעשות מוחיטו. אם רבע מיליון איש עברו אצלנו בקיץ הזה, שאמרו לעצמם שלגיטימי לנפוש בנגב הקיץ במקום בכרתים או ברודוס - הצלחנו לגרום לאנשים לצרוך מוצר שיצרנו. כדי למשוך אנשים סבסדנו פעילויות, היו גם לילות מטר המטאורים שמשכו 60 אלף איש. המקומות התמלאו ויותר מזה, אנשים עפו על החוויה, ראינו את זה בביקורות, מה שאומר שאולי יש כאן מוצר ברירת מחדל, אבל באותה נשימה אנחנו יודעים שנתנו מוצר ראוי במחיר שפוי. אם באילת גבו 6,000 שקל לשני לילות אצלנו זה פחות משליש. לא קיבלנו תלונות על מחירים משום שבניגוד לכעס שראינו על המחירים באילת, אצלנו למרות הביקוש המחירים לא השתנו משנה שעברה. מה שבוטל אלו הנחות עונתיות שלרוב יש ביולי אוגוסט. השנה לא הייתה סיבה. ולקראת החגים? תנסי להשיג חדר".

הלינה באזור נחלקת לחדרים (צימרים), בתי ספר שדה ומגיעה עד למלונות יוקרה דוגמת בראשית במצפה רמון. מה שיצר באזז נוסף היה פתיחת מלון קדמא של ישרוטל שמהר הכריז על תפוסה מלאה.

סגירת השמיים לא משפיעה רק על ישראלים שנשארו בארץ אלא גם על התיירים שלא באו השנה. "בחלק מהאתרים תיירי החוץ מהווים 50% מתמהיל האורחים", מודה שילה "ובהם הפגיעה מורגשת אבל קרה משהו מרתק שבו הישראלים פיצו בענק על היעדר התיירות הנכנסת. בגלל "מנטליות האסירים" אנשים לקחו הכול, כולל חופשה במדבר באוגוסט, וחלק זו אוכלוסיה שלא שקלה לבקר בהר הנגב. האם הם יחזרו גם אחרי שהשמיים ייפתחו? אני מאמין שחלקם גילו משהו שהם יאהבו גם בעתיד. גם אחרי שיפתחו את השמיים אני חושב שאנשים לא ימהרו לעלות על מטוס".

לא הכל ורוד: התיירות המוסדית נעלמה

עוד מספר שילה על התעניינות יזמית: "אני מקבל פניות מכאלה שרוצים להקים גלמפינג, שמחפשים יזמות אחרות. מצד שני אי אפשר להגיד שהכול ורוד. המשבר הוביל לסגירה של מקומות, למשל כאלו שמציעים סדנאות אמנות, יש כאלה שסגרו במשבר וכעת מיואשים מלהקים את העסק מחדש בעיקר אלה שנשענו על תיירות נכנסת שאין באופק. יש גם שיח כזה. תיירות הפנים מחפה אבל יש מקומות שבהם היא לא יכולה לכסות את ה-100% שהיה. צריך לזכור שסגמנט משמעותי מתיירות הפנים נעלם והוא התיירות המוסדית, נופשי חברה, ועדי עובדים, טיולי גמלאים, וזה שוק ענק".

לא רק בדרום - גם בצפת נהנים מביקוש גבוה של תיירים, המפורסמים שבהם ביקרו בה ממש לאחרונה - ראש הממשלה ורעייתו שהתארחו במלון רות. בעיריית צפת מדווחים כי מאז פתיחת הסגר ועד לחודש אוקטובר, התפוסות במקומות האירוח הגיעו ליותר מ-90%. "מדובר באחוזי תפוסה מהגבוהים שידעה התיירות בצפת", מודיעים בעירייה. באותה נשימה מתייחסת הודעתה לעסקים רבים כמו גלריות לאמנות או מדריכי תיירים שמבוססים על תיירות נכנסת "שמזה חצי שנה אינם מצליחים להתפרנס".

גם בצפון מרוצים: הקסם של צפת יהלך על אלו שרוצים לטוס לאירופה

ראש עיריית צפת שוקי אוחנה סבור שתשתיות ופעילויות שהחלו עוד לפני הקורונה אפשרו לעיר שהתבססה ברובה על תיירות נכנסת להגיע לשיא האמור. לדבריו מספר החדרים באזור עומד על 700 ו-400 נוספים נמצאים בהליך בנייה. "ישרוטל שרכשה את מצפה הימים ודן את מלון רות (לשעבר רימונים) הגבירו את ההתעניינות של יזמים באזור משום שזו הבעת אמון", אומר אוחנה. "שיווקנו את צפת כיעד תיירותי לכלל האוכלוסיה, ובאו לפה תיירים מכל סוג, משפחות וזוגות, כאלה שמתעניינים בביקור ביקב או בבית כנסת עתיק. המחיר נשאר בגדר הרגיל למרות הביקוש ולחגי תשרי אני מעריך שנהיה מלאים. אני מניח שביקרו פה אנשים שלא חשבו לנפוש בצפת הקיץ הזה ולכן גם כאשר יפתחו השמיים, הקסם של צפת יהלך על אלו שרוצים לטוס לאירופה כשהם יבינו שאת מה שהם מחפשים יש להם בהישג יד".

צרו איתנו קשר *5988