בעלי עסקים עם מחזור מעל ל-20 מיליון שקל דורשים: מענק סיוע רטרואקטיבי

בעתירה שהגישו לבג"ץ טוענים בעלי העסקים כי החלטת הממשלה שלא לפצותם בחודשים מרץ אפריל היא "בלתי סבירה ומפלה" • בין העותרים, מועדון הגריי, מועדון הפורום, קבוצת מגנוליה תכשיטי כסף, למטייל ועוד

מסעדה סגורה לפי תקנות הסגר / צילום: בר לביא, גלובס
מסעדה סגורה לפי תקנות הסגר / צילום: בר לביא, גלובס

"מדוע לא יושווה מעמדם של עסקים שמחזור עסקאותיהם בשנת 2019 עלה על 20 מיליון שקל, ושנפגעו באופן משמעותי מהתפשטות נגיף הקורונה בישראל, למעמדם של עסקים שמחזור עסקאותיהם נמוך מ-20 מיליון שקלים, וזאת לצורך קבלת המענק בעד השתתפות בהוצאות קבועות ביחס לחודשים מרץ-ואפריל 2020" - שאלה זו עומדת בלב עתירה שהגישו לבג"ץ 42 בעלי עסקים שמחזורם השנתי עלה על 20 מיליון שקל טרם משבר הקורונה. העותרים דורשים לחייב את המדינה להעניק להם את מענקי הסיוע רטרואקטיבית, החל מהחודשים מרץ-אפריל, ולא כפי שהוחלט בעניינם - החל ממאי בלבד.

העותרים ביקשו מבג"ץ לקיים דיון דחוף בעתירה, לאור הדחיפות "הנובעת מהמצב הכלכלי הקשה של העסקים השונים והצורך הדחוף של עסקים אלו לכלכל את צעדיהם בהתאם". בג"ץ הורה למדינה להגיב לעתירה עד ה-15 בספטמבר.

לטענת העותרים, החלטת הממשלה לפיה עסק שמחזור עסקאותיו עולה על 20 מיליון שקל אינו זכאי לקבלת מענק כלשהו בעד השתתפות בהוצאות קבועות ביחס לחודשים מרץ ואפריל 2020 (מענק הפעימה השלישית) הנה "בלתי סבירה ויש בה כדי להפלות בין עוסקים אשר להבדלים ביניהם אין רלוונטיות לצורך העניין הנבחן, וודאי שאינם מצדיקים התייחסות שונה".

החלטה משוללת הגיון כלכלי

עוד טוענים העותרים, כי בחירת הממשלה ומשרד האוצר במחזור ההכנסות כקריטריון קובע לצורך זכאות לקבלת המענק, "הנה משוללת היגיון ענייני וכלכלי, ומעידה על התנהלותם הנמהרת של משרדי הממשלה אל מול משבר כלכלי אימתני, שהוא כנראה הגדול בתולדותיה". עוד נטען בעתירה, כי מדובר ב"התנהלות שנעשתה מבלי שבוצע ניתוח מושכל של נתונים אשר היו מביאים לקביעת קריטריונים רלוונטיים וענייניים".

העתירה נולדה על רקע תקרת המחזורים שהציבה המדינה במסגרת תוכניות הסיוע לעצמאים, אשר הוציאה מגדרי מענקי הסיוע את העסקים בעלי המחזורים הגבוהים ב"פעימות" הסיוע הראשונות.

העתירה הוגשה על ידי מגוון עסקים ובהם בתי קפה, מותגי אופנה, מועדונים, מסעדות, חברות תיירות ועוד. בין העותרים, מועדון הגריי, מועדון הפורום, קבוצת מגנוליה תכשיטי כסף, למטייל המרכז לטיולים, לאפייט השקעות, ורד השרון נסיעות ותיירות, זברה תפאורות, נטו אינווסטמנט, חברת IGT ורבים נוספים.

