Jfrog מכוונת לשווי של כ-3.2 מיליארד דולר; שלושת המייסדים ימכרו מניות ב-50 מיליון דולר

נוסף למייסדים צפויות גם קרנות סקייל ונצ'רס ו-Qumra Capital למכור חלק מהחזקותיהן בתמורה לכ-75 מיליון דולר • ג'מיני , ספייר, אינסייט פרטנרס וקרן ההשקעות של חברת Dell בחרו שלא למכור מניות בהנפקה • לפי התשקיף, החברה צמחה ב-2019 ב-65% להכנסות שנתיות של 105 מיליון דולר

 

2020 ממשיכה להציע חברות "יוניקורן" ישראליות שצפויות להצטרף לצמרת החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט, במונחי שווי שוק. חברת הטכנולוגיה JFrog עדכנה את התשקיף שלה להנפקה אתמול (ג') וחשפה כי השווי המבוקש הוא כ-3.2 מיליארד דולר. החברה מכוונת למחיר מניה של 33-37 דולר, ובהנחה של מימוש האופציה לחתמים לרכישת מניות נוספות, שווי החברה לאחר ההנפקה ינוע בין 3-3.3 מיליארד דולר.

JFrog מאפשרת לחברות לבצע עדכוני תוכנה באופן תדיר. החברה הוקמה ב-2008 על-ידי שלומי בן חיים המכהן כמנכ"ל, יואב לנדמן, המכהן כמנהל הטכנולוגיה הראשי, ופרד סימון שמכהן כ-Chief Data Scientist. החברה הגישה בחודש שעבר תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בנאסד"ק והחתמים המלווים אותה הם מורגן סטנלי, ג'יי.פי מורגן, בנק אוף אמריקה ולצידם Keybanc Capital, Piper Sandler, סטיפל, וויליאם בלייר, אופנהיימר ונידהאם.

אמנם לא מדובר בחברת היוניקורן (חד קרן - חברה פרטית בשווי של מעל מיליארד דולר) הישראלית הראשונה שיוצאת להנפקה בוול סטריט ב-2020 - קדמה לה חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד שהונפקה לפני כחודשיים - אך בהחלט מדובר באחת ההנפקות הטכנולוגיות הגדולות שיוצאות מישראל בזמן האחרון. בשנים האחרונות הונפקו בוול סטריט מספר חברות טכנולוגיה ישראליות: למונייד כאמור בשווי 1.6 מיליארד דולר, פייבר הונפקה בשווי 650 מיליון דולר, תופין בשווי 480 מיליון דולר ופורסקאוט (שנמכרה וכבר אינה ציבורית) בשווי של 814 מיליון דולר.

אגב, ההנפקה הישראלית הגדולה ביותר בעשור האחרון הייתה זו של מובילאיי (שגם היא נמכרה מאז), שהונפקה ב-2014 לפי שווי של 5.3 מיליארד דולר.

בחרה להנפיק בנאסד"ק

אם אכן תשיג JFrog את השווי המבוקש, היא תהפוך לאחת מהחברות הישראליות הבולטות בוול סטריט בשווי השוק שלהן, ותעקוף חברות ישראליות ותיקות כמו למשל טאואר, סאפיינס, ורינט ואורמת.

בניגוד לשלוש הנפקות הטכנולוגיה הבולטות האחרונות שי צאו מישראל בשנתיים האחרונות (תופין, למונייד ופייבר) - JFrog בחרה להנפיק בנאסד"ק ולא בבורסת ניו יורק, NYSE. בעבר הנאסד"ק הייתה היעד המרכזי של חברות הטכנולוגיה, אך פתיחות רבה יותר של NYSE בשנים האחרונות הובילה לתחרות ביניהן על כל הנפקה טכנולוגית.

בעדכון לתשקיף שפורסם ביום ג' ציינה החברה כי היא מעריכה שתגייס כ-255 מיליון דולר , בהנחה שמחיר המניה יהיה באמצע טווח המחירים המבוקש. הגיו ס נטו יסתכם במקרה זה בכ-312 מיליון דולר. JFrog מתכננת להשתמש בכספי הגיוס לצרכים עסקיים כלליים, הכוללים הון חוזר, וייתכן שגם רכישות או השקעות בטכנולוגיות ועסקים.

ההנפקה כוללת גם הצעת מכר מצד חלק מבעלי המניות: שלושת המייסדים ימכרו מניות בהיקף מצטבר של כ-50 מיליון דולר, ושתי קרנות המשקיעות בחברה ימכרו מניות בהיקף 37-38 מיליון דולר כל אחת (בהנחה שמחיר המניה ייקבע על 35 דולר). מדובר בקרנות סקייל ונצ'רס ו-Qumra Capital שיישארו עם החזקה בחברה גם לאחר המימוש החלקי. עוד לפני ההנפקה בוצעו בחברה עסקאות סקנדרי , כלומר מכירת מניות של בעלי מניות קיימים, ובהן בן חיים מכר מניות בכ-16 מיליון דולר, לנדמן מכר ב-9.5 מיליון דולר וסימון ב-8 מיליון דולר. בעלי מניות אחרים מעדיפים שלא למכור מניות בהנפקה: ג'מיני, ספייר, אינסייט פרטנרס וקרן ההשקעות של חברת Dell.


מצמצמת הפסדים, כמעט חסינה לקורונה

ב-2019, הכנסותיה של JFrog הסתכמו בכ-105 מיליון דולר, צמיחה של 65% ביחס ל-2018, כאשר המחצית הראשונה של 2020 הסתיימה עם הכנסות של 69.3 מיליון דולר, צמיחה של 50% לעומת התקופה המקבילה ב-2019. בשורה התחתונה, JFrog אינה רווחית לפי כללי החשבונאות המקובלים, אך ההפסד הנקי שלה הצטמצם ב-2019 בשיעור של 79% לעומת 2018 והסתכם ב-5.4 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2020 ההפסד הגיע ל-426 אלף דולר, לעומת 2.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

בתשקיף מציינת החברה כי השוק למוצריה מבוזר מאוד, ובין המתחרות שלה בסגמנטים שונים (self-managed והטמעות SaaS, תוכנה כשירות) ובחלק ממוצריה מוזכרות החברות Red Hat שהיום היא חלק מ-IBM, חברת VMware (שבעלת השליטה בה היא Dell, שמחזיקה גם במניות JFrog) וכן GitLab ו-Sonatype, ובסגמנט אחר התחרות היא מול ספקיות שירותי ענן, כולל ענקיות כאלפבית (גוגל), אמזון ומיקרוסופט.

בהקשר של מגפת הקורונה, החברה מציינת בתשקיף כי ברבעון השני של השנה הייתה השפעה שלילית קלה להתפרצות הנגיף. החברה גם מציינת שישנה התארכות של מחזורי המכירה ללקוחות חדשים ועיכובים בפרויקטים חדשים. מנגד, היו גם אינדיקציות לדבריה להאצה של מגמות התומכות במעבר לדיגיטל, DevOps וענן.