מוזיאון חיפה לאמנות עושה היסטוריה קטנה: זו הפעם הראשונה, לא רק בישראל אלא גם בעולם, שמוזיאון שלם מקדיש את כל חלליו לעיסוק במשבר הקורונה. "הקורונה שיבשה את חיינו באופן כה קשה, שלגמרי לא בטוח שמגיע לה הכבוד הזה", אומר יותם יקיר מנכ"ל מוזיאוני חיפה.
"מאז חודש מארס, שבו נסגרו המוזיאונים וכ-90% מעובדי מוזיאוני חיפה הוצאו לחל"ת - אנחנו מנסים למצוא דרכים לחזור, עד כמה שניתן, לשגרה של תרבות מוזיאלית. אבל בכל זאת חשבנו שנכון לעסוק בקורונה בהיבט האמנותי ולתת ביטוי לכמה פרויקטים מרתקים שנולדו עם המגפה ובגללה. ודווקא המחשבות על מה קרה לנו - איך המגפה נכנסה אלינו הביתה, איך טלטלה את חיינו, מה גרמו לנו הסגר, האבטלה, הדאחקות האינסופיות בקבוצות הווטסאפ - הן שהניעו את התערוכה".
השם שנבחר, "מרחבים במשבר", מייצג את הרעיון: קיום שברירי ותחושה של חוסר ביטחון ואי ודאות, מרחבים מוּכרים שהפכו למתעתעים וזרים. כך למשל בולט מבט אמביוולנטי כלפי מושג הבית והביתיוּת, כמו המיצב "חלב שחור" של בלו־סימיון פיינרו, שיצר מעין סעודת רפאים של שמן מכונות שחור ורעיל בכלי פורצלן לבנים בחדר הסבה בהשראת בית הוריו; או עבודותיה של מירב הימן, שבונה משפחות פיקטיביות.
במיצב וידיאו בשם "בית הבליעה" הזמינה אנשים זרים להתחזות למשפחה ולאכול יחד ארוחה, ובסדרת הצילומים "אחות רחמנייה" בנתה סצנות של אינטימיות מזויפת היוצרת במתכוון תחושה לא נוחה, כשהזמינה אנשים זרים שפגשה בחדרי צ'ט באינטרנט להצטלם איתה במיטה, באמבטיה או בפיג'מה.
התערוכה המוקדשת לבדיחות, לסרטונים ולמֵמִים שנוצרו בהשראת הקורונה מתבוננת בהם בשאלה אם במהלך הניסיון למגר וירוס אחד, לא נדבקנו (והעברנו הלאה) וירוס אחר - ההתמכרות למסכי הטלפון ולהודעות, שתישאר גם ביום שאחרי.
החל מ-5.9. לפרטים: www.hms.org.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