רק ב-12 במאי נפתחה האפשרות להגשת בקשות למענק סיוע לעסקים עם מחזור של עד 20 מיליון שקל, עבור השתתפות בהוצאות קבועות ("הפעימה השלישית"). בהמשך לכך, במסגרת תוכנית "רשת ביטחון כלכלית בתקופת הקורונה" שהוצגה בחודש יולי, החליטה הממשלה להרחיב את הסיוע ולתת מענק סיוע לעסקים ועצמאיים בעלי מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקל ושמחזור מכירותיהם ירד בלפחות 40% לעומת התקופה המקבילה. מענק משמעותי זה ניתן בגין החזר הוצאות קבועות עד 500 אלף שקל (או עד ל-15% מהמחזור השנתי) שיינתן אחת לחודשיים וזאת ביחס לתקופה שבין 1 למאי 2020 ועד 30 ליוני 2021.

לטענת העותרים, באמצעות עו"ד אסף גרשגורן וע"י עו"ד עמית משה כהן ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', בעצם קביעת הזכאות למענק עבור עסק בעל מחזור שנתי עד 400 מיליון שקל ביחס לתקופה החל מיום 1 למאי 2020 ועד ליום 30 ליוני 2021, הכירה הממשלה בטעותה הקודמת שלא לתת מענק לעסקים בעלי מחזור שנתי של מעל 20 מיליון שקל.

במצב זה, נטען, היה על הממשלה להשוות את מעמדם של עסקים שמחזורם גבוה מ-20 מיליון שקל כבר ממועד תחילת המשבר בחודשים מרץ-אפריל, במהלכם הוטל על תושבי המדינה סגר מלא. "דווקא חודשי המשבר הראשונים (מרץ אפריל), במהלכם כזכור הטילו המשיבים סגר כללי על מדינת ישראל, התאפיינו בפגיעה הכלכלית הקשה ביותר ולפיכך מן הראוי היה כי בגין חודשים קשים אלו תדאג המדינה למתווה כלכלי ראוי וענייני ביחס לכל העסקים במשק ומבלי להפלות לרעה עסקים שמחזורם השנתי עולה על 20 מיליון שקל - נתון חסר משמעות שאין בו כדי ללמד דבר או חצי דבר על רווחיות העסק ו/או איתנותו הכלכלית", נכתב בעתירה.

העותרים מוסיפים וטוענים, כי "עסקים בעלי מחזור גבוה (העולה על 20 מיליון שקלים) מאופיינים מטבעם בהוצאות קבועות גבוהות ביחס לעסקים שמחזורם נמוך (עד 20 מיליון שקל), ומסיבה זו מן הראוי לפצותם לכל הפחות באותו אופן בו נפגעו עסקים שמחזורם נמוך". עוד נטען, כי "מאידך, אין במענק שיינתן לעסקים אלו כדי להוות נטל כבד על קופת המדינה, שכן זה ממילא יהא מוגבל בתקרת המענק - 400,000 שקל".

מחוץ למעגל הזכאים

לדברי עו"ד עמית משה כהן ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס ועמית גרוס ושות', "באופן פרדוקסלי, דווקא עסקים הפועלים בענפים שספגו חלק ניכר מפגיעתו הכלכלית של נגיף הקורונה, מצאו עצמם מחוץ למעגל הזכאים למענק ביחס לתקופה שבה הפגיעה בהם הייתה כה קיצונית וחמורה, זאת על בסיס קריטריון לא ענייני בדמות גובה מחזור עסקאותיהם דאשתקד.

"כך לדוגמה, חברות רבות מענפי התיירות, האמנות והבידור שחוו בחודשים מרץ - אפריל 2020 ירידה קיצונית של 100% בהיקף הפעילות ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2019 לא היו זכאיות לקבלת מענק כלל. חברות מענפים אלו מתאפיינות במחזורי הכנסות גבוהים אל מול הוצאות גבוהות באופן שבא לידי ביטוי ברווחיות נמוכה יחסית.

"כך, חברה הפועלת בענף התיירות או בענף הבידור שבשנת 2019 עמד מחזור עסקאותיה על סך העולה על 20 מיליון ש"ח, יכלה בקלות לרשום רווח נקי שנתי נמוך יותר מחברה בעלת מחזור שנתי הנמוך מ-20 מיליון שקל הפועלת בענף שבו שיעור הרווחיות גבוה יחסית".