מה יהיה הסוף: סוגיית הסיוע לאל על תגיע לישיבת ממשלה

בישיבת הממשלה הקרובה ידרשו חברי הממשלה לנושא הסיוע לאל על עם הצעת מחליטים שתוגש לישיבת הממשלה • בטיוטת ההצעה מפרט משרד האוצר כי בכוונתו לרכוש מניות במסגרת הנפקה שתבוצע בהיקף של 372 מיליון שקל ולאחר מכן יעמיד לחברה אישור לערבות מדינה להלוואה

מטוס של אל על ממריא משדה תעופה בן גוריון / צילום: Ariel Schalit, Associated Press
מטוס של אל על ממריא משדה תעופה בן גוריון / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

הסאגה הבלתי נגמרת של הסיוע לאל על מגיעה לממשלה. מאז חודש מרץ כשנפסקו הטיסות המסחריות של אל על כמעט לחלוטין, נמצאת החברה בדין ודברים מול משרד האוצר בבקשה לסיוע לאור המשבר אליו היא נקלעה.

בישיבת הממשלה הקרובה ידרשו חברי הממשלה לנושא הסיוע לאל על עם הצעת מחליטים שתוגש לישיבת הממשלה. בטיוטת ההצעה מפרט משרד האוצר כי בכוונתו לרכוש מניות במסגרת הנפקה שתבוצע בהיקף של 372 מיליון שקל ולאחר מכן יעמיד לחברה אישור לערבות מדינה להלוואה. המדינה תמכור את המניות שתרכוש בתוך 24 חודשים. לאורך התקופה למדינה לא תהיה זכות הצבעה בהחלטות שקשורות לחברה. בדברי ההסבר להחלטה מפורטים יתרונות אל על כחברה ישראלית בעלת מטוסים רחבי גוף ופריסה של עשרות יעדים אליהם היא טסה טרום המשבר ולכן הצורך בשמירתה לטובת התעופה הישראלית. עוד מפורטת תוכנית ההתייעלות אליה מחויבת אל על במסגרת הסיוע. "המתווה צפוי לשפר את מצבה הכלכלי של החברה, זאת ע"מ להקטין את המינוף הפיננסי של החברה וכן להגדיל ב-400 מיליון דולר את קופת המזומנים של החברה שתאפשר לחברה לשרת את התחייבויותיה". נזכיר כי בין השאר חייבת אל על לציבור הנוסעים כמיליארד שקל על טיסות שבוטלו בתקופת הקורונה, את הסכום העצום הזה היא צריכה לפי החוק להשיב עד ל-1 באוקטובר. במכתבו ציין אוסישקין כי בלי סיוע מידי, אל על לא תוכל לעמוד בהתחייבות הזו.

אחרי אינספור פגישות טעונות יותר ופחות בחרה אל על במתווה של הנפקת מניות בשווי 150 מיליון דולר אותן המדינה התחייבה לרכוש במידה והציבור לא ירכוש, ולאחר מכן אל על תקבל אישור לערבות מדינה להלוואה בהיקף 250 מיליון דולר. המתווה הראשון כלל הלוואה מבנק מממן בהיקף של 400 מיליון דולר בעברות מדינה אלא שאל על לא הצליחה למצוא בנק לשם כך ולכן נרקח מתווה הכולל גיוס הון באמצעות הנפקה.

במכתב ששיגר מנכ"ל אל על גונן אוסישקין לשר האוצר ישראל כ"ץ, הוא מטיח בשר כי משרדו מכשיל את אל על לאורך כל הדרך וכי הוא נסוג מהבטחתו לרכוש את המניות כאמור. את הקלפים טרפה גם הצעתו של אחד מהרוכשים שמבקש לקנות את אל על, דוד ספיר, שמציע להזרים לאל על 51 מיליון דולר תמורת הקצאת מניות פרטית שתקנה לו בעלות בשיעור 38% - זהה לזו של כנפיים ובכך להיכנס כשותף שווה. ספיר מציע גם הלוואה בהיקף של 400 מיליון דולר מדויטשה בנק בגרמניה ובכך יזרים לאל על 451 מיליון דולר וישמר את שליטת חברת כנפיים לצד ספיר. הצעתו של אלי רוזנברג היא לרכוש מניות ב-101 מיליון דולר כאשר הרוכש הצעיר צירף לצוות שלו של ג׳ייסון גרינבלט, לשעבר שליח הממשל האמריקאי למזרח התיכון. גרינבלט צייץ בטוויטר כי הוא שמח להצטרף כיועץ לרוזנברג שאף הקים את חברת "כנפי נשרים תעופה" דרכה הוא מבקש לרכוש את השליטה באל על וגרינבלט צפוי לשמש כדירקטור בחברה. "זו תקופה היסטורית לישראל ולחברה הלאומית שלה עם הזדמנויות חדשות לחברות תעופה בטיסות לאמירויות ולמזרח", צייץ גרינבלט.

המבקש השלישי לרכוש את אל על הוא מאיר גורביץ שעוסק בתחום הנדל"ן שהצעתו לא פורסמה למעט העובדה שהוא מציע להיכנס כשותף עם חברת כנפיים. עוד פורסם בעיתונות החרדית כי מופעל לחץ על גורביץ להתנות את השליטה בחברה בעצירה מוחלטת של הפעילות בשבת.