תוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב? רוב הכסף כבר חולק

במסגרת החוק לדחיית אישור תקציב המדינה, אישרה הכנסת תוספת מיידית של
11 מיליארד שקל • אלא שהתקציב הנוסף לא יביא למפנה בפעילות המשק

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

צמרת האוצר מקיימת דיונים בראשות שר האוצר ישראל כ"ץ לקראת הצגת התוכנית המפורטת לשימוש בתקציב המיוחד בסך 11 מיליארד שקלים שאושר בכנסת ב-24 באוגוסט. התקציב אושר במסגרת הצעת הפשרה שהגיש ח"כ צבי האוזר, לדחיית המועד האחרון לאישור תקציב המדינה ב-120 יום, מ-25 לאוגוסט ל-23 בדצמבר. על פי החוק המתוקן, אמור שר האוצר להביא את התוכנית המפורטת לאישור ועדת הכספים לא יאוחר מ-13 לספטמבר, דד-ליין שמכתיב את הצגת התוכנית לממשלה עוד קודם לכן, כלומר בישיבתה הקרובה, ביום שלישי.

ואולם בדיקה שערך "גלובס" מצביעה על כך שכמעט כל התקציב הנוסף כבר משוריין לצרכים שונים ולא ברור כיצד יוכל לאפשר לממשלה לעמוד בהתחייבויות השונות שנטלו על עצמם ראש הממשלה והשר כ"ץ. גם לפי התרחיש האופטימי ביותר יהיו לשר האוצר לא יותר מ-2 מיליארד שקלים שאותם יידרש לחלק כתמיכות לישיבות, לתנועות נוער ולגופים שונים ולא תהיה לו אפשרות למלא את דרישות ארגוני הנכים וגופים נוספים שממתינים לתקציבים.

2 מיליארד שקלים מיועדים לתמיכות

שינוי החוק עורר התנגדות מצד היועצים המשפטיים בכנסת שטענו כי מדובר בתקציב לכל דבר ומשום כך המהלך עוקף את סמכות הכנסת. ערב אישור החוק אמר נתניהו כי החליט לתמוך במהלך משום ש"תקציב מיידי מיוחד" יאפשר לדבריו "להזרים כסף כבר עכשיו לפתיחת שנת הלימודים, לסיוע לאזרחי ישראל ולכלכלה, להחזרת מקומות עבודה, לביטחון, לרווחה, לבריאות ובעצם לכל התחומים".

כ"ץ כבר הכריז בכנסת כי 2 מיליארד שקלים מתוך התקציב הנוסף מיועדים לתמיכות לארגונים וגופים שונים. כ"ץ הבהיר כי יש כסף למימון הצרכים הנוספים ואמר כי "שאלתי את החשב הכללי חמש פעמים האם הוא יודע לתקצב את הדברים האלה ותשובתו הייתה חד משמעית כן". אלא שכ"ץ לא הסתפק בדברים האלה והבטיח כי "מילוי התחייבויות הממשלה לארגוני הנכים עומד בראש סדר העדיפויות שהצבתי לקראת הבאת התקציב המשלים לממשלה". ארגוני הנכים מצפים מהמדינה לממש את הבטחתה לפעימה שנייה ב-2020, שתביא להגדלת הקצבאות בסכום שנתי כולל של כ-2 מיליארד שקל, בהתאם למתווה שהשיג יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ’ אבי שמחון.

על-פי נתונים שהציג החשב הכללי רוני חזקיהו, הייתה המדינה אמורה להוציא השנה 414 מיליארד שקל. חזקיהו, שמנהל את כספי המדינה בהיעדר תקציב מתחילת השנה, הקפיא את ההתקשרויות החדשות של משרדי הממשלה עוד בסוף 2019, לקראת הכניסה לתקציב המשכי. ההוראה של חזקיהו הביאה לחיסכון שאותו הוא העריך ב-6 מיליארד שקלים. היקף ההוצאה שחזקיהו יכול להוציא לפי החוק עומד על כ-400 מיליארד שקלים, שהם מסגרת תקציבית זהה לזו של שנת 2019 (בתוספת הפרשי מדד).

בעקבות שינוי חוק יסוד משק המדינה (כאמור תוך התנגדות היועצים המשפטיים) הוגדלה המסגרת שעומדת לרשות חזקיהו ב-11 מיליארד שקל נוספים. מדוע לא יותר? משום שההתנגדות המשפטית אילצה את האוצר להגביל את היקף הגידול בהוצאה כך שיהיה קרוב ככל הניתן למסגרת של תקציב 2020 אילו היה מאושר בכנסת בהליך הרגיל.
ללא הסכום שאושר, היה חזקיהו נדרש לקצץ בכל חודש כ-2 מיליארד שקלים מתקציבי משרדי הממשלה עד לסוף השנה. התקציב הנוסף אמור לפיכך למנוע את הקיצוץ הכואב בתקציבי המשרדים - מה שמותיר לחשב הכללי כ-3 עד 5 מיליארדי שקלים לחלוקה.

בראש התור הארוך של הגופים הממתינים לכסף עומדת מערכת הביטחון, שמחזיקה בידיה הבטחה לתוספת של 3.3 מיליארד שקלים לתקציב 2020. אחרי התוספת הזו יישארו לחלוקה במקרה הטוב כ-2 מיליארד שקלים - סכום שיילך ברובו לתקציב התמיכות שעומד כיום על 70% ביצוע. מדובר בכ-1.2 מיליארד שקלים שיחולקו לישיבות, לתנועות נוער, לשירות הלאומי ולשורת גופים נוספים. אחרי החלוקה הזו יישארו לכ"ץ כמה מאות מליוני שקלים עבור קצבאות הנכים.

פחות משליש מ"הקופסאות" נוצל

בשורה התחתונה לא תהיה בתקציב המשלים בשורה לכלכלה ולכל שאר התחומים, שעליהם דיבר נתניהו. לשם הזרמת הכסף למשק נועדו הקופסאות החוץ תקציביות שהממשלה אישרה לטיפול במשבר הקורונה. נכון לסוף יולי הממשלה הוציאה מקופתה פחות מ-25 מיליארד שקל במסגרת הקופסאות האלה מתוך הוצאה מתוכננת של 82 מיליארד שקלים. יש לקוות שלפחות במימוש התקציב המשלים קצב הביצוע יהיה קצת יותר מהיר.