מרבית התלונות למח"ש אינן מגיעות לכדי חקירה ממצה

לאחרונה היינו עדים לכמה מקרים שבהם שוטרים התנהגו באלימות כלפי מפגינים. אחד המקרים הבולטים הוא זה שבו סגן ניצב ניסו גואטה, היכה מפגינים שהפגינו מול מעון רה"מ ברחוב בלפור. הגוף שתפקידו לחקור חשד לאלימות או לעבריינות אחרת של שוטרים היא המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש).

בדוח השנתי של הסנגוריה הציבורית לשנת 2019 היא יוצאת בביקורת על התפקוד של מח"ש וכותבת, בין היתר, כי מרבית התלונות המוגשות למח"ש אינן מגיעות לכדי חקירה ממצה עד תום.

● הסנגוריה הציבורית: לא לכלוא עניים שאינם יכולים לשלם קנס בגובה שמוטל עליהם 

לדברי הסנגוריה הציבורית, במסגרת ייצוג לקוחותיה היא נתקלת במקרים רבים של תלונות על אלימות שוטרים. "מניתוח נתוני הפעילות הכלליים של מח"ש ניתן ללמוד על כך שמרבית התלונות המוגשות למח"ש אינן מגיעות לכדי חקירה ממצה עד תום, בין אם משום שהוחלט שלא לחקור בהן כלל ובין אם משום שנערך לגביהן בירור ראשוני בלבד, שלא הוביל להמשך חקירה".

לפי דוח הסנגוריה, "מן הנתונים עולה כי חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות שמוגשות מדי שנה למח"ש, ובמקביל, תוצאות החקירות שמתקיימות מתאפיינות בשיעור נמוך של מיצוי הדין עם השוטרים".

גם סיכום נתוני המעקב של הסנגוריה הציבורית אחר תלונות שהוגשו למח"ש מעיד על שיעור נמוך של מיצוי הטיפול בתלונות בגין אלימות שוטרים. "במהלך השנה החולפת טופלו על ידי הסנגוריה הציבורית 217 תלונות למח"ש. מתוך כלל התלונות שטופלו במהלך השנה נגנזו על ידי מח"ש 168 תלונות, מתוכן 149 תלונות נגנזו מבלי שנערכה בהן חקירה שמוצתה עד תום", נכתב בדוח. "בשתי תלונות התקיימה חקירה שבסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין משמעתי, ואף לא תלונה אחת הסתיימה בהעמדה לדין פלילי".

פגיעה בפרטיות נחקרים

דוח הסנגוריה הציבורית מתאר את התמודדות הסנגוריה עם בעיות מהותיות נוספות במערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט, ובכלל זה: רשויות החקירה לא מבססות תשתית שמצדיקה קבלת צו חיפוש בטלפונים הסלולרים.

בשנים האחרונות, חלה עלייה במקרים בהם המשטרה תופסת מכשירי טלפון ניידים של נחקרים ומבצעת חיפוש במכשירים אלו אגב החקירה המשטרתית. המקרה המפורסם הוא זה שבו נתפסו הטלפונים הניידים של יועצי רה"מ, עופר גולן ויונתן אוריך. זאת, במסגרת חקירתם בחשד למעורבות בהדחת עד המדינה בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה), שלמה פילבר.

בדו"ח הסנגוריה נאמר כי "הסנגוריה הציבורית עוקבת מקרוב אחר נושא זה, בשים לב לחשש מפגיעה עודפת בפרטיותם של נחקרים כתוצאה מחיפוש תכנים במכשירי טלפון ניידים. עמדת הסניגוריה הציבורית היא שחיפוש במכשיר טלפון נייד מחייב צו שיפוטי, ולא ניתן להתבסס על הסכמה של נחקר לביצוע חיפוש.

הסנגוריה הציבורית סבורה כי במקרים רבים רשויות החקירה אינן מקפידות על ביסוס תשתית ראייתית אשר תצדיק קבלת צו חיפוש במכשיר הנייד, ו"אף לא מקפידות על הוראת החוק הדורשת כי מתווה החיפוש יצמצם את הפגיעה בפרטיותו של בעל המכשיר למינימום הדרוש. בחלק מן המקרים - הרשויות מבקשות, ומקבלות, היתרים לצווי חיפוש גורפים בכל המידע המצוי במכשיר הטלפון הנייד", נכתב בדוח.

פגיעה בזכות להיוועץ בעו"ד

עוד נכתב בדוח כי קרוב ל-40% מהעצורים לא זוכים לממש את זכותם החוקית לייעוץ משפטי לפני חקירה. לפי הדוח, למרות פסקי הדין של בית המשפט העליון ועל אף הוראות החוק והתקנות, המציאות בחדרי החקירות מלמדת כי משטרת ישראל לא מקפידה ליידע את כל העצורים כראוי על זכותם להיוועץ בסנגור בכלל, ובסנגור ציבורי בפרט, טרם חקירתם.

לדברי הסנגוריה הציבורית, היא עושה מאמצים רבים להבטחת מימוש זכותם של חשודים להיוועצות עם עורך דין. לפי הדוח, מאמציה תרמו עם השנים לשיפור מתמשך בהתנהלות המשטרה, ובשנת 2019 עלה שיעור ההודעות למשרדי הסנגוריה על עצורים המבקשים ייעוץ לפני חקירה ל-62.09%, לעומת 56.18% ב-2018.

"על אף השיפור הניכר שחל בעניין זה, בחלוף שנים ארוכות של פעילות מאומצת של הסנגוריה הציבורית ולאחר שהצטברו מאות החלטות ביקורתיות של בתי המשפט בערכאות השונות בעניין זה, קרוב ל-40% מהעצורים המיוצגים על ידי הסנגוריה אינם זוכים לממש את זכותם החוקית לייעוץ משפטי לפני חקירה", נאמר בדו"ח.

