רכישת בית קומברס בת"א: סולקה תביעה נגד בכיר סיני

נקבע כי למנהל הכספים של השגרירות קיימת חסינות דיפלומטית מפני תביעת המיליונים שהגישו שני מתווכים ישראלים לדמי תיווך

בית קומברס ברמת החייל בת"א. שגרירות סין התחייבה לשלם דמי תיווך למתווכת אחרת.  / צילום: אמיר מאירי, גלובס
בית קומברס ברמת החייל בת"א. שגרירות סין התחייבה לשלם דמי תיווך למתווכת אחרת. / צילום: אמיר מאירי, גלובס

שופטת המחוזי בת"א, עינת רביד, סילקה על הסף תביעה לתשלום דמי תיווך בסך כ-4.5 מיליון שקל נגד שגרירות סין בישראל ומנהל הכספים שלה. זאת, בגין עסקת רכישת "בית קומברס" ברחוב הברזל בת"א. המבנה ששטחו 32 אלף מ"ר נמכר לשגרירות בסכום של 192 מיליון שקל.

התביעה הוגשה בנובמבר 2017 על ידי המתווכים, שלמה ששו ואסתר עמר, נגד השגרירות הסינית ונגד מנהל הכספים יאנג וי. לטענת ששו, בין השנים 2013־2015 ביקש ממנו יאנג כי יחפש בניין עבור השגרירות. לדבריו, הצדדים סיכמו ביניהם כי עמלת התיווך תהיה בשיעור של 1% משווי העסקה בצירוף מע"מ, וכי ששו יוכל גם לגבות שכר טרחה מהצד השני. עוד טען ששו, כי הוא פנה למתווכת עמר והם סיכמו שיתחלקו ביניהם בעמלת התיווך, והכל בידיעת יאנג. ששו ציין כי לא חתם על הסכם תיווך. זאת, בשל יחסי אמון שנרקמו בין הצדדים לאורך השנים ועסקאות תיווך שביצע עבור יאנג והשגרירות ללא חתימה על הסכם.

על פי הנטען בתביעה, עמר איתרה את הנכס ברחוב הברזל, והתובעים עדכנו על כך את יאנג. לטענת התובעים, הם הופתעו לגלות בדצמבר 2015 כי השגרירות קנתה את הנכס, וכי התחייבה לשלם בגינו עמלת תיווך למתווכת אחרת.

התובעים טענו כי יאנג הודה שמדובר בשגגה וכי הוא יפעל לפצותם. אולם לדבריהם, בהמשך התכחש יאנג מכל וכל לטענותיהם, ובתגובה למכתב התראה הודיעה השגרירות כי בינה לבין ששו ועמר מעולם לא נחתם הסכם תיווך. עוד טענה השגרירות כי ששו ועמר כלל לא תיווכו בעסקת הרכישה.

באפריל 2018 השופטת נועה גרוסמן קיבלה את התביעה של ששו ועמר. זאת, כיוון שהשגרירות ויאנג לא הגישו כתב הגנה. התובעים הגישו בקשה לעיקול עקב אי כיבוד פסק הדין. אולם השופטת גרוסמן קבעה כי הדבר איננו בסמכותה, והפנתה אותם לפתוח הליך בהוצאה לפועל.

בדצמבר 2019 ביקש היועץ המשפטי לממשלה להתייצב להליך וביקש לבטל את ההחלטה. זאת, בטענה כי היא מנוגדת לחוק חסינות מדינות זרות, כיוון שלא התקיים דיון בשאלת החסינות של השגרירות ושל יאנג. עוד טען היועמ"ש כי גרוסמן נתנה פסיקתא (תמצית של פסק דין הכוללת רק את ההוראות האופרטיביות ללא ההנמקה) כנגד יאנג בהחלטת פתקית, אולם היא איננה יכולה להחליף פסק דין.

בעקבות עמדת היועמ"ש, החליטה השופטת גרוסמן לבטל את הפסיקתא והורתה לנתבעים להגיש כתב הגנה. הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי מדובר בתביעת סרק, לאור העובדה שלא נחתם הסכם תיווך. לדבריהם, הנכס הוצג על ידי מתווך אחר ב-2013, ואילו התובעים הציעו את הנכס ב-2014. הנתבעים הבהירו כי השגרירות דחתה את הצעתם של ששו ועמר לקנות את הנכס. לטענתם, רק לאחר זמן ממושך ובעקבות מינוי של שגריר חדש, החליטה השגרירות לצאת בסבב חיפושים חדש, ולצורך כך חתמה על הסכם תיווך עם המתווכת, חווה שטרן. עוד נכתב כי יאנג כלל לא היה מוסמך מטעם השגרירות לאשר עסקאות ותשלום דמי תיווך.

השופטת עינת רביד החליטה לסלק את התביעה על הסף נגד יאנג. זאת, בשל החסינות הדיפלומטית המוקנית לו. השופטת כתבה כי "התובעים לא הכחישו את טענתו של יאנג, לפיה פעילותו נעשתה, לא כאדם פרטי, אלא עבור השגרירות". לאור זאת, כעת תמשיך להתברר התביעה נגד השגרירות הסינית בלבד, ונראה כי סיכוייה נמוכים למדי.