יתרה מכך, מנתוני הסניגוריה הציבורית עולה כי "קיימת שונוּת משמעותית גם בין המחוזות השונים, ובין תחנות ויחידות משטרה שונות בתוך כל מחוז ומחוז: בעוד ששיעור היידוע לפני חקירה במחוז תל אביב עמד בשנת 2019 על 72.07%, במחוז צפון עמד שיעור זה על 47.42% בלבד".

תופעה של מעצרי שווא

מזה שנים הסנגוריה הציבורית שבה ומתריעה על ריבוי המעצרים בישראל, המהווה לדבריה את התופעה המטרידה ביותר כיום במערכת המשפט הפלילי. לתופעה זו השלכות מדאיגות על משטר זכויות האדם בישראל ועל היחס שבין הפרט לשלטון.

לפי הדוח, מנתוני המשטרה עולה כי בשנת 2019 מספר המעצרים עמד על 51,120, נתון המבטא ירידה נוספת של 4% ביחס לכמות המעצרים בשנת 2018. אולם ירידה זו אינה משקפת את תמונת המצב המלאה בנוגע למדיניות המעצרים של המשטרה, שכן לאחרונה התברר שהמשטרה אינה מספקת לציבור נתונים מלאים בנוגע להיקף השימוש בסמכויות המעצר.

ממח"ש נמסר בתגובה כי "נתוני המחלקה לחקירות שוטרים מצביעים על אלפי פניות שנבדקות ומטופלות מדי שנה במקצועיות, מתוכן התקבלו החלטות לגבי מאות אנשי משטרה אשר נחקרו באזהרה ובמקרים המתאימים גם הועמדו לדין פלילי או משמעתי. פלח מצומצם יחסית מתוך אלפי התלונות הובא בדוח הסנגוריה הציבורית.

"חלק מהנתונים בהם עוסק דוח הסנגוריה הציבורית הם נתונים שהתקבלו על ידי חשודים, שבקשר לחלקם הוגש כתב אישום על עבירות תקיפת שוטרים במסגרת נוהל אישור שפיטה. מדובר במקרים בהם עולה חשד לביצוע עבירת תקיפת שוטר על ידי אזרח ובמקביל מוגשת תלונה הדדית של האזרח נגד השוטר. רק לאחר בחינת כל חומר החקירה שנאסף מחליטה מח"ש האם ניתן להגיש כתב אישום נגד האזרח. כל תלונה שמתקבלת נבדקת, לרבות ביצוע פעולות חקירה שונות שמטרתן בדיקת התלונה, לרבות בדיקת מצלמות אבטחה ועוד, ובמקרים המתאימים ייחקר שוטר באזהרה.

"נציין ביחס לאלפי התלונות כי שיעור התיקים הנסגרים בפרקליטות כולה דומה לשיעור התיקים הנסגרים במח"ש".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל מטפלת בתיקי חקירה בהתאם להוראות החוק ובאופן מוקפד, מקצועי וסדור, בהתבסס על תשתית ראייתית ושיקולים מקצועיים במטרה להגיע לחקר האמת. הדברים כפי שהובאו בדוח הסנגוריה מתייחסים למספר קטן של אירועים שנלקחו בפינצטה מתוך מאות אלפי פעולות חקירה המבוצעות מדי שנה. חקירות שהובילו לעשרות אלפי כתבי אישום נגד עבריינים והרחקתם מהחברה הנורמטיבית.

באשר לחיפוש בטלפונים ניידים: משטרת ישראל פועלת תוך הקפדה יתרה בחיפוש במדיה דיגיטלית ובהתאם לנוהל המסדיר את הנושא. נציין כי הנוהל עובר בימים אלה תיקוף מחדש לצורך התאמתו לשינויי הפסיקה והנחית פרקליט המדינה. נדגיש כי משטרת ישראל מטפלת בראיות דיגיטליות כבכל ראיה אחרת ובהתאם לחוק.

המידע המתקבל משמש אך ורק לאיסוף ראיות לצרכי הגעה לחקר האמת בתיק החקירה בהתאם לצו שניתן על ידי בית משפט. ככל שבמסגרת החיפוש עולה חשד לעבירות נוספות שלא נמנו בצו, פונה המשטרה לבית המשפט למתן הוראות בהתאם.

עוד נציין כי בקשה לחיפוש מתבצעת על ידי הגורמים הרלוונטיים רק לאחר שנבחנו ונשקלו בקפידה מארג הראיות והחומרים בתיק.

באשר למעצר חשודים במעורבות בפלילים: ככלל שלילת חירותו של אדם מתבצעת רק כאשר יש הכרח לכך כאשר טובת החקירה מחייבת זאת ובמסגרת אכיפת החוק. בכל בקשה להאריך את מעצרו של חשוד בביצוע עבירה פונה המשטרה לבית המשפט שהוא הסמכות הבלעדית להורות על הארכת מעצרו של חשוד.

מכוח סמכותו בית המשפט בוחן את הבקשה על פי מבחני החוק והפסיקה, מפקח ומבקר על בקשות המשטרה והתקדמות החקירה.

ההחלטה בדבר מעצרו של חשוד מתקבלת רק לאחר שנשקלה בכובד ראש ונבדקה בקפידה במדרג אישורים על ידי קצין חקירות וזאת בהתאם לצורכי החקירה, חומרת העבירה, הסיכון לשיבוש החקירה והראיות בתיק.

נדגיש כי משטרת ישראל לא רואה במעצרו של אדם הליך ענישה והיא פונה לחלופה זאת אך ורק כאשר טובת החקירה מחייבת זאת על פי העילות הקבועות בחוק".